התרשמנו מכישורך ונסיונך, אך לצערנו אין בשלב זה משרה רלבנטית ההולמת את כישוריך.
אנו מרשים לעצמנו לשמור את פרטיך בין רישומי החברה, ונשמח לצור עמך קשר כאשר תתפנה משרה ההולמת את נסיונך.
אנו מאחלים לך הצלחה בהמשך דרכך.
והמכתב העלה בי מספר תהיות קטנוניות ביותר
האם באמת לאנשי כח האדם באשר הם, אין שום שמץ של יצירתיות ולכן הם משתמשים באותו מכתב שהובא כדוגמא בקורס המבוא למשאבי אנוש?
אומנם כבר הרבה שנים לא כורתים יערות עד בשביל ליצר נייר, אבל לא חבל על הדלק שנדרש בשביל ליבא את אותה פיסת נייר מארצות הברית ולשלח את המכתב אלי. דוקא בתחילת מערכת היחסים שלנו לא השקעתם בי ותקשרתם איתי דרך טלפון ודואל, אז מאיפה הצורך לסיים אותם בצורה מושקעת?
חשבתי שהמשפט "זה לא אתה, זה אני" כבר יצא מהאופנה והיום כבר מותר פשוט לשתמש ב"זה לא מתאים לי". למעשה לפעמים, למרות מה שאתם כותבים, זה לא אתם זה אני.
מה זאת אומרת שתשמרו את הפרטים שלי ותפנו אלי כשתירצו?, מה אין לי אפשרות לעשות opt-out? נדמה לי שאתם עוברים על חוקי מאגרי המידע. (חברת מיקוד חוץ אחת ממש עשתה את זה רק חודשיים אחרי שטענו שקורת החיים שלי לא מספיק טובים בשבילם, וזה שיעשע אותי במשך יום שלם)
למה באמת צריך את מסכת השקרים הזאת? האם באמת החברה הזו מזמינה מראש מועמדים שהם כל כך טפשים שהם לא מבינים שאין אף מילה כנה בכל המכתב הזה?
בסופו של דבר הרי התגרשנו רק מספר חודשים אחרי שקנינו דירה בפתח תקוה.
רמז מקדם הרבה יותר חזק הייתי צריך להבין כאשר בשיחת הטלפון הוזכר מבחן. מבחנים הם בדרך כלל מה שמפריד בין חברות שמעסיקות מהנדסי תוכנה לבין חברות שמחפשות code monkeys. בחברות מהסוג הראשון בראיון שואלים אותך מה עשית, למה , ואיך היית משנה. בחברות מהסוג השני שואלים אותך איך עושים דברים.
ראיונות המשתמשים במבחנים מתחלקים לשני סוגים נחותים
מבחנים לוגיים. הם אמורים לבדוק את יכולת החשיבה שלך והתקשורת בינך ובין המראיין כאשר אתם פועלים ביחד לפתור את החידה. למעשה משתמשים בחידות לוגיות עבשות וכל מה שנבחן זה עד כמה הזיכרון שלך טוב וכמה פיתרונות מספר החידות הגדול אתה זוכר בעל פה.
מבחנים בהם אתה נדרש לנתח קוד המודפס על נייר, ולמצוא את המגרעות שבו, והסיבות שבגללן הוא לא יעבוד. אבל מה לעשות ומתכנתים רגילים לעבוד מול מחשב, והדרך שלהם לבדוק אם תוכנה עובדת היא להריץ אותה ולפתור בעיות על ידי כלים המיועדים לכך. לבקש ממתכנת לעבוד על נייר זה כמו לבקש מדג לשחות מחוץ למים. אנשים בעלי תשומת לב לפרטים טריביאליים וזוכרים כל מיני מצבים מוזרים שלא קורים במציאות הם המנצחים של ראיונות כאלו.
אז בחברה שעוסקת גם בהצפנה ותיקשורת איש לא טרח לשאול אותי על הידע בשני התחומים האלו אלה על היכולת שלי להתגבר על בעיות במהדר לא תקין. בחיים האמיתיים אם יש לך מהדר לא תקין, אתה פשוט משתמש באחד אחר.
זה לחלוטין לא הוסיף שריאינו אותי לא פחות מארבעה אנשים (שבחוסר נימוס בולט שלושה מתוכם נכנסו ויצאו מהחדר מדי פעם). עשה עלי רושם שזה נובע ממזוג שנכפה על ידי קרן השקעות ובאו שניים מהצד של הכלה ושניים מהצד של החתן.
הסוף היה ביזארי בפני עצמו, אחרי התיעצות של 5 דקות הם הציעו לי משרה כבודק תוכנה. WTF, אני יכול להיות בודק תוכנה מצוין אבל זה לא מה שאני רוצה לעשות!
הלואי וכל ראיון היה כזה. שיחה נינוחה על כוס קפה על איפה הייתי ומה עשיתי ומה בדיוק הם מחפשים. באותה מידה הראיון יכל להתבצע בבית קפה במקום במשרד סגור.
חבל רק שהמראיינת היתה "רק" מנהלת המוצר שתבחן לאיזו משרה מהמשרות הפנויות שלהם אני מתאים, דבר שאומר שעדין מחכה לי ראיון טכני וראיון עם אנשי כח האדם של החברה. באופן אישי השיטה התלת שלבית הזו נראית לי טיפה מוגזמת בעולם שבו מחירי הדלק גבוהים וסך כל ההוצאה של הגעה וחזרה לשלוש ראיונות במקום עבודה אחד יכול לעלות יותר ממאה שקל.
דרך אגב, מתברר שאנשים מבוגרים כבר לא מתבישים לשים גשר על השיניים.
