כן, כנראה שבממוצע כדור הארץ היום חם יותר מאשר היה לפני 50 שנה. כלומר, צריך להיות אדיוט אמיתי בשביל להתעלם מכך שארטיקה נמסה, אפילו אם העובדה הזו לא מעידה באופן ישיר על התחממות (יתכן שכבר עשרות שנים המים שם חמים יותר ופשוט רק עכשיו רואים את התוצאות). הסיבות לעומת זאת, נתונות במחלוקות, לא שיש לכם סיכוי ממשי לדעת על זה מאשר שאמצעי התקשורת המובילים ברחבי העולם עושים כמיטב יכולתם להתעלם מטענות החולקים מצד אחד, ולהציג אותם כמשוגעים פאנטים עובדי חברות נפט מצד שני.
הבעיות שלי עם הענין הם כאלו
- מנסיון אישי, למרות כל הזעקות אני לא רואה את האפקט בעין. אני חי כבר 35 שנה באזור החוף והגורם היחידי שבינתיים מעצב את החוף הוא בני אדם ולא טבע. אם אכן היתה עליה רצינית במפלס מי הים כפי שהבטיחו רואי השחורות, אז הים בתל אביב היה מגיע עד הטיילת ומצוקי הכורכר של הרצליה היו "נאכלים" בקצב מהיר יותר. (ארטיקה שמפשירה לא גורמת לעליית מפלס הימים בגלל חוק ארכימדס )
- לא מאמין ביכולת הניבוי ארוכת הטווח של מדעני האקלים. אנשים שגם לווינים, אלפי תחנות מדידה, ומחשבי על, לא עזרו להם לתת לי אתמול תחזית בסגנון "יש 80% סיכוי לגשם בסביבות שעה 20:00 במרכז תל אביב" שהיתה עוזרת לי להמנע מלהירטב אתמול. אנשים שלא מסוגלים לחזות דברים כאלו ברמת הצלחה גבוהה, איך הם בכלל יכולים לטעון שהם מסוגלים לתת תחזית לעוד 10 שנים? אז נכון שהמדע של היום יודע למה מזג האויר מתנהג בצורה מסוימת, ויודע את זה מספיק בכדי להביא תועלת, אבל גם האינדיאנים יכלו לחזות מזג אויר לפי צבע השקיעה וכיוון הרוח. להבנתי, המובהקות הסטטיסטית של תחזיות אקלימיות לטווח הארוך לא מספיק טובה בכדי שניתן יהיה לקבוע מדיניות לפיה.
- ידע מדעי אישי מיותר שגורם לי לפקפק ביכולת המדעית לחזות מזג אויר כרגע. מאחר והיתה חסרה לי נקודה לפטור באנגלית בפסיכומטרי, נאלצתי לקחת קורס באנגלית באוניברסיטה. המטלה שלי בקורס היתה קשורה לתרגום מאמר על השפעת האוקיאנוסים על ההתחממות הגלובלית, מאמר שניגשתי לקריאה שלו כמאמין אדוק וסיימתי אותו ככופר. לא זוכר את הפרטים, אבל המאמר דיבר על כך שתמסורת החום באוקיאנוסים היא מנגנון מאוד מורכב ואיטי שאינו ברור לחלוטין (לפחות לפני 20 שנה) והמסקנה הברורה היא שלא ברור שמה שאנחנו חווים עכשיו אינו תוצאה של דברים שקרו לפני עשרות שנים. בנוסף כמובן שניתקלתי באפקט העמעום שיכול להסביר את ההתחממות של אירופה כתוצאה של שיפור ברמת זיהום האויר בה.
המורכבות של הנושא, וחוסר היכולת לספק הסברים על למה בשנים האחרונות יש ירידה של הטמפרטורה בעולם, ובשנה שעברה היתה סופת חורף די חזקה בצפון ארצות הברית, הביאה את כוהני ההתחממות הגלובלית לשנות את שם הדת למשהו פחות מדיד מדעית, ועכשיו היא נקראת "שינוי אקלימי גלובלי". עם זה כבר אי אפשר להתווכח כי אכן האקלים משתנה כל הזמן, אנחנו יודעים את זה מנסיון אישי….
