אנילביץ' לא היה לבד

 לרגל יום השואה לונדון וקירשנבאום עסקו היום במרד גטו ורשה. ליתר דיוק הם עסקו בגיבורים שקיבלו פחות יחסי ציבור לאחר המרד. האורחים היו משה ארנס שעורך מחקר על המרד ועוד חוקרת שואה.

מסתבר שגם כשכבר אין אפילו תקוה לקיום ממושך, יצר הפלגנות של בני אדם חזק מאין כמותו. בערך על מרק גטו ורשה בויקיפדיה מתואר שהמרד הורכב משתי קבוצות לוחמים, אחת שנקראה הארגון היהודי הלוחם בפיקודו של  אנילביץ', שהכילה את הגופים ה"סוציאליסטים" היהודיים בגטו, והשניה ארגון צבאי יהודי שהיה מבוסס על האירגונים הרוויזיוניסטים. האירגונים כלל לא שיתפו פעולה, הסיבות שניתנות בויקיפדיה הן:

  • אנשי אי"ל טענו שהאיחוד לא יצא אל הפועל מכיוון שאנשי האצ"י דרשו שבראש הארגון המאוחד יעמוד אדם שיש ברשותו נסיון צבאי. מכיוון שאדם כזה לא היה באי"ל, האפשרות היחידה היא שמנהיג זה יבוא מהאצ"י. גורמים באי"ל ראו זאת כניסיון השתלטות על המנהיגות.
  • סיבה נוספת לכשלון האיחוד, גרסו באי"ל, שהאצ"י היה ארגון שהיה מאורגן טוב יותר ובעל חימוש רב יותר, ואיחוד יכריח אותו לחלק את הציוד שלו לאנשי אי"ל, דבר שהיה למורת רוחם של מפקדי אצ"י.
  • אנשי האצ"י טענו שהאיחוד לא יצא אל הפועל מכיוון שאנשי אי"ל דרשו שהצטרפות אנשי האצ"י לארגונם תיעשה במסגרת אישית, ולא תנועתית, בעוד שכל שאר התנועות הציונות האחרות הצטרפו לאי"ל במסגרתן המלאה.
  • התקיימו גם מחלוקות אודות גביית כספים בגטו (אשר שני הארגונים ביצעו) ובו בזמן התקיימה עוינות אידאולוגית כלפי המחנה הרוויזיוניסטי שמנעה איחוד מעין זה. גם הקשר בין האצ"י לבין "גורמים פולניים ימניים לאומניים" הרחיק את המחתרות. פגישה שאמורה הייתה להתקיים בין מנהיגי הארגונים לא התקיימה בשל פרוץ המרד.

אבל מה שגרם לי בכלל לשבת ולכתוב, זו הסיבה שלא מוזכרת פה, שהפילוג הזה נובע בבסיסו מכך שהרוויזיוניסטים בישראל הואשמו ברצח ארלוזורוב. עד כמה חוסר הרצון לפעול ביחד היה עמוק תעיד העובדה שכאשר חייקה גרוסמן הגיע מוילנה ולישיבה שכונסה לכבודה, ישיבה בה היא סיפרה שבוילנה כל הכוחות היהודים התאחדו, הרוויזיוניסטים לא הוזמנו.

ענין מענין נוסף שעלה בתוכנית הוא הניגוד שבין תיאור המרד כמעשה גבורה במסורת הישראלית, לעומת התחושות של המורדים עצמם שראו עצמם כלוחמים (למורד יש תקוה לנצח) ואת עצם המרד כמעשה הנובע מיאוש מוחלט , מעשה שהוא על סף ההתאבדות.

שני ספיחים לא ממש קשורים:

  • מי אמר שהמנצחים כותבים את ההיסטוריה? אני מניח שיהיה מאוד קשה לדעת לאיזו מהקבוצות היהודיות היה כח צבאי טוב יותר, ועד כמה ההטיה הפוליטית של השילטון בזמן קום המדינה גרם להאדרה של קבוצה אחת יותר מהאחרת.
  •  האם באמת משה ארנס נולד וימות פוליטיקאי? לפי הויקי התשובה היא כן כי לא מוזכר בה כמעט שום דבר שהוא מעבר לפוליטי עליו ואני תוהה האם  הרושם שהיה לי עליו כאדם עם טיפה יותר תחומי ענין בחיים (האם הוא לא היה אחת מהרוחות החיות מאחורי פרויקט הלביא?), היה מוטעה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים