הפרשה של ענת קם מכילה כל כך הרבה זויות, ודרושה כל כך הרבה קריאה בכדי להבין את כל החומר הגלוי וזה לא עוזר שהכוכבים הראשיים הם הגופים הכי שקרנים במדינה – הצבא והתקשורת.
עיתון הארץ מלמדת אותנו מהיא עיתונאות כאשר הוא מדווח דיווח חלקי המורכב רק מחלקים שעשויים להוציא אותו כנדבר הכי טהור שנמצא על פני כדור הארץ כרגע. בדה-מרקר לעומת זאת פשוט לא מדווחים על הפרשה, על האייפד מדווחים (בכותרות ראשיות), אבל בכדי לדעת על ספק פרשת הריגול בצמרת צהל שנחשפה, תצטרך לגלול עד סוף הדף הראשי במקום בו יש קישורים לכל מיני מאמרים בהארץ.
ריגול? ודאי שריגול! לא מכיר מילה אחרת בעברית שמבטאת מעקב אחרי מישהו ופריצה למקומות שאינך מורשה להגיע אליהם בשביל לאסוף עליו חומר. ומה עם בגידה? ודאי שבגידה! זו לא היה בגידה מהסוג של "הייתי בחו"ל והתגעגעתי והיא ישבה איתי בבר והזכירה לי אותך", אלא בגידה מתמשכת באמון של המערכת שענת קם שירתה בה מרצון. מאחר שהמעשים נעשו בצמרת מערכת שהרבה אנשים במדינה נותנים בה, ובאנשים העובדים בה, אמון רב, לא פלא שהרבה אנשים מרגישים שהיא בגדה בהם.
אבל האם ענת קם היא בוגדת במשמעות הרגילה של המילה? כנראה שלא ומדובר פה פשוט באדיוטיות ברמה הגבוהה ביותר האפשרית כאשר יש לך IQ של יותר מ100. חינוך אליטיסטי בתוספת טבילה בעבודה עיתונאית (לפני הגיוס) שבטח כללה החשפות לשטיפת מוח על חשיבות העיתונאות כנראה גרם לקם להרגיש שהשמש זורחת מהתחת שלה והיא תהווה מופת לכל העולם לעבודה עיתונאית. האנשים שהיא רומסת בדרך וממסכנת? עיתונאי אמיתי לא מתחשב בזוטות שכאלו.
נראה שציון הנכשל הנמוך ביותר מגיעה למערכת גיוס כח האדם של צהל. למה לכל הרוחות לתפקידים שעובר בהם חומר מסווג ברמות הגבוהות מיותר מגייסים נשים לפי זקירות החזה? אולי הגיע הזמן שללשכות האלו לא יגיסו אנשים בני פחות מ30 – אנשים עם נסיון חיים וטיפה יותר פרספקטיבה על ההבדל בין המילים – אפשר, מותר ורצוי.
ציון רק באלפית יותר גבוה מקבלת מערכת הארץ. מה לכל הרוחות חשבו שם במערכת כאשר הם התחילו ללכת בדרך שהיה צריך להיות ברור בה מהרגע הראשון שהמודיע שלהם תתגלה ותבלה את שארית ימיה מוחרמת בציבור הכללי? האם הם באמת הסבירו לה ב1000 צורות שונות שאין מצב שהיא לא תתגלה ותוחרם על ידי בני משפחה, שכנים וחברי ילדות? שהמקום היחידי שבו תוכל לשתות קפה בשקט יהיה ב"גדה השמאלית", או "סלון מזל" (אם תצליח להתחמק מהקפיטריה של הכלא)? האם הסקופ שאלוף פיקוד המרכז לא אוהב את החלטות בג"ץ טיפה יותר מדי, הצדיק את זה?
וזה לא נעשה מתוך חוסר ידע. אורי בלאו כבר היה מעורב בפרשה דומה שבגללה חיילת נשלכה לכלא (צבאי למזלה).
הקטע של אורי בלאו לא לחלוטין ברור. אם הוא באמת מפר כרגע סיכום עם השב"כ זה לחלוטין לא בסדר. אני יכול להבין את חוסר הרצון המקורי להעביר את כל המסמכים בשביל למנוע את החשיפה של ענת קם, אבל מה בדיוק משרתת ההתעקשות הנוכחית? ואם כבר הגנה על מקורות, אז שיחזור לארץ וכמו גבר ילך לבית משפט לטעון את הטיעונים לזכותו.
ידיעות אחרונות (העיתון הראשן שקם פנתה אליו) מצליח לצאת מהפרשה כגוף צבוע ברמות (מישהו מופתע?). אחרי כל הקשקושים בעמודים הראשונים על משתמטים ובולשיט דומה, נראה שהם לא טרחו לעדכן את הצבא שיש לו פרצת אבטחה בנהלים שלו. אני בטוח שאנשים יצירתיים היו מצליחים לנסח את זה בצורה כזו שלא תחשוף את קם עצמה (במיוחד מאחר שבאותה תקופה כבר השתחררה).
ולסיום, הגוף הפטאתי ביותר של הפרשה הוא השמאל הישראלי. איך תמיד אנשי השמאל מצליחים להזדהות רק עם אנשים שנתפסים כבוגדים בציבור? וכאילו להוסיף לטמטום ענת קם דוחה את החיבוק שלהם, אבל הם לא עומדים להתחשב בדברים פעוטים כמו המחשבות של נשוא החיבוק שלהם. הם הרי יודעים הרבה יותר טוב ממנה מה היא חושבת ומה מניע אותה.
מרק שלום,
לגבי כל הפוסט, אני די מסכים.
לגבי השאלה האחרונה:
זה לא ה"שמאל". אלו אנשים שהחרות חשובה להם. כששמעו שהשב"כ "מעלים" עיתונאית, ורודף אחר עיתונאי אחר. הם הבינו כי השב"כ חרג מתפקידו. והיה צורך לעמוד על הרגליים האחוריות.
זה שעכשיו השב"כ, ככה"נ, בסיוע מעריב וידיעות, מקצין את הפרשה מעבר לכל פרופורציה, והופך את הבלאו וענת לבוגדים, זה לא אשמת הליברליים. זאת אשמת המערכות הלא כל כך דמוקרטיות שלנו.
מרק, כמה עניינים-
א. לא עובר שם מידע ברמות הסיווג הגבוהות ביותר.
ב. הב"ש בצה"ל די עלוב. היום נחשף שהתחקיר שקם עברה היה תחקיר מקוצר, קרי – היא לא היתה אמורה להיחשף למידע בסיווג מעל "סודי".
ג. אילו היה לנו צבא "מקצועי" מלכתחילה היה סינון לא רע לטיפוסים מסוגה של קם ויש סיכוי סביר שמשאלת ליבך לגבי גילם של המועמדים לשרת בלשכת אלוף היתה מתמלאת. עם זאת, כל טוראי במודיעין נחשף למידע מסווג בהרבה…
ד. חשיפתה של ענת קם היתה אפשרית גם בלי למסור מסמך יחיד; יונתן דחוח-הלוי הסיק מקריאת המאמר שפורסם בהארץ שכל המסמכים הודלפו ממקור אחד ויחיד בלשכת אלוף הפיקוד. כל שהיו צריכים אנשי השב"ע לעשות זה לקרוא את דחוח-הלוי ולאחר מכן להצליב את רשימת מכריו ועמיתיו של בלאו עם רשימת המשרתים בלשכת אלוף הפיקוד בחמש השנים האחרונות. אני משער שהחיתוך היה בן איבר אחד.
ה. להתחשב ברצונה של קם? אני מזמין אותך לקרוא את הרשימה ה"היתולית" של עידן לנדו, שעסקה בעניין ממש לא עקרוני בה הוא הציג אישה מסויימת מרשימות בדרך מאוד לא מחמיאה ולאחר שהיא בקשה ממנו להסיר את החלק שעוסק בה משום שזה עלול לפגוע בה מקצועית הוא הסביר לה מאיפה הדג עושה פיפי. אתה גם מוזמן לקרוא את אביר הדמוקרטיה לסטר שמצנזר כל מי שמעז לחלוק עליו או את הבהמה חנה בית הלחמי שאין לה שום כבוד לכל מי שלא מלקק לה את התחת. אלו היצורים שבהם מדובר, אז על מה הפליאה?
