למשתמש הביתי הממוצע לא ממש אכפת האם יש לו את קוד המקור לתוכנה בה הוא משתמש או לא, מאחר שגם אם הוא היה מומחה בשפה בה נכתבה התוכנה הוא משתמש בא בגלל הפונקציונליות שלה ולא בגלל היכולת לשנות אותה.
הסיפור שונה לחלוטין כאשר עסק מבסס פעילות חיונית שלו על תוכנה של צד שלישי. כל עוד התוכנה מספקת את הפונקציונליות הדרושה אין שום בעיה. הבעיה מתעוררת כאשר נדרשים שינויים והתאמות ספציפיות לאירגון. בהנחה שממילא הארגון היה משלם למישהו לבצע את השינויים ההבדל העיקרי בין מערכות מבוססות קוד פתוח לסגור הוא שבמערכות קוד סגור אתה מוגבל לכמות המומחים שמועסק על ידי החברה המפתחת בעוד שבמערכות קוד פתוח, לפחות בפוטנציה, עומדת לרשותך קהילת מומחים עולמית שביכולתך לשאוב ממנה כאשר התמיכה של ספקי המוצר אינה מספיקה.
הקפה של דה-מרקר הוא לדעתי דוגמא טובה לעניין. וולווט מתלוננת כבר מספר ימים על הבעיות הטכניות הניכרות של האתר המבוסס על מערכת של דקס. אני בטוח שאנשים לא ישנים בלילות בשביל לתקן את הבעיות, אבל כמה אנשים כבר יש לדקס שיכולים לעזור? גם אם בדה-מרקר יחליטו לשפוך כסף בשביל לפתור את הבעיות הם לא יכולים לגייס סתם אנשים נוספים מאחר שאין איש בעולם שמכיר את המערכת ולכן לכל מתכנת, כמה טוב שהוא, יקח לפחות חודש לפני שיהיה מסוגל לתרום לפיתרון הבעיות. (אני מניח שהבעיות בקפה אינן סתם בעיות של תחזוקת רשת ושרתים)
כמובן שזה לא ממש ענין של שחור ולבן של קוד פתוח מול סגור, אלא ענין של גודל הקהילה שממנה ניתן לקבל תמיכה. פרויקטים של קוד סגור נוטים להיות בעלי קהילת מפתחים קטנה בעוד שלפרויקטי קוד פתוח יש קהילות גדולות.
מרק,
לעניין הזה, מומלץ מאוד לקרוא את החיבור של אריק ס. ריימונד: "הקתדרלה והבזאר". למעשה זו אסופת חיבורים בנושאים של קוד-פתוח. תרגום הקדתרלה והבזאר לעברית.
קראתי אותו לפני שנים, ואני לא מצליח למצוא שם את המקום המדויק שבו הוא דן בשאלה: מהם המאפיינים המומלצים לתוכנה, כדי שהיא תהפוך לקוד-פתוח?
אבל זה שם.
דותן