כמו שעון מאוד מקולקל שוב עוסקים בנושא של האם ביבי נתניהו הוא ראש ממשלה ראוי (הפעם משתמשים במילה כשיר). כל הדיון הזה מפספס לדעתי את מהות הדמוקרטיה – בדמוקרטיה לא נבחרת מנהיגות על סמך כישורים אלא על סמך הבטחות לציבור והכישור היחיד הנדרש מהנבחר הוא קיום ההבטחות. מנהיג הוא ראוי וכשיר מעצם זה שהוא נבחר בהליך דמוקרטי.
מי שרוצה מנהיג ראוי וכשיר לפי פרמטרים של יכולות ביצועיות-ניהוליות, מעונין יותר במשטר מריטוקרטי מאשר דמוקרטי. במשטר כזה, הנהוג ברוב פרויקטי הקוד הפתוח, מנהיג מי שהוכיח לאורך זמן את יכולת התרומה שלו. הבעיה שתהיה לעיתונאים עם משטר מריטוקרטי היא שהם ידרשו להראות את הקבלות הביצועיות שלהם עצמם לפני שמישהו יטרח להתיחס ברצינות לדברי הביקורת שלהם.
לא ממש קשור: לדעתי ההבדל בין מנהיג חכם למנהיג חזק הוא רק שתי אותיות.
ההנהגה הכי מוסרית היא חוסר הנהגה.
בני אדם הם לא עדר כבשים שדרוש למנהיג שיחליט עבורם החלטות קשות,
הם זקוקים לחופש להחליט החלטות בעצמם.
דניאל, זו ראיה מאוד אוטופית. בני האדם הם בהחלט עדר כבשים שאוהבים להעביר את האחריות על מישהו אחר. קח את כל הדתות כדוגמא – אנשים עצמאיים לא היו זקוקים לרבי שיגיד להם מה מותר ומה אסור בכל רגע של היום (קצת הגזמתי, אבל נראה לי שהכוונה ברורה).
אין לי שום בעיה עם עדריות מרצון.
בני אדם גם יכולים לקחת את החופש לתת את ההחלטה שלהם למישהו אחר.
אני אתקן את עצמי.
ההנהגה הכי מוסרית, היא זו שאיננה כופה את עצמה, ומאפשרת לכל אחד ואחד מאיתנו לבחור שהם לא מייצגים אותם, ולא יכולים להחליט עבורנו החלטות.