קטגוריה: מדע

מה טוב בוולפראם אלפא? המנוע המתמטי

לא מבין איך הם הולכים לעשות מזה כסף, אבל וולפראם מספק מנוע מתמטי שיודע לבצע פעולות במספרים מרוכבים, חישוב אינטגרלים, פיתרון משוואות דירנציאליות, טריגונומטריה, גיאומטריה, סטאטיסטיקה ועוד. הדבר היחידי שחסר לי הוא פעולות על מטריצות, אולי זה פשוט ענין של קושי ביצירת צורת קלט ידידותית למשתמש ברשת. נראה לי שלתלמידי 5 יחידות או מי שעושה תואר ראשון שאינו במדעים מדויקים, זה תחליף הרבה יותר הגיוני לקנית מחשבונים או תוכנות יעודיות.

והערה פילוסופית על מנועי חיפוש: אני בטוח שוולפראם גם מומחה לפחות ברמות הנמוכות של כימיה, פיזיקה ואולי גם ביולוגיה, מנועי חיפוש לעומת זאת מתמחים לא בלתת את התשובה הנכונה אלא בלמצוא את המומחה שסביר להניח שיש לו תשובה נכונה. יתכן שעם הזמן, כמו שעבור הרבה מונחים גוגל מפנה לויקיפדיה כמומחה, גוגל יתחיל גם להפנות לוולפראם אבל בבסיס הפילוסופי של הענין מדובר במוצרים שאין להם דבר משותף – גוגל יכולה להתקיים ללא קיומו של וולפראם ווולפראם יכול להתקיים ללא גוגל. יותר מזה, הדיבורים על גוגל שצריכה להיות מאוימת מוולפראם עד כדאי כך שתרצה לקנות אותו הם שטויות כי לגוגל אין מה להציע, הטכנולוגיות המובילות שלה הם יצירת אינדקס מדורג לפי רלבנטיות, תחזוקת אלפי שרתים ובסיסי נתונים ענקיים ורשת פרסום ואף אחת מהן לא תעשיר את היכולות של וולפראם במידה שאפשר יהיה להגיע לסינרגיה (סליחה על הקללה) שלא ניתן להגיע אליה באמצעים של שיתוף פעולה מסחרי רגיל, למשל מהסוג שיש לי עם גוגל 😉 .

שעון הקיץ גורם לבזבוז חשמל (לפחות במדינת אינדיאנה)

מדינת אינדיאנה בארצות הברית היתה מקום משונה בכל מה שקשור להפעלת שעון קיץ. גם בגלל התנגדות החקלאים להמשיך לעבוד בשעות החושך של הבוקר, רק 15 מתוך 92 המחוזות של המדינה הפעילו שעון קיץ עד לפני שנתיים.

לפני שנתיים כנראה שחוסר התיאום בין השעונים בתוך המדינה ועם המדינות הגובלות לה נמאס על התושבים והם החליטו לאמץ שעון קיץ בכל רחבי המדינה. זה יצר מצב מצוין למחקר על השפעת שעון הקיץ על צריכת האנרגיה, כאשר 15 המחוזות שבהם כבר היה שעון קיץ שמשו כקבוצת ביקורת.

המחקר בדק את צריכת האנרגיה לפי הנתונים של חברת החשמל המקומית והשווה לצריכת האנרגיה בשנים הקודמות. התוצאות של המחקר היו חד משמעיות – אחרי הפעלת שעון הקיץ עלתה צריכת האנרגיה במחוזות ה"חדשים" בעוד שבמחוזות שהיוו קבוצת ביקורת לא נרשם שינוי משמעותי.

הסבר אפשרי לתוצאה הוא שבעוד שצריכת האנרגיה במבני המשרדים נשארה קבועה, אנשים שחזרו הביתה עשו זאת בשעות מוקדמות וחמות יותר ולכן השתמשו יותר במזגן לקירור.

המספר של דונבר וכמות החברים שיש לכל אדם ברשתות חברתיות

במספר של דונבר יצא לי לפגוש לפני שבוע באחת מהתוכניות בערוץ שמונה שדנו בהתפתחות האבולוציונית של בני האדם. המספר מציין את ממוצע גודל הקהילה המקסימלי של בני אדם שבה כל אדם מודע לתפקיד וההקשר החברתי של כל האנשים האחרים השותפים לקהילה, והערך שלו הוא 150. הקישור הבא הוא נקודת מוצא טובה לקריאה על מספר דונבר בהקשרים רשתיים.

השאלה המענינת היא האם המספר הזה מבטא בצורה כלשהיא את המספר המקסימלי של חברים "אמיתיים", כאלו שהוא ממש עוקב אחריהם, שיכולים להיות לאדם גם אם הם אינם שותפים לקהילה אחת.

בנוסף מענין האם זה יכול להסביר את ההסתגרות של אנשים בתוך פלטפורמות הבלוגינג כענין קוגניטיבי ולאו דוקא טכנולוגי (כלומר אם אדם כבר עוקב אחר 150 בלוגים ברשימות, אין לו למעשה את היכולת להפתח לבלוגים אחרים), ואיך (אם בכלל) ניתן לפרש את מפת הקשרים בבלוגוספירה העצמאית לאור המספר הזה.

ונקנח בהשערת מרק (תרומתי הצנועה למדעי החברה ;)):

  • מאחר שלבלוג יש אספקטים חברתיים, לבלוג לא יהיה יותר מ150 מגיבים שונים בחודש. קהילתיות צפופה תרתיע מצטרפים חדשים מאחר שרוב האנשים מרגישים צורך להבין את התפקיד החברתי של המשתתפים האחרים בקהילה לפני שהם מרגישים בנוח להתיחס לדבריהם.
  • אתר שיש לו יותר מ150 מגיבים שונים בחודש אינו בלוג מאחר שבעל הבלוג מאבד את היכולת לעקוב אחרי ההקשרים החברתיים של המגיבים.

כמובן שהשימוש בחודש כיחידת זמן הוא ניפנוף ידיים בניסיון להעריך איך ניתן להגדיר אדם כחבר תורם לקהילה .

שימוש בהשערת מרק לגבי הנושא העכשווי של בלוגים עסקיים, יניב שרק חברות עם מספר לקוחות שלא עולה על 1500 (עוד נפנוף ידיים שמניח ש1 מתוך 10 לקוחות מגלה ענין מתמשך ופעיל בחברה) יכולות להחזיק בפועל בלוג. חברות עם מספר לקוחות גדול מזה מחזיקות בלא יותר מערוץ הודעות אינטרקטיבי, אפילו אם המראה הכללי הוא של בלוג.

(אין מה להגיד, נהנתי לכתוב את הזיון שכל הטפשי הזה….)