אין מילים, הבן אדם הזה הוא בדיחה מהלכת על שתים, גרוטסקה קריקטוריסטית של כל סרבני השירות הצבאי למיניהם.
אמיר פסטר הוא סרבן השירות הראשון מטעמים הקשורים ללחימה בלבנון, אבל מה שבאמת מענין בו הוא שהוא מוכיח שגם בגיל 32 אפשר לקבל הארה רוחנית כתוצאה מקבלת מכתב במעטפה ירוקה. במשך 14 השנים האחרונות, שמהן בילה לפחות 4 שנים כחייל במשרה מלאה וכחודש ב 10 השנים הנותרות כמפקד במילואים, לא הפריע לו פעילות המארבים שהוא ביצע בלבנון שבהן הוא היה אחראי לירי על דמויות במרחקים כה גדולים עד שאיש לא יכל לטעון שהן חשודות, לא הפריעו לו הפלשתינאים שבהם ירה כדורי גומי (אם לא אש חיה), ולא הפריע לו האימהות והילדים הפלשתינאים שעמדו בשמש הקופחת במחסומים אותם ניהל.
כך במשך 14 שנה האדם היה אחראי באופן מאוד אישי לסבל שנגרם לאנשים אחרים וזה לא ממש הפריע לו. והנה יום אחד, לפתע פתאום, קיבל הוא הארה שמימית והבין שחייל בין תפקידיו זה לפגוע באנשים אחרים אם יש בכך צורך, ושצבא, שומו שמיים, נועד בשביל להלחם במדינות אחרות ורצוי בשטח הטריטוריאלי שלהן.
אני מאוד מקווה בשבילו שYNET כמנהגם בקודש מעוותים את המציאות.
אני מאד מקווה בשבילך שגם אתה לפעמים נוהג באופן גמיש ומשנה את דעתך מפעם לפעם.
ועדין אני בדרך כלל לא משנה את דעתי ב180 מעלות ביום אחד. בכל אופן בNRG הוא יוצא טיפה יותר טוב, למרות שגם שם יש ציטוטים תמוהים כמו "כי אני לא יכול לקחת חלק בפשעי המלחמה". לא נראה לי שמישהו היה מכריח אותו להרוג נשים וילדים שפוסעים בנחת ברחוב.