חשבתי שיש מושג כזה של "קבע" בצהל…. אבל ברור לי שפקידה בת 20 מפסקת רגליים הרבה יותר מהר ועולה הרבה פחות.
ולגבי עידן לנדו – אני כל פעם מחדש מתאפק לא לכתוב את מה שאני חושב עליו.
מרק-
ברור שכל עוד אפשר לשלם לבחורה בת 20 גרושים כדי לעשות עבודה מסויימת לא ישלמו הרבה יותר לבחורה בת שלושים כדי לעשות את העבודה הזו.
ולעניין לנדו – למה להתאפק? אנשים שמתנהגים כמו לנדו צריך להוקיע; הדרך שבה האיש מתנהג לבני אדם אחרים (ויחד עמו עוד כמה באתר רשימות שגוסס בקצב של אסד האב) היא לא סבירה ו"בחברה מתוקנת" אנשים כמותו היו מוחרמים ממזמן.
כי אין פואנטה. הוא אדם חסר חשיבות והכתיבה שלו חסרת חשיבות. אני מחרים אותו בעצם זה שאני משתדל לא להתיחס אליו.
טל-
אני מאוד לא חובב צווי איסור פרסום וכו' אך אני מתנגד לדרך שבה אתה מציג את הדברים. השב"כ לא העלים אף אחד. משפחתה של ענת קם, עמיתיה, ידידיה ועוד מאות עד אלפי אנשים ידעו בדיוק מה קורה איתה. היא זכתה לייצוג של עורך דין. כך שקשה להבין מה פשר ההתלהמות הזו על "העלמת בני אדם". יתר הציבור לא ידע שהיא נעצרה, אבל באותה מידה הם לא שמעו על מעצרו של כל אנס או שודד. מי שמציג את הדברים כפי שאתה מציג אותם לא יכול להתפלא אם בני שיחו מתחילים לתהות על מניעיו…
טל, מה זה "השבכ רודף"? יתכן שהשבכ באמת אובססיבי לגבי קם, אבל הוא לא הגיש בקשות לבית משפט, את זה עשתה הפרקליטות. האם גם הפרקליטות רודפת?
אני מניח שכאשר מתחילים להתיחס לעולם בצורה פראנואידית אפשר לטעון כל דבר. אני מעדיף להתיחס לעובדות ולא לעסוק בפסיכולוגיה (LOL, כאילו שלא עשיתי פה ניתוח אופי בגרוש לקם עצמה). השאלה היא לא האם מישהו הוא בעל הפרעה אובססיבית לגבי נושא מסוים, אלא האם הוא חורג מהסמכויות שלו.
אני מניח שאותם "רודפי חרות" לא יודעים על שום חריגה מסמכות ולכן הם סתם מקשקשים.
עוף טופיק – משום מה רדיפת החרות של אותם אנשים נעצרת כאשר מדובר בחירות של יהודים להסתובב ולגור בכל מקום בגבולות המדינה. אולי אנחנו פשוט משתמשים במילונים אחרים כאשר אנחנו באים להבין את המושג "חרות" 😉
אני מודה שאני שופט, ואני טיפונת צריך להתקרר. אני שופט על פי מיטב הבנתי לאור ההתנהלות של הפרקליטות והשב"כ . אם תרצה להבין מדוע אני חושב כך, גש לפוסט הזה: http://www.talyaron.com/2010/04/09/shabak3-4/
לגבי לוחמי חופש. אני מניח שאתה צודק. אך לא במקרה שלי.
אני גר בהתנחלות ליד שכם. מאמין שאני וגם הערבים צריכים להיות חופשיים לגור במקומות שאנו רוצים, כל עוד נשמר הצדק שבין אדם לחברו. אני מוצא שזאת הפוליטיקה המיושנת, ואי-צדק שגורמים להיווצרות פערים ולאיבה.
טל-
בעניין האחרון, מו"ר ישראל אומן טען בראיון לפני מספר חודשים תנאי הכרחי לשלום הוא שאף אדם, יהודי או ערבי, לא יצטרך להתפנות מביתו. טענתו היא פשוטה – אם ה"שלום" עליו מדברים הוא כזה שבו אדם אינו רצוי בשל זהותו הלאומית או הדתית או כל סיבה אחרת הרי שלא מדובר בשלום. ברובד עמוק יותר, אני חושב שכל עוד שדרישות לפינוי אנשים מבהירה היטב את כוונותיו של מי שדורש כאלה דברים (ויהיה זה אבו מאזן או ברוך מרזל…).
