ככל שאני חושב על זה יותר אני מבין פחות מדוע הוצע צו איסור פרסום כל כך גורף. הייתי מבין אם היה איסור פרסום על המחלוקת בין השב"כ לבלאו, אבל מעבר לזה הרי מראש מדובר בפרשה עבשה בת שנתיים, זמן שנתן לכל אחד להערך למשמעויות של חשיפה שלה, ואפילו הנאשמת הורשתה להמשיך בחייה למשך חלק לא קטן מהזמן בו צו איסור הפרסום היה בתוקף.
אני מבין למה צו איסור הפרסום היה נח לכל הצדדים המעורבים, אבל האם זה לא אלמנטרי שאזרחי המדינה צריכים לדעת עוד פאק אבטחה ברמות הגבוהות ביותר של צהל?
א. האם באמת חייבים פרסומות באתר. קשה לי להאמין שתרוויח מזה כסף רב, וזה לא נותן תחושה נעימה.
ב. לפי דעתי זאת היתה תקלה, וחוסר הבנה בדמוקרטיה. כל מה שהם התכוונו לדעתי לעשות, היה לדאוג שבלאו לא ידע על מעצרה, וחיכו שהוא יחזור לארץ, כדי שאפשר יהיה לחקור אותו. הם לא הבינו שאי אפשר להחזיק עיתונאית תחת צו מעצר סודי כ"כ הרבה זמן.
טל,
א. יש כל מיני נסיונות למיקרו פיימנט – אף אחד מהם לא עובד בפועל. מי שהשטויות הנכתבות פה באתר מבדרות אותו היה נחמד אם היה מממן לי רבע כוס קפה פעם בשנה, אבל דברים כאלו לא עובדים – אז יש פרסום.
אם יש ספציפית משהו שמפריע במיקום של הפרסומות אני אשמח לשמוע ולנסות לתקן (וכמובן שתמיד יש חוסמי פרסומות….)
ב. זה נשמע לי טפשי, ואני מקווה שהרשויות טיפה יותר מתוחכמות. הן יכלו פשוט לחכות עוד שבועיים שלושה עד שבלאו יחזור ואז לפוצץ הכל. עצם העובדה שזה לא נעשה ככה מעידה בעיני שהם לא באמת מאמינים שיש אצל בלאו מסמכים שאינם מאובטחים בצורה נאותה, וזה אולי יותר ענין של סגירת קצוות.
אבל זה כמובן לא יותר מניחוש.
כמה מרוויחים מכזאת פרסומת?
מבחינתי, היה עדיף לא לשים את זה מתחת לפוסט, כי אז אני רואה את זה וזה מרגיז (אותי באופן אישי). נראה לי שעדיף לשים באחד הצדדים, אם ממש מוכרחים.
אני בא אליך, כי אני נהנה לקרוא אותך. ואוהב לקרוא אנשים בעלי מחשבה לא שיגרתית בבלוגוספריה. אין לי כוח לראות פרסומות של נונדינקים (המפרסמים) שאני מימלא לא אקנה מהם.
אם אתה עושה מזה הון, אז ברור לי למה אתה עושה את זה. אם אינך עושה מזה הון, נראה לי שזה פוגע באפקטיביות של הבלוג.
ב. למה אתה מתכוון לסגירת קצוות?
אני יודע שאנו מנחשים, אבל מחקרים מסויימים מראים שאם לוקחים את הממוצע של הרבה מנחשים (שנחשפו למידע חלקי), מקבלים את התשובה הטובה ביותר (קרא את wisdom of the crowds).
מרק וטל-
אני דווקא ממש לא חושב שהצו היה מיותר בחודש הראשון להוצאתו ואני גם לא חושב שהמטרה היתה "לארוב" למר בלאו; נתחיל מהסוף – זמן קצר לאחר מאסרה של קם בלאו כבר ידע על כך, מה גם שהמשיכו לדון עימו על החזרת יתר המסמכים. "איסור פרסום" נועד לכלל הציבור ולא למי שיש לו קשרים. אז למה הוצא הצו? זו כבר תשובה לחלק הראשון. משתי סיבות: א. אילו היה דבר מעצרה של קם נודע בציבור היה הדבר מקשה על המשא ומתן שניהל השב"כ עם בלאו ועם "הארץ" מהסיבה הפשוטה שפרסום עובדת המעצר היה מביא אוטומטית להקשחת עמדת "הארץ" ובלאו תחת בליץ תקשורתי וציבורי. ב. פרסום דבר המעצר וחשיפת בריחתו של בלאו לחו"ל היא (ועודנה) מתנה לארגוני ביון ממדינות שכנות; לו אני ראש הביון האיראני הייתי משגר עוד שלשום צוות ללונדון שיחטוף את בלאו ויוציא ממנו את מיקום המסמכים. אתם יכולים להיות בטוחים שבשלב הראשון תוטל האחריות על ישראל, ויש סיכוי לא רע שגם בהמשך (ומה עם בלאו? הוא בטח ימלא פיו מים, תרתי משמע…). 2000 מסמכים בסיווג זה הם אוצר בלום ששווה סיכונים כגון אלה.
אני חושב שצו איסור הפרסום הפך ללא רלוונטי ברגע שהחלו דיונים ערים מאוד באינטרנט על העניין, קרי, כחודש מיום הוצאתו. בשלב זה שני העניינים שהעליתי כבר לא רלוונטיים (אם לאחר חודש לא נמצאה הנוסחא לפשרה היא גם לא תמצא, ובנוסף העניין החל לדלוף) והנזק שבאיסור בהחלט החל לעלות על התועלת שבו.
לעניין ה"פאק" והסתרתו – מרק, האם אתה חושב שמישהו במערכת הבטחון עד כדי כך טיפש לחשוב שאפשר להסתיר זאת לנצח, או אפילו לתקופת זמן ארוכה מאוד? אני משוכנע שהם לא נבונים מאוד אך הם לא טיפשים. הצו הוצא בשל צרכים אחרים ואני חושב שהשערותי בנושא מדוייקות.
לפיסקה האחרונה אני חושב שהתשובה היא כן. זה לפחות הנסיון הצבאי שלי.
או אולי בצורה יותר מדויקת – הצירוף של המילים "חושב" ו"צבא" זה כמו קוים כמעט מקבילים.
או אחרת – כל מה שצריך זה שיעבור מספיק זמן בשביל שכל הפשליונרים ישתחררו עם "מגן" ותעודת הוקרה מהצבא.
מרק-
אני דווקא חושב אחרת. אני מכיר מעט את המערכות הללו ולמרות שהאנשים שם אינם "מדעני טילים" הם גם לא טמבלים. בנוסף, יש להם גם נסיון עם פרשות דומות כך שהתזה הזו ממש לא סבירה. מה שסביר הוא שהם ניסו לדחות עד כמה שניתן את פרסום הפרשה בשביל "מרחב תמרון" כדי שיוכלו להפחית את הסיכוי לכך שהמסמכים ייפלו לידי מישהו שחפץ עוד פחות בטובת הציבור בישראל מאשר מר בלאו ועורך הארץ.