אפילו השב"כ כבר מבין את זה. אני מחכה להוראות שיסבירו שצריך לבדוק את כתובת השולח ולודא שאנחנו מכירים אותו ומצפים לקבל ממנו דואל לפני שפותחים אותו, ולא פחות חשוב – להתרחק מטוויטים חשודים.

כמה אירוני לקבל את השגיאה הבאה כאשר גולשים לאתר של השב"כ בעקבות מודעת אדסנס בה השבכ טוען שהוא מחפש מתכנתים

בעצם איך עובד בכלל האינטרנט הזה? כלומר איך בדיוק מגיעים הדברים האלו, שאנשי הפיתוח שלי מכנים HTTP, מחוות השרתים המפוארת שלנו למשל ל…. אינדונזיה? אני מתאר לעצמי שזב קצת כמו טיסה, עולים במקום אחד ועוברים מספר עצירות ביניים והחלפת מטוסים עד שמגיעים ליעד.

אבל רגע…. על טיסה רגילה משלמים ומי בעצם משלם על הטיסה של הHTTP הזה? אני יודע שכשאני גולש לאתרים אחרים אני לא צריך לשלם מעבר לתשלום הקבוע שלי לספק האינטרנט…. המממ, אני חייב לברר את זה! האם יתכן שמי שמפעיל את השרת, כלומר אפילו אנחנו, משלם על זה? ואיך בדיוק נקבע התשלום? הרי הטיסה לאינדונזיה יותר יקרה מהטיסה לירדן…. נראה לי הגיוני שגם הטיסות של הHTTP מתומחרות ככה.

נראה לי שכדאי שאני אברר פעם אחת ולתמיד את הענין הזה עם החברה של הIT והנהלת החשבונות, אבל עד שאני אתפוס אותם בטלפון אולי כדאי שאכתוב על זה פוסט בבלוג שלי? אני חייב להכניס לתוכו את התובנה שלי… משהו בסגנון "ואם הגולשים באים מיבשת אחרת – הם דורשים יותר משאבים."

(כן זה נורא קטנוני, אבל ממש מגעיל בחוץ וזה משפיע על מצב הרוח שלי, ולא אני קישרתי לפוסט הזה מהדף הראשי של דה-מרקר.)