דוגמנגדיט,
אם כך, קניתי עוד חבר לדרך. (בעולם שלי אין רבים מאחרים ואין מורים. בעולם שלי כולם חברים, מכולם אפשר ללמוד, מי יותר ומי פחות. שנאמר "איזהו החכם, הלומד מכל אדם").
מסכים לחלוטין עם דבריך.
כלומר, דברי ישראל אומן, שהבאת בשמו, ולכן קירבת גאולה
טל, ברור שכאשר אני מדבר על השמאל אני מכליל. ההכללה נובעת מכך שממה שקראתי לא קם אף בלוגר שמאלני ואמר "רגע,רגע, אולי נחכה שיהיו לנו עובדות לדבר עליהן, אולי הקם הזו היא באמת מרגלת מסוכנת".
אני לא יודע אם קראת את הבלוג שלי, שהיה פעיל בנושא מ-2 לאפריל.
אומנם אני הגבתי במנגנון FF (מנגנון "התקף או ברח") שמופעל ברגע שנשמעים פעמוני האזעקה. הקריאה היתה: "תוקפים את הדמוקרטיה". אני הגבתי לאחר סיקרה מהירה של החומר שעמד לרשותי. והייתי צריך להחליט אם לפעול או לא. פעלתי, כי הבנתי בזמנו, ואני עדיין חושב, שהשב"כ מחבל בדמוקרטיה (ראה פוסט אחרון שלי לביסוס הסברה).
אבל תוך כדי הדיון שהתפתח (מעל 200 תגובות בכל הפוסטים) נתתי מקום של כבוד, לאלו שטענו כי אין כאן כלום.
לא יכולתי לחכות להצטברות הראיות, כי לא יהיו בידי ראיות טובות לעולם (אלא אם אני שופט-חוקר-בתשלום). ולכן אני משתמש במה שיש.
לאחר שירד הפרק ההגנתי, התפניתי יותר לחשוב, וכאשר מישהו הראה לי ראיה סותרת, הקשבתי. היום אני חושב שלא היה כאן הרבה בסיפור. זה סתם היתה התחלקות של השב"כ, או הגזמה של השב"כ (כפי שטוען הארץ). אגב, לאחר פירסום הסיפור בתקשורת ההמונית, אני כן מרגיש שהשב"כ פשוט שקרן ומסיט (ראה פוסט אחרון).
במקום שחשבתי שאני טועה. הודעתי שאני מעריך שבר-הפלוגתא שלי צודק.
אגב, אינני איש שמאל, כי אם ליברל הנע בין לאומיות לאוניברסליזם. אני בעיקר דמוקרט. הפרדיגמות שבהן אני משתמש להסברת תפיסת עולמי, רחבות הרבה יותר מקפיטליזם או סוציאליזם או ימין או שמאל. אני אוהב את עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל, ועשיתי המון מילואים בקרבי. אני חילוני-דתי. כך שאינני יודע אם אני מייצג מחנה כל שהוא.
ועוד קטנה, מאחר שהיה ידוע לכל שקם טופלה בכפפות המשי הכי רכות שניתן למצוא – המשיכה לעבוד,במקום במעצר לא נעים היתה במעצר בית… לא ברור בכלל מאיפה נשאב עולם הדימויים הקשור למושג "רדיפה" לתוך הענין הזה.
כנראה מהצורך להכניס ל- Fight or Flight. מודה שבמחשבה לאחור, יכול להיות שזה סיפור אחר.
עדיין, גם לאחר שהבנו את זה. לי נראה שהשב"כ (או מי שזה לא יהיה), טעה לגמרי בכך שהוא שם עיתונאית במעצר בית סודי כל כך הרבה זמן. כל מי שחרד לדמוקרטיה, יכול לראות בזה שערוריה. וזה מה שקרה….
טל-
כפי שציינתי, צו איסור הפרסום היה הגיוני כל עוד לא החל העניין לדלוף. ברגע שהדליפה גדולה מספיק התועלת מתחילה להיות קטנה מהנזק.
צודק.
ט.ל.ח.