בראש הביטויים שמעצבן אותי לשמוע אותם כאדם שמדי פעם נהנה לדקדק בעברית שלו, עומד כרגע הביטוי "גניבת זהות" (דוגמא). לא צריך להיות אפילו בעל מנת משכל ממוצאת בשביל להבין שאף אחד לא יכול לגנוב ממני את עצמי ולכן כל המושג מופרך. כמובן שזה בסך הכל תרגום חסר כל הגיון של המושג האנגלי identity theft שמבטא השגת פרטים מזהים של אדם, או בצורה אחרת – גנבה של הפרטים המזהים, לא של הזהות. אין לי מושג האם המינוח האינגליזי הקלוקל נובע מחוסר שליטה באנגלית של הכתבים הטכנולוגיים שבטח המציאו אותו, או מחוסר במונח מתאים בשפה, אבל בעברית יש מילה קצרה ופשוטה לתאר את המטרה של ה"גנבת הזהות" – התחזות. לכן לא "בן ברננקי נפל קורבן לגניבת זהות" אלא " אדם הצליח להתחזות לבן ברננקי" לדעתי זה אפילו נשמע יותר טוב.

אבל אם כבר אנחנו בנושא, הביטוי שנמצא במקום הראשון וכנראה לא יודח ממנו עד קץ העולם הוא וירטואלי. וירטואלי מתורגם בדרך כלל כ"מדומה" למרות התרגום הנכון הינו "ממשי למעשה". כלומר "virtual reality" אינו "מציאות מדומה" אלא "מציאות למעשה". מכשירים של מציאות וירטואלית לא גורמים לך לדמיין דברים אלא לחוות דברים שלא קיימים פיזית בסביבה שלך.

זהו, עכשיו אני יכול לנוח בשקט בשבת