מצאנו לנכון להעלות לבלוג של הפורום את תמונת המצב העגומה במערכת אקדמית מפוארת זו, הבריטית, אחרי הטיפול הניאו-ליברלי של ת'אצ'ר (מודל ההערצה והחיקוי של נתניהו). קוראי הבלוג יוכלו להבחין בנקל בקווי הדמיון המבהילים בין מצבה של האקדמיה הבריטית לבין זה של האקדמיה הישראלית, ולעמוד על הקונטקסט הגלובאלי של הפרטת האוניברסיטאות הציבוריות בישראל.
ומה במקור האנגלי?
British universities face a crisis of the mind and spirit. For thirty years, Tory and Labour politicians, bureaucrats, and “managers” have hacked at the traditional foundations of academic life. Unless policies and practices change soon, the damage will be impossible to remedy.
מה צריך לעשות במקרה שבו האקדמאים הישראלים כבר אפילו לא מתביישים בשקרים שלהם? להניח שזה נובע לא מרצון להרע, אלא מחוסר יכולת בסיסי?
לפני מספר שנים, כאשר גרתי ברמת השרון, במסגרת אחד מטיולי הבוקר שלי ראיתי לפתע את רפי גינת יוצא מהבית שלו ונכנס לאוטו – מכונית אמריקאית לבנה גדולה ומכוערת. אתמול שוב נפגשנו כאשר הפעם הוא היה בתוך מרצדס s600 שחורה ענקית ומכוערת.
עכשיו אני מתלבט האם הגודל והכיעור של המכוניות שגינת נוהג בהן נועדו להפגין עוצמה, או ליצור מרחב שבו הוא ירגיש רזה ויפה.
"פעם ישראל היתה מעצמה חינוכית", יאמרו לכם ישראלים רבים. "בשנות ה-60 תלמידי ישראל היו הטובים ביותר בעולם במתמטיקה" נשמע בכל שיחת סלון בענייני מערכת החינוך. "פעם, בישראל הישנה, הטובה, העניה, הסוציאליסטית, הצליחו להעניק השכלה מעולה לכל דכפין", גורס המיתוס. כמעט אף אחד לא חש לרגע אחד בדיסוננס העולה מהטענה הזו. אף אחד לא חושב לרגע מה צריכה, לפי האמור לעיל, להיות דמותם של הישראלים שלמדו במערכת החינוך של שנות ה-60; אילו אלה היו פני הדברים הרי שהיינו צריכים להיות מוקפים היום באנשים בני כ-60 שהם מוצלחים במידה לא רגילה בהשוואה עולמית.
אז למה לכל הרוחות אנחנו לא מוקפים באנשים מחונכים בעלי ידע מדעי וספרותי מעמיק? דוגמא נגדית נותן הסבר שנשמע לי מאוד משכנע.