כרגע בעמוד הראשי של גלובס מופיע הפניה למאמר של רביב דרוקר. המאמר הזה הוא העתק מדויק עד כמה שאני רואה של המאמר של דרוקר בבלוג שלו. המאמרים בבלוג של דרוקר מופצים תחת רישיון המאפשר שימוש לצרכים לא מסחרים כל עוד מוזכר המקור.
עדכון שעה לאחר מכן: נראה כאילו שהמאמר הוסר.
אז מה יש לנו פה? שיתוף תכנים חדש בין נענע, ערוץ 10 וגלובס (נדמה לי שלערוץ 10 יש הסכם תכנים עם וואלה) ? או שבגלובס לא מתיחסים לאתר שלהם כעל ישות מסחרית, או שיש פה הפרת זכויות יוצרים.
בכל מקרה השבוע היה שבוע רע ליוצרים הקטנים בכל הקשור לזכויות שלהם. עוד לפני שהוחל חוק זכויות היוצרים החדש שיבטל את הפיצוי האוטומטי בסך 10,000 שקל על הפרת זכויות יוצרים, קבעה למעשה השופטת בסול, שזכויות יוצרים לא חלות על תוכן המחולק בחינם ויוצרו מאפשר שימוש בו לצד שלישי תחת מספר מגבלות. כך שבמקום לקבל פיצוי של לפחות 10000 שקל הסתפק היוצר ב2500.
מרק,
רועי יוגב קיבל את הפיצוי שלו על הפרת הזכות המוסרית, ולא הזכות הקניינית. לזכות המוסרית, לצערנו, אין רף מינימום ו\או רף מקסימום, למרות שאני הייתי מעדיף שהסעיף יקרא כאילו יש בו – הקרדיט הוא דבר חשוב.
יהונתן, אתה לא מסכים איתי שהפסיקה למעשה ביטלה את זכויות היוצרים של כל האנשים שכתבו מאמרים לarticles.co.il? למי הם בכלל שיכיים עכשיו? האם הם public domain, ואם כן אילו זכויות מוסריות הופרו פה?
[לא שואלים עורך דין "אתה לא מסכים ש…", התשובה תמיד תהיה לא]
היצירות אינן PD ואף פעם לא היו. היוצרים ויתרו על חלק מהזכויות הקנייניות וביקשו זכות מוסרית. תקרא מעט על מה היא זכות מוסרית ואז נשוב לדיון.
השאלה היא האם התורמים של המאמרים לarticles הסכימו מרצונם החופשי לוותר על זכויות היוצרים שלהם תמורת זכויות מוסריות (שאין לי שום מושג מה זה, פרט לנפנוף ידיים משפטני) ? אני לא מוצא איזכור לכך באתר. אני לא ידעתי שניתן לאבד את זכויות היוצרים בלי לוותר עליהן במפורש.
אני מצטט מתוך פסק הדין "התובע הסכים לפרסום המאמר ושמוש בו ללא תשלום ועל כן, אין המדובר בזכות היוצרים כי אם בזכות המוסרית". כלומר האם על מסמכים המתפרסמים תחת CC ותוכנות המופצות תחת GPL לא חלים חוקי זכויות היוצרים?
מרק, רשיון CC לא מגביל את אפשרויות השימוש שלך בטקסט לעומת זכויות יוצרים רגילות.
כלומר, אם במקרה של זכויות יוצרים רגילות מותר לכל אחד לפרסם את התוכן לאחר מו"מ איתך, תחת CC מותר לכל אחד לפרסם בתנאי ה-CC – וגם לנהל איתך מו"מ על פרסום תמורת כסף.
כשאני שם CC בתחתית הבלוג, אני אומר 'אם אתם רוצים להשתמש בתכנים שכאן לצרכים לא מסחריים, תרגישו חופשי'. הסיפא, שנמצאת ממילא בכל בלוג – 'אם אתם רוצים לעשות שימוש מסחרי, דברו איתי' – מובלעת באמירה הזו.
נדב, רישיון הCC והGPL הם בסך הכל רשיונות ולא מהווים ויתור על זכויות היוצרים. לפי איך שאני מבין את הפסיקה, השופטת רואה שימוש ברשיונות מהסוג הזה, שבהם יש אפשרות של שימוש ללא תמורה, כויתור על זכויות היוצרים.
מרק,
הזכות המוסרית היא אחת הזכויות הקיימות לאדם ביצירתו, והיא הזכות שהיצירה תקרא על שמו. השאלה שבית המשפט היה צריך לדון בה היא האם הפרת הזכות המוסרית מפרה את רשיון השימוש במאמר ולכן מפרה את זכות היוצרים ולא את החוזה. כאשר הוא לא דן בשאלה הזו, הוא טעה.