טוב, די  קשה להשוות מוצרים ממש זהים מאחר שחלק מהדברים פה לא נמצאים בארץ מסיבות כשרות וחלק ממה שאנחנו מכירים אינו פה מאחר שיש מוצרים גרמניים לא פחות טובים. פירות וירקות אין ממש טעם להשוות וכמו שהראתה "מחאת המילקי" אפילו דברים שנראים דומים עשויים להיות זולים יותר אבל גם ממש טובים פחות.

עדיין ההרגשה הכללית היא שעבור מוצרים מקומיים כמו לחם, חלב, גבינות, שוקולד, נקניקים, האיכות זהה או גבוהה יותר משל המקבילים בארץ והמחיר זול יותר.

מותגים כמו היינץ וברילה עשו רושם של מחירים דומים לאלו שבארץ אבל פחית קוקה קולה עלתה פחות, אולי בגלל שפה יש מתחרים מקומיים.

,תחבורה ציבורית, לעומת זאת, יקרה יותר ושימוש בבתי שימוש דורש תשלום שיכול להיות מופרך לחלוטין (יורו בתחנת הרכבת באלכסנדרפלץ)

וכמובן שהדיון .הזה כלל אינו רלבנטי עבור אנשים שעושים את הקניות בKaDeWe, חנות הגדולה ביותר באירופה, ואני מניח שאם אפשר היה להשוות היא היתה גם זוכה בתואר החנות היקרה ביותר.
כמובן שלקרוא למקום הזה חנות זו קצת הגזמה, זה מהרבה בחינות יותר קניון מחנות אבל יש קו מנחה אחד, הכל נראה כל כך טוב, ומתן מירב הנוחיות לקונה, בין אם זה מעליות ומדרגות נעות שלא מנסות להכריח אותך לעבור חצי חנות בשביל לעלות ולרדת קומה או ספות שנראות נוחות מאוד באגף הנעליים.

קומת הכניסה ישר "נותנת בראש" עם המותגים הכי יקרים בעולם, גוצי, רולקס וחבריהם. אם הכעת בשביל לבזבז הרבה כסף הרי אין שום סיבה לתת לך זמן להתחרט כאשר אתה מחכה למעלית.

הקומות היותר גבוהות פחות מרשימות אבל עדיין פשוט דברים יפהפיים וכמובן יקרים. וזה עד שמגיעים לקומה השישית שהיא מה ש"קניון" שרונה היה רוצה להיות. שילוב של המון מסעדות דוכן קטנות ודוכנים שבהם ניתן לקנות מצרכים כמעט מכל סוג שהוא. (הקומה השביעית היא יותר בסגנון של מזנון ופחות מענינת, או שסתם נגמר לנו הכח להסתובב בשלב הזה 😉 )

קנינו משהו? בודאי! איך אפשר שלא אחרי שמסתובבים בתוך מקום כזה. בסופו של דבר כאשר יש כל כך הרבה פריטים, הסיכוי שמשהו שאתה רוצה.צריך יהי במקרה בהנחה, או סתם מחיר שנראה סביר, הוא גבוה.