לא משרת את הציבור, עבור הגדרה כל שהיא של ציבור

אני מתפלא על חנוך מרמרי שמבקר את "חוק אידלסון" וכותב (הדגשה שלי)

הפגם המהותי בחוק אדלסון הוא שזהו חוק פרסונלי. שמניעיו אינם עקרוניים אלא אישיים. ובעיקר, שמניעיו אינם טובת הציבור אלא משרתים את האינטרסים העסקיים של בעלי העיתונים כאן, בלי קשר לרמת הפטריוטיות של כל אחד מהם. וחוק – כל חוק – שנולד לשרת אינטרסים שאינם טובת הציבור הוא חוק מסואב, גם אם יועבר ברוב גורף.

איך ניתן להגיד שהחוק המוצע לא משרת את הציבור? האם מוזס ונימרודי ביחד אינם ציבור (גם אם קטן), האם לא תבוא רווחה לכל בתי עובדי מעריב מהחוק הזה, ופה אנחנו מדברים כבר על ציבור אמיתי, ולא רק במובן ציני כלשהו? כמו שיש חברי כנסת שמשרתים צרכים של חצר חרדית ומעבירים חוקים הטובים לה, אין שום דבר רע בפני עצמו בחברי כנסת שמתגייסים לטובת עשרות אלפי העובדים הישירים והפחות ישירים של ידיעות ומעריב.

הייתי מכבד יותר את שלל הטיעונים של מרמרי, אם הייתי מצליח להזכר מתי בפעם האחרונה הוא התבטא נגד שיטת הרשיונות ועצם קיומן של הרשות השניה ומועצת הכבלים – שני גופים שמטרתם היחידה היא להגביל את הבעלות על ערוצי שידור בטלביזיה ושיכולים להגביל בפועל את היכולת של גוף זר לשדר בישראל בלי להזדקק כלל לחוק הדומה לחוק אידלסון.
למיטב זכרוני גם על ההצעה ההזויה של ח"כ דנון שמדינת ישראל תספח לחיקה המיוזע את הרשת הישראלית, איני זוכר שמרמרי אמר דבר.

אז אם בעיקרון זה בסדר שמוסדות החקיקה מגבילים את הבעלים של ערוצי תקשורת ואת התכנים המועברים בהם (הידעתם שאמור להיות חוק שאסור לפרסם בירה לפני 10?, כן גם במשחקים של ליגת האלופות שמתחילים ב20:45 כאשר ישראל יוצאת משעון קיץ לפני אירופה, ואפילו אסור יהיה בערוצי פורנו), אז אין שום דבר יוצא דופן לכשעצמו בחוק אנטי אדלסון. הרי גם החוקים האחרים טפשיים לחלוטין בהתחשב בקיומו של האינטרנט. כלומר טפשיים עד שדנון יקים לנו גוף לפיקוח על האינטרנט בהתאם למשנה הליברלית של המפלגה שלו (ליכוד).

4 תגובות “לא משרת את הציבור, עבור הגדרה כל שהיא של ציבור”

  1. מרק-

    סחתיין על לשון סגי נהור שלך. מרמרי, כדרכם של צבועים, לא באמת חושב שאם חוק אינו משרת את טובת כלל הציבור הוא בעייתי; מרמרי מלין על החוק הנוכחי כי בחוק הזה הדברים כבר ברורים מדי לרוב האוכלוסיה , כולל מרמרי, ומרמרי לא יכול להרשות לעצמו לשתוק בעניין כזה. לעומת זאת יותר מ-99% מהציבור לא מסוגלים לזהות את הקשר בין הגבלת חופש הדיבור ועוד כל מיני עיוותים לבין הרגולציה ומתן זכיונות ממשלתיים. אפילו אם מרמרי נמנה על אותו 1% שמזהה זאת הוא בוודאי לא ילין על כך משום שהרבה מאוד מהאנשים שהוא מכיר ובא עמם במגע מתפרנסים היטב מהפרוטקציוניזם הזה. אם מרמרי הוא טיפש או צבוע יחליט כל אחד לעצמו…

    1. אם כבר דיברת על לשון סגי נהור, למעשה מה שאמור להסתתר מאחורי כל רצף המילים הזה הוא:

      לא עשו אותי באצבע, ואני יודע טוב מאוד שבכל שלטון דמוקרטי מחוקקים משרתים קודם כל את המטרות של האוכלוסיה החזקה. מרמרי מנסה להציג כאילו שהוא מאמין באמת שאנו חיים במעין ארץ אגדית שבה הדבר היחידי שמפעיל מחוקקים הוא החוש האלטוראיסטי שלהם ולעולם הם אינם חושבים על חשיבות הופעה בידיעה בעיתון של מחר או גיוס כספים לפריימריס של השנה הבאה. אני לא מאמין לך מר מרמרי שאתה כל כך תמים וזו הפעם הראשונה בחייך שאתה רואה מחוקקים מעדיפים את האינטרסים שלהם ושל המקורבים להם, so please stop the bullshit.

      אבל תמיד עדיף לנסות לנמק….

  2.  

    dugmanegdit: לעומת זאת יותר מ-99% מהציבור לא מסוגלים לזהות את הקשר בין הגבלת חופש הדיבור ועוד כל מיני עיוותים לבין הרגולציה ומתן זכיונות ממשלתיים.

    סיכמת במשפט אחד את האופן שבו השמאל הנאור פועל.
    טמטום כוחני של הציבור על ידי שליטה במערכת החינוך, התקשורת, האקדמיה והספרות הכתובה –
    וחוקים שלמראית עין מייצגים את ה"אינטרס הציבורי" כשבפועל הם עוזרים להמשיך לבסס את ההגמוניה, ולגמול ליקירי השלטון.

    מרמרי ואחרים בשמאלוספרה, דווקא לא שוללים בכלל סגירת עיתונים ושלילת חופש ביטוי – ובלבד שזה יעשה למען ה"אינטרס הציבורי".

    אני תוהה אם החוק הזה גם נועד באיזה שהוא מקום לשרת אינטרסים זרים ולהשתיק גם עיתונים כמו האפוק טיימס.
    אני בטוח שדב חנין ישמח.
     

    1. באחת הגירסאות שרצו במוחי, התכוונתי לכתוב שעבור דב חנין עצם הרעיון של שלושה עיתונים שמדווחים את האמת נראה ודאי מיותר ובמיוחד בגלל שהם גורמים להדפסה של עיתונים מיותרים והוצאות הדלק המיותרות של החלוקה שלהם דבר שמביא לשינוי אקלימי גלובלי. אני בטוח שאם ישאלו את דב חנין הוא יסביר שמאחר שיש אמת אחת, מספיק עיתון אחד שמדווח את האמת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים