לא כיבסתי פה מספיק מילים בשביל להצדיק את עצם קיום הקטגוריה, אבל התגובות למאמר בגלוב על הדיווח בכלכליסט שמצליח גם לאכול את העוגה וגם להשאיר אותה שלמה ובעיקר התגובה של יונית, גרמו לי לאוורר אותה.

יונית כתבה:

יש הסבר. הוא אפילו מאוד רציונלי. אבל משעמם מאוד לכתוב אותו פעם אחר פעם. והוא גם לא מחזיק ידיעה, כי הוא רק מילה אחת. ספקולנטים. זהו. תגיד תודה שלפחות ירדנו מהניסיון הפאתטי להסביר את זה במונחים המיושנים של ההיצע והביקוש.

מי הם הספקולנטים האלו שיונית מתכוונת אליהם? לבאורה ספקולנטים עוסקים בספקולציות – משמעביצוע פעולות שאין רמת ביטחון בהצלחה שלהן של 100%. דוגמא לספקולציה היא חציה של כביש שלא במעבר חציה, או באור אדום, ולפעמים בחלק מהצמתים, בחלק מן השעות זו ספקולציה לחצות את הכביש במעבר חציה שאור ירוק. סוג אחר של ספקולציה שכל האנשים עוסקים בו הוא ביטוח – בביטוח אתה בעצם מהמר שיקרה לך משהו רע.

ברור שיונית לא התכוונה לספקולציות היומיומיות האלו ומה שהיא התכוונה אליו הוא קיצור של "בני זונה סוציומטים שאני לא מצליחה להבין את מערכת השיקולים שלהם, אבל נראה שהם מרויחים ימבה כסף בזמן שאני לא, הבני זונות האלו".

יונית היא כמובן לא לבד בשימוש הספציפי הזה של המילה, משתמשים בה כמעט כל חברי הפרלמנטים ברחבי העולם וכל לוביסט מתחיל כאשר הם מנסים לשכנע שהמצב הנוכחי אינו "המצב הטבעי" של הדברים (למה הם חושבים ש"המצב הטבעי" היה אי פעם טבעי זו שאלה מענינת בפני עצמה) והמדינה או גוף רגולטורי צריך לשנות מדיניות בשביל לחזור אליו.

הגדרה יותר טובה של המילה יכולה להיות: ספוקלנט הוא אדם שעוסק בקניה ומכירה של סחורות על בסיס מזדמן כאשר לדעתו המחיר העתידי צפוי להיות גבוה יותר מהנוכחי. די ברור שמימד הזמן הוא מרכיב מאוד חשוב ביכולת לעסוק בספקולציה. קשה לעסוק בספקולציה על מחירי הלחם הטרי כי עוד בדרך למחסן הוא יפסיק להיות טרי ולעומת זאת נפט יכול להשמר במצב שמיש במשך חודשים ולכן אפשר לקנות אותו בזול, ולהעמיס על מיכלית שתשוטט בעולם עד שהמחיר יעלה.

אבל האם הבורסה זה מקום שניתן לעסוק בו בספקולציות? ברור, כל מי שסוחר בבורסה עוסק בספקולציה. אנשים קונים מניות כי הם מאמינים שבעתיד הערך שלהן יעלה ומוכרים אותן כאשר אין להן ערך ספקולטיבי עבורם*. יותר מזה – למעשה אין בבורסה אדם אחד שאינו עוסק בספקולציות.

האבסורד בתגובה של יונית בהקשר הספציפי של המסחר בבורסה שאליו היא התיחסה, הוא שמאחר שלא מתבצעת בבורסה פעילות שאינה פעילות ספקולטיבית, לטעון שעליות/ירידות שערים נובעות מפעילות ספקולטיבית זה נכון אבל בעל ערך כמו הטענה שהמים רטובים. יונית פספסה שמה שמענין במסחר בשוק ההון אינו בהכרח התוצאות שלהן הספקולנטים גורמים אלא הסיבות המניעות אותם (היסטריה, ציפיה לרווחים/הפסדים, ציפיה לכסף שיוזרם/יצא מהשוק בגלל סיבות חיצוניות, פסיכולוגית המונים, ובטח יש עוד סוגי סיבות).

*זה לא הכי מדויק בעולם אבל משקיעי ערך לא עוסקים הרבה בקניה ומכירה.