אתמול, בזמן שחזרתי מהטיול הכמעט יומי בפארק הירקון קיבלתי טלפון בנוסח "שמע מרק, נכון שבזמנו החלטנו לא לעבוד איתך, אבל כרגע יש לנו בעיה דחופה. אנחנו חייבים להעמיד אתר עוד היום ויש לו בעיות ואנחנו צריכים עזרה"
האתר הורכב מארבעה בלוגים מבוססי וורדפרס עם תבנית זהה ודף ראשי שבו נעשית אגרגציה לRSS של הבלוגים. בכל האתרים היו בעיות תצוגה שהיו כמובן שונות בין הדפדפנים. בחלק מהבלוגים הטקסט בעמודה הצידית בIE היו מודגש, לכאורה ללא שום סיבה, בעוד שבאחרים הכל היה תקין והדף הראשי היה שבור יותר בפיירפוקס.
הנטיה הטבעית במצבים כאלו היא להאשים את הדפדפנים, אבל מאחר שכבר יצא לי להתקל בדברים כאלו בעבר החלטתי להשתמש בכלי הנשק החשוב ביותר – html validator. השימוש בו גילה שיש לא מעט שגיאות HTML בדפים.
אחרי פיתרון השגיאות שנבעו מקוד HTML לא נכון נותרו שגיאות HTML שלכאורה לא נוצר על ידי הקוד של התוכנה. שתי דקות שנוצלו להכנת כוס קפה הביאו להארה שהשגיאות הנוספות נובעות מתוך התוכן – הRSS בדף הראשי ותוכן הפוסטים בבלוגים.
הבעיה בלוגים התבררה כשימוש בתג הmore בצורה שחתכה תג אחר, בעוד שבRSS מעבר לחיתוך של התוכן (בשביל לעמוד במגבלות המקום) היה חסר גם שימוש בdiv כמעטפת לתוכן המוצג.
הערה לגבי השימוש בולידטור: הרבה שגיאות שהוא מדווח אינן חשובות. הדבר שחשוב להתמקד בו בו תגים לא מוכרים או כאלו שאינם סגורים.
המכה האמיתית בבניית מערכות מבוססות תוכן גולשים (או תוכן שהוא לא תוכן שלך בכלל) זה שאתה לא יודע איזה תגים המשתמשים ידביקו ביחד עם הטקסט שהם מעלים.
החלק הכי גרוע זה טקסט מועתק מוורד, שמכיל בתוכו כל כך הרבה זבל שצריך פשוט להפוך אותו לטקסט לא מעוצב ולהכניס את התגיות מחדש 'על נקי'.