האם יש מישהו בעולם שיכול להבין מה עובר בראשם של הקברניטים של הערוץ? איך הופך המשדר המוביל ברייטינג של הערוץ לערב שכונתי של בדיחות קרש, מלא בכל מיני טיפוסים שבשום ערוץ אחר לא היו רואים מסך.

אולפן – למה מאות אלפי האנשים היו צריכים לשמוע את האנגלית הקלוקלת של לייזי גורדון ובדיחות הקרש שלו, ומה עשה שם דידי הררי? אולי בעצם הם התבלבלו בדרך לאולפן של מת להיות?

יורם ארבל – לא נעים להגיד אבל השדרן הנפלא הזה כבר לא פוגע בכל מה שקשור לכדורסל. הוא במגרש מבין פחות את ההתרחשויות ממה שאני רואה דרך המסך, מחליף בין עבירות וצעדים וסתם מקשקש דברים שלא קשורים למשחק. מה קרה? בעמדות השידור כבר אין מוניטור אז בגלל שהוא נמצא מתחת לסל אחד הוא יכול רק לנחש את מה שקורה מהצד השני? ובכלל בקטעים מסוימים הוא מתנהג כאחרון האוהדים במקום כשדר. אכן ויל סולומון עשה שטויות, אבל מה פתאום ארבל יורד עליו כמו שלא היה מעז לעשות בשידור של ליגת האלופות. יורם תעשה טובה, תישאר עם ליגת האלופות ורד מכדורסל.

פרסומות – מכבי הורגת את האנשים ממתח ואתם מנסים להרוג אותם משיעמום? איך הצלחתם לרכז את הפרסומות הכי משעממות בטלביזיה לערב הזה? והאם באמת כל פסק זמן היתה חייבת להיות פרסומת? ועל המצאת הפרסומות הרצות בתחתית המסך שמעתם?

היום איתן כבל נבחר להיות השר הממונה על ראשות השידור. למרות כל האידאולוגיה החברתית שהביאה אותו לתפקיד, אני מציע שהוא יגדיל את התקציב של רשות השידור ב10,000 דולר שישמשו לשליחת מפיקי המשדר, בפברואר לארצות הברית ,להשתלמות אצל הצוות שמפיק את הסופרבול.