איתי, אחד מהמקימים של עבודה שחורה כתב את התגובה הבאה בעבודה שחורה (במאמר שכלל לא רלבנטי למה שאני רוצה להגיד….)

לקסי,

אני לא מבין מספיק בכלכלה ובהיסטוריה, אך נראה לי שרק בודדים יטענו (ואיש לא יצליח לשכנע את הבלתי משוכנעים) שרק ממשלת הליכוד והבנקים אשמים בחובות הקיבוצים, שעליהם משלמים כל תושבי ישראל, וכל הנהגת התנועה הקיבוצית צחה כשלג, פשוט קורבן תמים למזימות קפיטליסטיות ולהכפשה בעיתונות של בעלי ההון.

אבל עזוב היסטוריה, לא צריך להרחיק ראות כדי להיווכח בעובדה שבשמאל האידיאולוגי (כמו גם בימין המתנחלי) אין כיום מנהלים טובים, ובייחוד כאלה שיודעים להפיק הרבה ממעט, לנצל את האנרגיות האנושיות והערכים, כדי לחפות על מחסור במימון.

אם היו לנו מנהלים טובים לעמיר פרץ ב-2006 היו 40 מנדטים לא 19.

אם היו לנו מנהלים טובים אהוד ברק לא היה הופך את האבודה לחצרו הפרטית.

אם היו לנו מנהלים טובים מרצ לא היתה מתרסקת, וגם מלכיאור ובן ימיני ועוד אנשים טובים היו בכנסת.

אם היו לנו מנהלים טובים, אנחנו ולא ש"ס הליכוד וישראל ביתנו היינו שולטים ברשויות מקומיות בפריפריה.

אם היו לנו מנהלים טובים לאורי יזהר ודני גוטווין היו אלף חברי עמותה לא 17.

אם היו לנו מנהלים טובים לעבודה שחורה היו מאה אלף קוראים ביום ולא אלף.

הגיע הזמן שנסתכל בראי – מצע וחזון יש לנו די והותר, אבל אין לנו מספיק אנשים שיודעים לנהל (ולכן כמובן גם אין לנו די "חיילים פשוטים", רק עשרות גנרלים ללא גייסות). הציבור כמובן לא מטומטם ומריח את זה, הרי אפילו בשביל לצאת מהשטחים הוא עשה "מיקור חוץ" ובחר ראשי ממשלה מהימין.

הרעיון שאנשים פשוט לא רוצים לחיות תחת משטר סוציאליסטי לא זכה אפילו לחצי משפט, כי הניצחון של השמאל בבחירות הוא לא ענין של אידאולוגיה, הוא רק ענין של לשים את האדם הנכון במקום הנכון. טוני בלייר למשל ניצח את הבחירות בבריטניה על ידי ביצוע זינוק ענק לפחות לתוך המרכז הכלכלי אם לא ימינה ממנו. על הדברים שהוא עשה ו/או החליט להשאיר לפי המצב שהשמרנים יצרו, לא היו עוברים בשקט בעבודה שחורה אם הוא היה ישראלי. (האם בארץ היו מאפשרים לו להשאיר חוק שקובע שהחרזת שביתה לא יכולה להתבצע רק על ידי ועד עובדים, אלא היא דורשת רוב בהצבעה דמוקרטית רגילה מבין העובדים עצמם?)

יש גם משהו די מטופש בלהגיד שאנשים שניהלו גופים גדולים כמו צבא והסתדרות לא יודעים לנהל, אבל זה ענין אחר, שאולי קשור לראית העולם הסוציאליסטית הטוענת שלכל דבר יש תשובה נכונה אחת נכונה ופשוט לא מצליחה להודות שאפילו אם זה היה נכון, גם אנשים מוכשרים ביותר לא תמיד מצליחים להגיע אליה.