במאמר בדה מרקר על דעיכתם של האתרים הישראלים, איילה צורף קובעת ש

האתרים הישראליים אמנם לא ייעלמו, אבל הם יהיו פחות דומיננטיים. הם יחזרו להיות אתרי תוכן, אתרים שהערך העיקרי שלהם יהיה בייצור טקסטים ותכני וידאו בעברית. את תוכנות המייל, מנועי החיפוש, משחקי הרשת, אלבומי התמונות, הצ'טים והפעילות החברתית הם ייאלצו להשאיר לשחקנים הגלובליים, שבמחי הסבה אחת לעברית, יכולים בקלות לכבוש את השוק.

כל מי שניסה אי פעם באופן רציני לעשות לוקאליזציה איכותית, יודע שהחלפת טקסטים מאנגלית לעברית יכולה להיות להיות רק השלב הראשון והקל של לוקאליזציה (וגם אז לא תמיד. כשתרגמתי את באדיפרס אכלתי הרבה קש בגלל שבאנגלית אין הבדלים בהטיות לפי מין בעוד שבעברית יש), מעבר לזה יתכן שיש צורך לעצב מחדש את התצוגה לפי מוסכמות מקומיות, ויתכן שממש צריך להתממשק לכל מיני שירותים שיחודיים למקום מסוים (בwordpress.com ניתן לשלוח הודעה על פרסום פוסטים לשירות של יהאו שמעולם לא שמעתי עליו).

ואז זה מסתבך כי בסביבת התוכנה המודרנית רוב האתרים/תוכנות הגדולות הן רק המרכיב העיקרי ויש אין ספור של תוכנות שנסמכות עליה ובשביל לחקות באופן מושלם את חווית השימוש צריך לדאוג ללוקליזציה של הפופולאריות מביניהן.

אז זה בהחלט אפשרי, אבל לחלוטין לא קל והסיכוי שפייסבוק ומפתחי האפליקציות שלה ישקיעו את המאמץ בשביל שוק של 7 מליון אנשים הוא 0. החברה היחידה עד היום שהשקיע באופן רצוף בהתאמה לשוק הישראלי היא מייקרוסופט, וגם זה נדמה לי שלא בכל המוצרים שלה.

לא, הסיבה האמיתית לכך שישראלים זונחים את האתרים הישראלים לטובת האמריקאים היא שהאתרים הישראלים מסריחים, ואיילה צורף היתה יכולה לגלות את העובדה הזו לבד אם היא היתה מדי פעם מנסה לגלוש לאתר של דה-מרקר ומשווה את חווית הגלישה לגלישה באתרים כלכליים אמריקאים.