היום הגיע קמפיין הבחירות התל אביבי לנקודה הגיונית שבה בגלל מיעוט הנוכחות של המועמדים והנושאים ברחובות ובעיתונים, כל מה שנשאר הוא לברור את הצבע הכי נמוך ולבדוק מה קורה בחומוספירה, כאילו שמישהו בכלל יודע איפה זה וכאילו למישהו איכפת. אז הטלפון צלצל בערב ולהפתעתי במקום מרגול דיברתי עם בחורה בשם חן.
היא כמובן ישר שאלה אותי כמה תגובות לטובת חולדאי ובכמה אתרים אני כותב ביום, ולי זה נשמע שהיא התאכזבה קצת כאשר אמרתי לה שהחוזה של מיליארדי הדרכמות שלי עם רפרש אוסר עלי לדבר על זה.
הדבר המשמעותי היחידי שאמרתי בכל השיחה שלא כוסה פה באתר או באתרים אחרים הוא שהgoogle bombing שתומכי חנין עושים בשביל להפוך את האתר של עיר לכולנו לתוצאת חיפוש ראשונה עבור "תל אביב" הוא דבר בהחלט חוקי, גם אם לדעתי ילדותי, ושהשאלה היחידה היא האם הוא יציק מספיק לגוגל בשביל לעשות משהו בענין.
משום מה התאכזבתי כאשר היא לא ידעה מי זה פטריק סרוסי (אחת הדמויות הראשיות בספר צבוטותי של לימור נחמיאס – סוחר סמים שהגיבורה אמורה לרגל אחריו) שזה כנראה מעיד על חוסר ההערכה המינימאלית שיש בארץ לסופרים שכותבים משהו שממש נחמד לקרוא.
ואיפה נכנס פטריק סרוסי ה"אמיתי"? אני לא בטוח אבל יש ברשותי תמונות מחשידות:
בדרך למקלדת?
נתפס כותב תגובה ארסית במיוחד?
מתבלבל בכבל תוך כדי ניסיון לקבל IP חדש?