האם העובדה שמערכת בשבילי החיים הצליחה להגיע לתובנה הזו על כוס קפה פושר בזמן שהיא התחמק מביצוע עבודות שיעזרו לתזרים המזומנים שלה, בעוד שבנק ישראל נדרש לעריכת מחקר בנושא, מעידה על איכות המערכת או על איכות בנק ישראל?
לטובת אלו שלא היו פה בשיעורים הקודמים נחזור על טיעוני המערכת:
אנשים עניים זקוקים לכסף שלהם היום בשביל אוכל, מגורים והוצאות רפואיות. מערכת פנסית החובה שוללת מהם את היכולת להשתמש בכסף שהם מרויחים על מנת לאכול טוב יותר, לגור במקום מוגן יותר ולטפל בבעיות הבריאות שלהם בצורה הטובה ביותר. כל זה בהבטחה שבתקופת הפרישה שלהם הם יחיו טוב יותר, תוך התעלמות מכוונת מכך שמי שקשה לו להשיג אוכל, מגורים המגינים מהחום והקור ותרופות, יש לו סיכוי גבוה יותר שלא להגיע בכלל לגיל פרישה. פנסיה חובה היא למעשה מס נוסף שמוטל גם על אנשים שלא מגיעים לסף מס ההכנסה.
וכאילו להוסיף חטא על הפשע, הנהנים העיקריים מפנסיית החובה הם בתי ההשקעות שגוזרים קופון של שקל לפחות מכל שקל שהאדם העני אולץ להפריש וגופים כמו המערכת שההזרמה המאולצת של הכסף לשוק ההון תורמת להעלאת המחירים של הנכסים שלהם.
אני תוהה מתי משרד האוצר ינקום בבנק ישראל, עם מחקר משלו:
"האינפלציה פוגעת בעניים, ומיטיבה בעיקר עם העשירים, הפוליטיקאים, ועם קשרי ההון-שלטון".
אפשר גם לתמוך בזה עם: "משרד האוצר: האינפלציה מייצרת בועות נדל'ן, שמתפוצצות ברגע שהנגיד מחליט שהגיע הזמן להפסיק לייצר אינפלציה, ולהתחיל "להאבק" בו"
כמו שאני מבין את זה בועת הנדלן מתודלקת על ידי קנית אגרות החוב הממשלתיות שבנק ישראל ביצע (עדיין מבצע?) שהעלו את המחיר והורידו את התשואה שלפי בסופו של דבר ניקבעות ריביות על משכנתאות, שגורמים לאנשים להרגיש שהעלות של לקיחת משכנתא היום נמוכה יותר מתמיד, ונדמה לי שהם אפילו צודקים. כמובן שכשהתשואה תעלה, בגלל שהממשלה חייבת להזרים עוד אגרות חוב למימון הגרעון, עלות המשכנתא תעלה והבועה תפוצץ, אבל לפחות כרגע בנושא הזה האינטרסים של בנק ישראל ומשרד האוצר די דומים אז לא נראה לי שמישהו באוצר יפרסם מחקר כזה.
יש הרבה גורמים שמתחזקים את הבועה כרגע.
הורדת הריבית, קניית האג"חים הממשלתיים, הפסקת הנפקת המק"מים, האינפלציה הדוהרת כתוצאה מקניית הדולרים,
כל אלה מייצרים את הרושם ש"דירה להשקעה" זאת דרך טובה לברוח מהאינפלציה. בנוסף – האשראי היום זול מתמיד. תכנס לאתר אינטרנט של כל בנק למשכנתאות. הביטויים נשמעים כאילו מעולם לא היה לנו סאב פריים.
אני חושב שהאינטרס המרכזי אבל של האוצר באינפלציה, היא ביכולת להוריד לכולם את השכר, מבלי שהם מבינים שזה קרה להם. זה מאפשר לפוליטיקאים להתמודד עם אחוזי אבטלה נמוכים יחסית.
זה כמובן גם מאפשר לאוצר להנפיק עוד אג"חים בריבית נמוכה יותר.
א. המחקר של בנק ישראל הוא הרבה יותר בנאלי ממה שאתה מציג כאן. הוא אומר 'הפרשה לפנסיה מקטינה את המשאבים שלך היום, ומגדילה את המשאבים שלך לאחר הפרישה' – וכמובן, ההשפעה היא שהיא מעמיקה את העוני של מי שהיה עני ממילא. נראה לי שכל מי שחשב על פנסיה חובה עלה על העניין הזה.
ב. הטענה שלך הייתה יכולה להיות נכונה, אם פנסיה לא הייתה כוללת הפרשות מעסיק – גדולות יותר מההפרשות של העובד. אם אני מפריש 200 שקל בחודש* לתוכנית חיסכון – יכול להיות שמצבי ישתפר ויכול להיות שהוא יורע. אם אני מפריש 200 שקלים לתוכנית חיסכון, והמעסיק שלי מפריש עוד 200 – סבירות גבוהה מאוד שמצבי השתפר אבסולוטית.
ג. המחקר הזה נראה לי מחקר מהסוג שהוציא למדע הכלכלה את השם הרע שלו – סדרה של חישובים מתמטיים שמתבססים על אוסף ענק של הנחות יסוד, ששינוי בכל אחד מהם יכול לשנות את התוצאה הסופית. בוא נזכור רגע, שאין עדיין אף אחד שהפריש פנסיה חובה ויצא לפנסיה – ואנחנו לא יודעים יותר על התוצאות של פנסייה חובה משידענו ביום שנחתם צו ההרחבה.
*שיעור פנסיה חובה משכר המינימום
א. ברור שזה בנאלי. מאחר שבסופו של דבר אין לי הכשרה כלכלית ומידע שאינו גלוי לאנשים אחרים, אז כל דבר שאני כותב בנושא לא יכול להיות יותר מבנאליה + הגיון פשוט.
ב. אתה נותן יותר מדי משקל לסמנטיקה.מעביד רואה מול הענינים שלו רק את עלות ההעסקה של עובד. כאשר המדינה מעלה את עלות ההעסקה היכולת/רצון של המעביד להעלות שכר יורדת בערך באותה מידה (זה כמובן תהליך לאורך זמן ולא מידי).
בכל מקרה אם הופרשו לפנסיה שלך 200 שקל זה רחוק מלהיות כסף שקיבלת. אתה תצטרך לחיות עוד 40 שנה, לקוות שגיל הפנסיה לא יועלה ל 90, לקוות שחברת הביטוח לא תפשוט רגל, תמשיך לחיות בישראל, המדינה תמשיך להתקיים. רק בתנאים האלו אתה תזכה לראות חלק מהכסף הזה (את עמלות הניהול לא תראה יותר).
לעומת זאת ה200 שקל שירדו מהנטו שלך חסרים לך עכשיו.
ג. בוא נשתמש באנשים חיים לניסויים? חשבתי שזה אסור לפי אמנת הלנסינקי ;). בעצם הטענה שלך פה היא שכלכלה אינה מדע מאחר שאי אפשר להסיק שום דבר ללא ניסוי אמפירי וכל תזוזה בתנאים ההתחלתיים יכולה לגרום לתזוזה הרבה יותר גדולה בתוצאה.
בעיקרון אני מסכים איתך שכלכלה אינה מדע, אבל אם ככה לפי מה הסוציאליסטים מציעים לנהל את הכלכלה אם לא לפי חישובים מהסוג הזה? למה העבירו את חוק פנסיה חובה אם אין דרך להראות שהוא מועיל יותר ממזיק מבלי להפעיל אותו?
א. לא אמרתי שמה שאתה אומר הוא בנאלי, אמרתי שמה שהמחקר של בנק ישראל הוא בנאלי. בניגוד אלייך, הם קיבלו כותרת בדה-מארקר
ב. זה נכון בעולם האידיאלי (והמדומיין) של השוק החופשי. בפועל זה לא עובד ככה, גם כי יש רגולציה (שכר מינימום) וגם מסיבות פסיכולוגיות – משא ומתן מתקיים על הברוטו (אם לא על הנטו) ולא על עלות מעסיק.
שכחתי את ג' – לא אמרתי שאסור לעשות תחזיות – דווקא מותר וכדאי. אבל זה בדיוק מה שה'מחקר' הזה – תחזית, ולא – כמו שמנסים להציג – מסקנות מהפעלת החוק.
מסכים
א. התכוונתי מהכיוון ההפוך, שאם אני יכול "לנחש" בלי להתאמץ את תוצאות המחקר אז כנראה שהוא לא בודק דברים שאינם בנאליים.
ב. זה בכלל לא קשור לשוק חופשי, ככה בדיוק מתנהלים דברים גם בחברות סוציאל דמוקרטיות, כי פשוט אין דרך אחרת לנהל חברה אם המטרה שלה היא רווח.
אוקי, יש דרכים אחרות:
כמובן שבדרך כלל יש שילוב של כל הדברים לפי מה שיותר מעשי. ויותר אפשרי, וכמובן שזה לא קשור לפנסיה חובה עצמה כי למעסיק באמת לא אכפת מה הסיבה לעליית עלות העובד.
המסגרת לכל משא ומתן על שכר הוא עלות המעסיק. אם למעסיק יש מסגרת של 10000 שקל להעסקת עובד (כי העובד יתרום להכנסה של 10500) הוא ינכה ממנה של עלות האדמיניסטרציה של החברה, עלות מס מעסיקים, עלות הפרשות לפנסיה… ומה שישאר בסוף כל הניכויים האלו הוא מה שיוצע לעובד.
אני ויתרתי על רכב ליסינג וקיבלתי את העלות (לא מדויק לחלוטין) ישר לשכר. ידידה שלי ויתרה על הפרשות פנסיוניות וקיבלה את הכסף בשכר.
יש לך כאן הנחת רציונליות מאוד עמוקה. בפועל, במשא ומתן על שכר יש הרבה מאוד אלמנטים לא רציונליים.
קודם כל, מעטים המעסיקים שיודעים לכמת את התרומה של העובד ברמה של מאות שקלים. מתכנת בצוות פיתוח של חמישה אנשים? מנהלת משאבי אנוש? כמה שקלים הם מכניסים לי כל חודש לארגון? לא רק שקשה לחשב, אין תשובה לשאלה הזו.
שנית, גם בהנחה שהייתי יודע את המספר הזה, משא ומתן הוא הרבה יותר מורכב. לצד שיקולי הרווח וההפסד הקרים, יש עוד מגוון של שיקולים, החל מ'אם אני אתן לו העלאה, זה עלול להוביל לגל העלאות בחברה', דרך 'הדבר האחרון שאני צריך זה עוד עובד ממורמר', וכלה ב'מסכן, אשתו בדיוק ילדה והוא מאוד צריך את הכסף'.
אבל אתה יודע מה, למרות שאני חושב שהטענה שלי נכונה, היא לא העיקרית כאן. העיקרון המרכזי מאחורי חוק פנסיה חובה דומה לזה שמאחורי חגורות בטיחות – כמו שאם לא נחייב אנשים בחוק לשים חגורות בטיחות הם ימותו בתאונות, אם לא נחייב אנשים להפריש לפנסיה בגיל 30 הם ידרדרו לעוני בגיל פנסיה, דבר שהמדינה רוצה למנוע.
דרומי,
אתה מתפתה כאן לעשות את אותה טעות שרוב הלא-כלכלנים עושים.
עסקת חליפין, היא דבר סובייקטיבי, שנקבע בין שני אנשים בהסכמה.
אדם צמא שתקוע כבר יומיים במדבר, יהיה מוכן למסור את כל יהלומיו תמורת מים ולחם, למרות שמחיר "השוק" של יהלומים הוא הרבה הרבה יותר גבוה ממים או לחם.
שכר, כמו כל מחיר אחר, נגזר בצורה רבה מאגרגרציה של עסקאות – ובמילים פשוטות יותר – היצע וביקוש.
בדיוק כמו עם מחיר החלב, בסופו של יום, לא באמת מעניין אותי שחצי שקל מתוך זה הולך למיסים, עוד חצי שקל הולך לחברת ההובלה, עוד 2 שקל למכולת שמוכרת לי, ועוד 2 שקל לרפתן.
עבור מי שאינו מקבל שכר מינימום, חוק הפנסיה החובה מגולם לתוך העלויות. מעסיק איננו רואה את שכר הנטו שלך, וגם לא את שכר הברוטו. הוא רואה את ה"עלות למעסיק", ומבחינתו, זה תג המחיר שלך.
עבור מי שכן מקבל שכר מינימום, הרי שזה שקול למצב שמדינת ישראל מחוקקת חוק וקובעת "קרטון חלב לא יימכר בפחות מ15 שקל, כש4 שקל מתוכם הולכים לעמותה להדבקת תמונות ילדים נעדרים על קרטוני חלב".
יהיו כאלה שיצמצו את צריכת החלב שלהם, יהיו כאלה שיוותרו על חלב בכלל. יהיו גם כאלה שיחליטו שחלב מאז ומתמיד היה שווה להם כל עוד הוא פחות מ20 שקל.
בתוצאה הסופית אבל, נראה תופעות כמו ירידה בצריכת החלב, שוק שחור של חלב, והתפתחות של שוק שלם של "תחליפי חלב על בסיס סויה", עליהם לא צריך לשלם מס.
עם שכר המינימום, התוצאה היא עובדים שמועסקים בפחות משכר המינימום, ובניגוד לחוק, עובדים זרים, פיטורי עובדים כתוצאה מהתייעלות וכן החלפה שלהם באמצעים טכנולוגיים, ובעיקר – אבטלה.
