בכתבה בגלובס רו"ח יוסי סינמן ושמעון ארליכמן (ממשרד המתמחה בין היתר בתכנון מס למרבה ההפתעה) מתלוננים על כך שההצגה של רשויות המס כאילו גבית מס אמת ממקבלי הליסינג תביא להכנסות גבוהות למדינה, היא שקרית. מענין לבחון את כמות האמת שיש בנתונים שהם מביאים.
- במאמר מוצג חישוב המראה שעבור עובדים עם שכר של עד 11,400 שקל בחודש, המדינה לא תגבה אפילו שקל נוסף אחד מאחר שרמת המס על העובד זהה לזו שעל המעביד – 29%. בנוסף מוצג חישוב דומה עבור אנשים במדרגת המס הבאה (35%). הרושם שנוצר הוא שאלו שתי מדרגות המס הרלבנטיות לדיון, אבל לא מובא שום יחס בין כמות האנשים במדרגה האחת לשניה והקורא המזדמן עלול לחשוב שהן בגודל זהה. הניסיון האישי שלי אומר שיש מעט מאוד אנשים בהייטק המרויחים פחות מ11,000 שקל וגם משתמשים ברכב מליסינג. אם אני לא טועה השכר הממוצא בהייטק הוא בסביבות ה15,000 שקל.
- החישוב הנוגע למיסוי של אנשים המרוויחים עד 11,000 נגוע בעוד שתי נקודות בעיתיות. ראשית, כל משתמשי הליסינג לא חושבים על השכר שלהם ככולל את ערך שווי הרכב למס, לכן בשבילם מדרגת המס עליה מדובר היא לא של 11,400 שקל אלא של 10,100 שקל (שווי למס היום הוא 1,300). שנית, האדונים הנכבדים מתעלמים בצורה אלגנטית מכך שהחישוב שלהם תקף רק אם כתוצאה מביטול הליסינג, והחזרת הכסף לברוטו של העובד, לא תהיה עליה במדרגת המס של העובד. אם נניח שלעובד מנכים 2,700 שקל ממשכורתו כאשר הוא מקבל רכב ליסינג, התוצאה תהיה שהחישוב רלבנטי רק עבור עובדים המקבלים היום פחות מ8,700 שקל. אני מתקשה להאמין שיש בכלל עובדים כאלו בהייטק שגם לוקחים רכב ליסינג.
- כמובן שהמס שמשלם אדם על 11,400 שקל הוא לא 29% אלא 39% מאחר שאנשים רגילים עדיין לא מצאו את הפירצה שתאפשר להם להתחמק מתשלום 5% מס בריאות ו5% ביטוח לאומי. כלומר גם במדרגת המס הנמוכה ביותר יגבו מיסים בשיעור של לפחות 270 שקל בחודש.
- לא ממש ברורים לי חוקי המיסוי בכל הנוגע להוצאות רכב של המעביד והחזרי מע"מ, אבל לפי החישוב של רואי החשבון המעביד משלם מס של 29% על חצי מסכום ההוצאה שהוא 50,000 שקל. (כלומר על 25,000 שקל). לפי החישוב הזה המעביד משלם 14.5% מס על תחזוקת הרכב, בעוד שאדם רגיל היה משלם 15.5% מס דרך מע"מ.
לא ברורה לי בכלל ההתגיסות של רואי החשבון לטובת המשך הסדרי הליסינג, התגיסות שמתבטאת גם בכל מיני הצהרות מטורפות מסוג "עובדי ההייטק יבשו ביצות ונילחמו בשוחות במלחמת העצמאות" שמפריחים אנשים מהתחום. בסופו של דבר הענין מאוד פשוט, יש פה מקלט מס שבשביל לבטל אותו לא נדרשת השקעה כספית גדולה מצד רשויות המס, אז מה זה משנה אם זה מקלט ל 5 שקל או ל 5 מיליארד שקל? האם אין פה שום חשיבות לעיקרון של תשלום מס שווה של אנשים הנמצאים באותה רמת הכנסה?
אתה החמצת לגמרי את הטענה שלהם. הם מתייחסים למנגנון של הוצאות עודפות, כלומר לא כל הוצאות הרכב של המעביד מוכרות אלא, בגדול, החלק היחסי של ההוצאות בפרופורציה בין כמה הרכב נסע לבין 10,000 ק"מ בשנה בתוספת כמה שזקפת שווי לעובד. לדוגמה:
עובד שנסע 15,000 ק"מ בשנה רק שליש (וזקיפת השווי) מהוצאות הרכב שלו מוכרות. כלומר בדוגמה הזאת ההוצאה תהיה 50,000 יוכרו רק כ-30,000 והיתר (20,000 ש"ח יחויבו במס חברות של 29% בשנת 2007. מה שיהיה לאחר הגדלת הגדלת זקיפת השווי הוא שהחלק הלא מוכר יקטן ב-15,000 ש"ח אשר ישולמו על ידי העובד. נכן ששיעור המס של העובד יותר גבוה אבל המיסים הוא די שולי יחסית לציפיות זה מה שמדברים.
זה לא מקלט מס זה המנגנון שהוסכם עליו אי שם בשנת 1975 בעת ועדת בן שחר.
אני בטוח שיש ניפוח של מספרים מכל צד כחלק מאסטרטגית המשא ומתן על קביעת חישוב שווי הרכב החדש. בכל זאת הייתי מצפה במקרה הזה שאנשים הוגנים יקחו את הנתונים שלפיהם התבצע החישוב של משרד האוצר ויגלו בו טעויות. מאחר שאין לי מושג מהן הנחות היסוד של משרד האוצר, והכותבים לא הביאו אותן (האם באמת במשרד האוצר לא מודעים לענינים שהם העלו?) נראה לי די לא הגון להשתמש בכותרת מסוג "מעשיות הליסינג של פקידי המיסים" ולכתוב "אותם תחקירים, אינם אלא ראייה צרה של הנתונים".
למה אתה מתפלא שהעובדים מנסים למנוע את החוק. הרי הוא פוגע בהם באופן ישיר. כמובן שלא איכפת להם שבמצב הנוכחי כולנו ממנים להם את ההפרש.
אגב, יהיה שווי רכב גם לקטנועים. אם תצרף לעובדה זו את הביטוח חובה הגבוה שלהם, תהיה זו מכה נוספת לאוזון.
שמור על המורל
בעלי אתרי אינטרנט הפועלים בחו"ל פונים אלינו כדי לברר זכויותיהם שלא לשלם מס בארץ, או לא לשלם מס בכלל באמצעות חברה המוקמת במדינת מקלט מס.
כמובן שלא תמיד ניתן לחסוך במס, אךלעיתים פונים לשלטונות מס הכנסה בבקשה לחתום על הסכם להפחית מהמס המשולם בארץ.
לפעמים הפתרון הוא טוב.