הערות לתזה – נורמות ביטוי בבלוגוספרה הישראלית של יהונתן קלינגר

יהונתן קלינגר כתב עבודה סמינריונית שכותרתה היא "נורמות ביטוי בבלוגוספרה הישראלית:: קהילה, קהילתיות וחופש ביטוי תחת הטכנולוגיה". הכותרת די משקפת את התוכן ולדעתי היא שווה קריאה במיוחד למי שלא קורא את יהונתן באופן קבוע.

מאחר שסוציולוגיה זה לא בדיוק התחום המדעי שמושך אותי, ומאחר שהרעיונות היו מוכרים לי, לא מצאתי נקודות שיענין לי להגיב אליהן בכל העבודה עד שהגעתי לחלק הדן בהשפעת התגמול הכספי על כתיבה בבלוגים (קפיטליסט מתענין בכסף – לחלוטין לא מפתיע :)) שבו נראה לי שיהונתן מנסה להתאים את המציאות להשקפת העולם שלו.

התזה העיקרית בחלק הזה (השפעת תגמול על כתיבה) היא שקיומו של תגמול משפיע על הכתיבה בבלוגים, או כפי שיהונתן מדגיש (במקור) "הכנסת הפרסומות משפיעה בצורה מובהקת על התכנים שמופיעים באתר ולכן צפוי כי אתרים שיציגו פרסומות בהם יהיו פחות נכונים לדבר בצורה חופשית על כל נושא". לדעתי האישית, למרות שבאופן היפותטי זו מסקנה מתבקשת, בתנאים היחודיים של הארץ אין לה שחר.

הסיבה העיקרית היא שעדיין לא נולד מנגנון תשלום שיפצה את הבלוגר על השקעת הזמן בכתיבה. בלוגר שכותב פעם בשבוע ומשקיע שעה בכל מאמר, מגיע ליותר מארבע שעות עבודה בחודש. אפילו אם נחשב את הפיצוי ההולם לשעת עבודה רק כשכר מינימום+ (וככל שהכתיבה יותר טובה, יותר מקצועית ויותר ממוקדת סביר להניח שהכתיבה שווה הרבה יותר) נגיע ל100 שקל בחודש ונכון להיום אין אף שיטת פרסום ממוקדת לבלוגים המבטיחה רווח כזה על בסיס קבוע יחסית.

גם כאשר הפרסום נעשה במעין עסקת בארטר, מוצרים תמורת פרסום, ערכם של המוצרים נמוך מאוד. למשל חנן כהן קיבל תחתונים לפירסום, אני מניח שהזמן שהוא השקיע בלנסות אותם ולכתוב עליהם (אבטיח הולבש בתחתון וצולם) שווה פי שתיים מהערך של התחתונים, או אולי אפילו יותר, מאחר שהם לא מצאו חן בעיני חנן (מענין האם העובדה שהם תחתוני נשים היתה קשורה לענין ;)) . גם כאשר ערך המוצרים גבוה יותר (לזו ש הוצא לפרסם יין (קישור בערך), הרווקים קיבלו ערכת אביזרי מין (עושה רושם שהורד מישרא) ואליזרין וייסברג קיבלה בגדי ים) לא נוצרים יחסי עבודה ארוכי טווח בין הבלוגר למשרד הפרסום ולכן הבלוגר לא יכול לבנות על הכנסה עתידית ולכן יש לו פחות סיבות לשמור על תדמית מסוימת במה שהוא כותב רק בשביל להיות נחמד למפרסם.

התוצאה, אני מניח, היא שעבור רוב הבלוגרים ההכנסה מפרסום היא על תקן הימור על סכומים מאוד קטנים, משהו שנעשה יותר בשביל ההרגשה הטובה שבזכיה מאשר בשביל להתפרנס, ולכן השיקולים הקשורים בפרסום הם לכל היותר שוליים מאוד.

למעשה יהונתן מתעלם מתמריץ כספי הרבה יותר גדול שהוא בעל השפעה הרבה יותר גדולה על התוכן הנכתב בבלוג – מקום עבודה, או מעסיקים פוטנציאליים. אני קיבלתי הזמנה לראיון עבודה כתוצאה מתוכן שהיה באתר, ראיון שאם היה מסתיים בהצלחה התגמול שלי היה פי 10000 יותר גדול מכל תגמול שיכולתי לקבל בפרסום. בכיוון ההפוך, היתה תקופה בא התראינתי למקום עבודה שידעתי שאנשים בו קוראים אותי ולכן צינזרתי את התכנים עליהם כתבתי. אני מניח שאני לא היחיד שנמצא במצבים כאלו ושרוב האנשים מצנזרים מאוד את מה שהם מרשים לעצמם לכתוב על דברים הקשורים למקום העבודה שלהם.

לסיכום, בלוגרים פשוט לא מרוויחים מספיק מפירסום בשביל שזה ישפיע על הכתיבה שלהם ולעומת זאת יש גורם השפעה הרבה יותר גדול, ההשפעה המוערכת של מה שנכתב על היחסים הבין אישיים והתעסוקתיים של הבלוגר. 

3 תגובות “הערות לתזה – נורמות ביטוי בבלוגוספרה הישראלית של יהונתן קלינגר”

  1. אני לא חושב שאני מתעלם מהמעסיקים הפוטנציאלים (או הלקוחות הפוטנציאליים במקרה שלי); אני חושב דווקא אני מקבל יותר תעסוקה בגלל שאני לא מצנזר.

    אולם,
    בעוד שלבחור בעילום שם יכול למנוע את הבעיה של המעסיקים, הכתיבה בעילום שם לא מונעת את התמריץ של גוגל אדסנס או מפרסמים אחרים.

    אגב,
    העבודה היא לא בדיוק בסוציולוגיה, היא במשפטים.

  2. מרק, אני מסכים איתך לחלוטין. תמורה לא נמדדת רק ברווח ישיר אלא גם ברווח עקיף, ובמרבית המקרים זה גם הרווח היחיד אבל יש לו משמעות כלכלית משמעותית.
    זו הסיבה מדוע אני מתייחס למערכות בלוגים ורשתות חברתיות כמערכות ניהול מוניטין ולא רק כמערכות פרסום תוכן או מערכות יצירת קשרים.

  3. יהונתן, גם לאנשים שכותבים בעילום שם יש זהות וירטואלית שהם מתחזקים ויש לה חיים ואופי משלה. האם 5 שקלים בחודש ישכנעו את זרובבלה לאהוב ערבים? התמריץ לא נראה לי גבוה מספיק, במיוחד מאחר שאנשים פונים גם לישויות וירטואליות ולפעמים העובדה שאתה ואני לא יודעים מי עומד מאחורי הישות לא מחייבת שבחוג המכרים המצומצם גם לא יודעים מי היא.

    מעבר לכך אם אתה כותב שיש "השפעה מובהקת" אתה צריך להראות את הנתונים עליהם אתה מבסס את זה. אני יודע שפחות נהוג להשתמש במספרים מחוץ למדעים מדויקים אבל דחקת אותי לפינה :).

    ובשבילי עבודה שעוסקת בהסדרים חברתיים שייכת למדעי החברה אפילו אם נקודת המוצא היא משפטים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים