כאילו לא מספיק הסיפור של יעקב טייטל, מחסן הנשק שלו ומעשי הפיגוע שלו, דור ההמשך של המתנחלים דורש שכולנו נחשוב על מתי הם יהפכו להיות היעקב טייטל הבא והאם כל הרעיון של שירות צבאי למתנחלים אינו מסוג רעיונות האינטגרציה שמקדמים יפי הנפש השמאלנים ונשמעים הרבה יותר טוב על הנייר מאשר במציאות.

אף פעם לא הצלחתי להבין בדיוק למה יש פלסתינאים שמגויסים לצהל. כלומר, הם פלסתינאים יהודים אבל משום מה צהל אף פעם לא שולח צווי גיוס ליהודי ברוקלין, אז למה ההפליה?

מעבר לזה, בתור חייל מילואים תמיד חשבתי שאני יכול להבין את ההגיון בשליטה בשטח כבוש מטעמים אסטרטגיים וטקטיים, אבל אף פעם לא הצלחתי להבין למה אנחנו מבלים את שירות המילואים שלנו בהגנה על תושבים מקומים ויהיו מיעוט מאוים ככל שיהיו, הרי מלבנון כבר היינו אמורים ללמוד ששום דבר טוב לא יוצא מהתערבות בסיכסוכים על רקע דתי של האוכלוסיה בשטח הכבוש.

חנית כתבה מספר מילות ביקורת על אתר המאבק במשרד האוצר בנושא החזרי המס על תשלום למטפלות לנשים עובדות. התכוונתי להוסיף גם מספר הערות אבל החלטתי לקרוא קודם את מה שהם אומרים ונתקלתי בדף האודות שמכיל את הפנינה הבאה:

שטייניץ מציע "להעניק" נקודת זיכוי לנשים עובדות. עכשיו שימי לב, נקודת זיכוי שווה בסך הכל 197 ש"ח לחודש, או במילים אחרות  – כלום.

ופה האתר וכל המאבק הפסיק לענין אותי. אשתו של חבר שלי מרויחה בסביבות ה4000 שקל ותוספת של 200 שקל יהוו בשבילה עליה של 5% בשכר (לא מבין מספיק בעניני מיסוי האם יש פה גם שיקולי מדרגות מס), אבל בשביל הפרסומאי שנעמת שכרה, וגם בטח לראשי נעמת, 200 שקל בקושי מספיקים לעוד מנת סושי אז בטח שזה כלום….

הדיון על העלאת המעמ על ירקות ופירות הוא מטופש כי הוא מניח שלכסף יש ריח, כאילו שבשכר שאדם מקבל הוא מקבל 250 שקל בקופונים לקנית ירקות ואת יתר השכר בכסף אמיתי. מאחר שזה אינו המצב, נקודת המוצא של המזדעקים למיניהם ש העלאת המעמ תגרום לירידה בצריכה (כלומר שההוצאה על ירקות ופירות היא קשיחה) דורשת הוכחה. אדם סביר נראה לי שיניח שאם התקציב קטן אנשים מעריכים מחדש את סדר העדיפויות של ההוצאות שלהם ולא ממשיכים בדיוק באותן הוצאות כמו שעשו קודם. לכן מה שחשוב אינו ההשפעה הספציפית של העלאת המעמ על ירקות על התקציב המשפחתי אלא ההשפעה של העלאת המעמ כולו באחוז (ולמיטיבי הלכת קיזוז מול העלאת הקיצבאות). כבר עשיתי את החישוב שהעלאת המעמ ללא ירקות עשויה להשפיע על החלק העליון של החמישון התחתון יותר מזו של הירקות. האם מישהו רוצה לטעון שזה לא ישפיע על הרגלי התזונה של המשפחות הרלבנטיות? למה בדיוק 40 שקל מעמ על ירקות ישפיע ו40 שקל מעמ על תחבורה, תרופות, בילויים לא ישפיע?

די התאפקתי מלכתוב על זה כי זה ברור שכל הדיון סובל מויתור על IQ של כל מי שרוצה להשתתף בו ואין שום פואנטה בכלל בדיון הגיוני עם אנשים שלא מעונינים בכזה, אבל היום טל גלילי הביא מכתב של ד"ר רונית אנדוולט מנהלת התזונה מכבי שרותי בריאות שחשבה שלחזור על המובן מאליו (בשביל הבריאות צריך לאכול ירקות) יצדיק באורח פלא את ההתנגדות למעמ. אז מאחר שניסחתי עמדה בשבל התגובה שם החלטתי שכדאי לפרסם אותה גם פה.

איפה המחקרים שמראים שעליה במחיר ירקות משפיעה על תחלואה? מאחר שנושא הדיון פה אינו אנשים שמרעיבים את עצמם או מכת ארבה שמחסלת יבולים השאלה פה אינה האם מחסור באכילת פירות משפיע על הבריאות אלא האם אדם שיקחו ממנו 40 שקל בחודש יותר עבור ירקות, תושפע הבריאות שלו. זו שאלה כלכלית ופסיכולוגית ובכלל לא שאלה רפואית כי אחד הדברים שידוע לגבי כסף הוא שאין לו ריח ו40 שקל שצריך להוציא לירקות יכולים לבוא מתקציב משפחתי אחר.

למעשה העולם המערבי מוכיח את ההפוך מהטענה לגבי ההשפעה הבריאותית השלילית של מחיר גבוה של ירקות, ככל שמחירי הירקות יורדים כחלק מהמשקל בתקציב המשפחתי, ההשמנה עולה. האם יתכן שיש פה בכלל קורלציה הפוכה? האם יתכן שאם פרות וירקות יעלו ארבעים שקל יותר המשפחה תאכל ארוחה אחת פחות במקדונלדס (רווח בריאותי ברור) או אולי תעשן 5 קופסאות סיגריות פחות (שוב רווח ברור) או במקום לנסוע באוטובוס ילכו ברגל (כבר אמרתי רווח ברור?).

היו תקופות בחיים שהיה לי יותר כסף ותקופות שפחות ואני לא זוכר שהרגלי האכילה שלי בבית היו שונים באופן מיוחד בין התקופות.

השאלה שככל לא מתיחסים אליה היא למה מעמ על ירקות לא ומעמ על תרופות כן? האם התרופות שמחלקים בקופת חולים לא חיוניות לבריאות של האדם?

ובעצם מה עם חדר הכושר שלי? הרי ברור שהוא חשוב לבריאות שלי! האם כל המתלהמים יאשרו לי פטור ממעמ גם עליו?