אתמול, במשחק הראשון מבין שניים בסיבוב השלישי של גביע אופ"א, מכבי והפועל הצליחו להשיג תוצאות יפות, מכבי סיימה בתיקו אפס ברוסיה כנגד צסקא והפועל ניצחה 2-1 את ריינגרס בבלומפילד. ההימור שלי היה הפסד של חיפה ובמקרה הטוב תיקו להפועל.

עד כמה שאני זוכר מסטטיסטיקות שנעשו על הסיכוי להעפיל שלב בהתבסס על תוצאות המשחק הראשון, הסיכויים של חיפה ושל הפועל הם 50% כל אחת, כלומר יש סיכוי של 25% שלישראל תהיה נציגה בשלב שמינית הגמר. מי היה מאמין.

ההצלחה של הפועל מאוד מוזרה לי. ממה שאני מצליח לראות בטלביזיה הפועל מנסה לחפות על ההגנה המבולבלת שלה על ידי נסיון לתקוף כמה שיותר. בגביעים האירופאים הייתי מצפה שהפועל תתקל בקבוצות עם הגנות קשוחות שלא מאפשרות ספיגה של יותר משער במשחק, שינצלו את משחק ההגנה הרע של הפועל יכבשו וינצחו. אולי זה פשוט ענין של מזל בהגרלה שרוב הקבוצות שהפועל שיחקה מולן לא היו כאלו.

וזה לא שלהפועל יש התקפה מזהירה. לי נראה שהשחקנים שלה כובשים יותר בעזרת כח הרצון מאשר בזכות יכולות הכדורגל שלהם (שמישהו כבר ישלח את דגו לחדר כושר להעלות 5 קילו בשביל שיפסיד רק ב90% מהתיקולים ולא ב100%)

מכבי חיפה לעומת זאת משחקת כדורגל של קבוצה אירופאית מן המנין, קבוצה שיכלה להשתלב בכל ליגה באירופה. פשוט תענוג לראות את התפקוד הנכון של השחקנים שלה, ואת השליטה שלהם ברזי המשחק. נכון שקולאוטי וקטן לא מספקים מספיק שערים, אבל זה נעים לראות את המשחק שלהם, וכשחרזי הקשיש סוגר את הרחבה בפני סוללת הברזילאים של צסקא, ומוזגרבשבילי שורף את הדשא בדרך מההגנה להתקפה כאילו שבדרכו עומדים קונוסים, יודעים שלפעמים משתלם לשלם עבור הכבלים.

הקטע המוזר בחיפה הוא הכישלון שלה בליגה. כאילו שיש חיפה אירופה וחיפה ישראל, והן אפילו לא מכירות אחת את השניה. אותו סגל שחקנים שהביך את צסקא אתמול, הובך שלשום על ידי מכבי הרצליה.

בדרך כלל אומרים שלקבוצות ישראליות שמצליחות באירופה אין את הכושר הפיזי והמנטלי הנדרש בשביל להצליח גם בליגה בארץ. יתכן שבמקרה של חיפה השנה התסמונת היא הפוכה וחוסר ההצלחה בליגה נותן להנהלה והשחקנים את היכולת להתרכז בעיקר באירופה.

דרך אגב, עוד תיקו אחד ולישראל יהיו 4 קבוצות בגביעי אירופה גם ב2009.