אתה צודק בכך שמרק הניח הנחת רציונליות מאוד עמוקה, שהיא לא נכונה. אבל אתה טועה במסקנה הסופית שלך. השוק – שמונע היצע וביקוש, כן יגרום לאיזון שמרק דיבר עליו. השכר ה"עודף" שהמעסיק היום מפריש לקרנות פנסיה – ימצא את עצמו בידיים של העובדים במקרים של עובדים שיש להם ביקוש גדול, והוא ימצא את עצמו בידיים של עובדים שעד היום היו מובטלים, במקרה של מעסיקים שמעסיקים עובדים בשכר מינימום.
אבל לצורך הענין אין כל חשיבות לרציונליות של הסף העליון שמעסיק מוכן לשלם, מה שחשוב זה שיש סף עליון והוא בדרך כלל בסדר הגודל של מה שמקובל בתעשיה לאותו תפקיד (אנחנו לא מדברים פה על תפקידים יחודיים כמו סמנכל כספים ששם הענינים הם בהחלט הרבה יותר גמישים) אחרת לאורך זמן לא היה מתקיים איזון ואו שהמעסיק היה פושט רגל בגלל שעלויות העבודה אצלו גבוהות משל המתחרים או שהוא לא היה מצליח לגייס עובדים.
ההשואה לחגורת בטיחות מוטעת לחלוטין. ההחלטה אם לחגור חגורה היא שלי בעוד שההחלטה אם אני אפריש לפנסיה היא של המעסיק.
בקשר לחשיבות ההפרשה לפנסיה בכדי להמנע מעוני, לדעתי אתה טועה במספר רמות אבל אני אתיחס רק לאחת. נניח שאדם עבד בשכר מינימום מגיל 18 עד 67. כל חודש הופרשו עבורו 600 (15% מ4000) שקל לקרן פנסיה.
אם הוא ימות בגיל 77 מה תהיה הקצבה המקסימלית שיקבל שתשאיר? 2100 שקל (3000 * 70%, אני לא מבין את החישוב של הקרנות החדשות …) ותוחלת החיים בישראל לגברים היא בכלל 80 ואצל הנשים המצב יותר חמור מאחר שמאלצים אותן לפרוש מוקדם יותר ויש תוחלת חיים ארוכה יותר.טוב ברור שמה שכתבתי למעלה היה נכון אם קרנות הפנסיה היו מאוזנות חשבונאית אבל מוטעה לחלוטין מאיך שהקרנות פועלות (לפי חוק?) לכן אולי יש צורך בהזרמה הממשלתית שבה עוסקתה פסקה המקורית שלמטה.
לכן פנסיה בפני עצמה לא תמנע עוני והמדינה מזרימה כסף בכדי למנוע עוני. בצורה ישירה על ידי קצבת זקנה , בצורה עקיפה על ידי הנחות במוסדות ממשלתיים, ובצורה עקיפה עוד יותר על ידי פטור ממס והנפקת אגרות חוב מיועדות בריבית 1.4% שהופכות 600 שקל מלפני 50 שנה ל1200 היום. על 360000 השקל שהבחור שלנו הפריש הוא יקבל מהמדינה תוספת של 155000. (לא מגיע לו הטבות מס) לכן הסיבה לחסוך לפנסיה היא כי זו הדרך לקבל כסף מהמדינה ולא בגלל החיסכון עצמו. עם הסכום העצום הזה היה אפשר פשוט להכפיל את קצבת הזיקנה ובזאת להוציא זקנים מעוני מבלי שהכסף היה עובר דרך מתווכים בדמות חברות הפנסיה.
לא יום מוצלח בשבילי מבחינת חוקים וטורים הנדסיים… כמובן שהמדינה ממשיכה להפריש כסף לחבון של הבחור גם כאשר הוא כבר בפנסיה, אבל פה החישוב מסתבך ואני אפילו לא אנסה לחשב כמה.
אם למעסיק שלך יש 200 שקל בחודש נוספים שהוא יכול להוציא עליך כעובד,
הדבר הכי טוב לעשות זה שהמעסיק יתן לך את הכסף, ואתה תבחר מה לעשות איתו.
זה תמיד נורא משעשע אותי איך מצד אחד יושבים להם כל מיני פקידי אוצר ומספרים לנו (בצדק) ש"חסכון זה דבר טוב", ומצד שני – יושב לו בנק ישראל, ומייצר אינפלציה, כדי שלא נחסוך חס וחלילה (במצב של אינפלציה, הכסף הרי מאבד את הערך שלו מדי יום) – הרי הדבר הכי חשוב זה צריכה-צריכה-צריכה.