כמובן שלא טרחתי לקרוא (ולא אטרח לצפות) בתחקיר שרוזנטל עשה עבור ערוץ 10 על הנכסים של לבייב ברוסיה. זה הסיכון כשאתה מתעסק בעשיית סרטים מוקומנטריים במקום דוקומנטרים, לאנשים כמוני שמאוד חשובה להם האמת לא מתחשק לבזבז זמן על ניסיון לפלח מה מבין מה משודר הוא האמת כפשוטה ומה הוא שקר חינני שהוכנס לצורכי קידום העלילה. אולי זה בגלל שאני מתיחס לכסף שלי ברצינות רבה מדי.

לא הייתי מבזבז את זמן הקוראים לצרכי מעללי רוזנטל (בלי שאצטרך לכתוב עליו נדמה לי שלקורא האינטלגנטי צריך להיות מושג סביר על מה אני חושב על העבודה שלו), אם לא הייתי קורא הרגע שועדת הכלכלה של הכנסת דחתה את מועד המכרז של ערוץ 10 בחודש מתוך מטרה להאריך את הזיכיון בשנתיים, ופתאום נפל לי האסימון, הרי מדובר בשני גופים שנטלו על עצמם התחיבויות שלא הצליחו לעמוד בהן. האם זה לא מצחיק (בצורה עצובה מעט) שאחד משניהם עוסק בביקורת על אי עמידה בהתחיבויות של השני?

ומה אנחנו למדים מהחלטת ועדת הכלכלה על הקשר בין הון ושילטון? שכנראה גם אם יש לך מליארדי דולרים בבנק, מחזור העסקים שלך יותר גדול ואתה מעסיק בצורה ישירה ועקיפה יותר עובדים, עדיין המקורב, ומי שיש לו את הכלים לתת תמורה בצורה חוקית, יקבל יחס מועדף.

אז רביב דרוקר, עיתונאי בערוץ 10,  הוא יו"ר התנועה לחופש המידע. אני הייתי מאוד שמח לדעת את המידע שעליו התבססו חברי הכנסת כאשר הם החליטו שמצבו של ערוץ 10 דורש דיון דחוף וצעדים דרסטיים, אבל מצבה של אפריקה ישראל לא מצדיק פעולות כאלו. יתר על כן אני דורש שאנשי ערוץ 10 ימנעו במשך שנה מלראיין את חברי הכנסת שהצביעו בעד דחית מועד המכרז. לא שאני חושד במשהו, סתם בשביל למנוע לזות שפתיים.

אני שונא את שלי יחימוביץ', אבל לזכותה יאמר שהיא לפחות התיחסה למשבר. אומנם אמרה דברי שטות כרגיל, אבל להבדיל מ118 (שטייניץ בתור שר אוצר פלט משהו וחזר למזגן) חברי הכנסת האחרים היא התיחסה לנושא*.

*לא שאני חושב שהכנסת היתה צריכה להתיחס לאפריקה ישראל בצורה מיוחדת, אבל באותה מידה אין לה שום סיבה להתערב בתחום התקשורת.