בשבועות האחרונים ניחתו עוד מספר מכות על הדת הזו, אבל אני פשוט אשלח אתכם לקרוא אצל דוגמא נגדית על בעיות המדידה של טמפרטורות, ומה שנראה כמו התאמת מדידות למסקנות רצויות או סתם מדע רע.
אל גור כנראה שלא יגיע לועידה בקופנהגן, אבל יהיו שם הרבה מאוד פוליטיקאים שרוצים להתחנף לסניפי הדת המקומיים שלהם ולנצל את ההיסטריה לגזילת עוד חרויות מאנשים, כלי תקשורת שיודעים שאין משהו שמוכר יותר עיתונים בכותרות בסגנון "סוף העולם מגיע", ומדענים שבסך הכל רוצים להבטיח את המשך זרימת התקציבים הגדולים למעבדות שלהם.
מרק-
ראשית, תודה על הקישור.
לעניין דבריך, נתחיל בתיקון קטן – בשנתיים האחרונות דווקא חלה עליה בשטח הקרחונים בארקטיקה. אתה יכול לקרוא על כך ועוד עניינים (כמו למשל – שהקרחונים נמסים כבר המון זמן….) בבלוג הירוק כאן:
http://green-logic.blogspot.com/search/label/%D7%94%D7%A4%D7%A9%D7%A8%D7%AA%20%D7%A7%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D
לעניין טענתך על הדיוק של אותם מודלים – זו הטענה המקובלת אצל רוב האנשים ולצערי היא לא רלוונטית. גם בגז אידיאלי אנחנו לא יכולים לחזות מה תהיה מהירותו של חלקיק מסויים במקום מסויים ברגע מסויים אבל אנחנו כן יכולים לומר מה תהיה המהירות הממוצעת של החלקיקים. על כך בדיוק מסתמכים המודלים הללו והם מנסים לחשב טמפרטורה ממוצעת. אלא שגם הטענה הזו (שאפשר לדעת משהו סטטיסטית) לא לחלוטין ברורה. בנוסף, המודלים הללו הם מודלים של זרימה אטמוספירית אבל הם לא לוקחים בחשבון פרטים "שוליים" כמו עננות, צמחיה וכו' שמשפיעים מאוד על רגישות מערכת האקלים לשינויים (ליתר דיוק – הם הופכים את מערכת האקלים ל"יציבה" יותר) ומשפיעים כנראה על הטמפרטורה הגלובלית. אני חושב שכדאי להפנות את הביקרות לשם ולא לנקודות לא רלוונטיות.
לעניין תמסורת החום – אני ממליץ בחום לקרוא את מאמריו (ואת הבלוג) של ניר שביב. הוא בדיוק מדבר על כך שהאוקיינוסים הם אמבטי חום שיוצרים עיכוב בחימום וקירור כדור הארץ. זה אחד הגורמים העיקריים בתיאוריה שלו על הגורמים להתחממות.
הא, אולי הייתי צריך להשתמש בביטוי הקוטב הצפוני. אני רואה עכשיו שהביטוי arctic לתיאור האיזור לא ממש נפוץ בעברית.
אני לא אוהב להסתמך על אנשים עם אג'נדה מאחר שהם נוטים להסתיר נתונים שלא מתאימים להשקפת עולמם. במקרה הזה יש מספיק עדויות על מעברי ים שנפתחים או פתוחים במשך זמן רב יותר בשנה וצמחים שאיזור ה"מחיה" הטבעי שלהם באיזורים חמים יותר שפורחים, ולכן אפילו אם שטח הקרחונים עצמם לא משתנה, די ברור שהאזור יותר חם ממה שהיה.
לגבי ההשואה לפיזיקה של הגזים, צריך לזכור שנערכו הרבה מאוד ניסויים שהראו שכאשר רוצים לדון בהתנהגות של גז אין צורך ממשי להבין התנהגות של מולקולה בודדה. אני לא שמעתי על אף ניסוי דומה בתחום של אקלים. למעשה הדברים קורים להפך, והיום אתה רגיל לקבל תחזית לחמישה ימים ברמת דיוק טובה ולחודש ברמת דיוק מספיק טובה בשביל להפוך אותה לשימושית. אני זוכר שהתחזית של השירות המטאורולוגי לחורף היא בצורה של "גשום מהממוצע" או דומה, מספרים חס וחלילה להזכיר. אז איך פתאום ניתן לנבא טמפרטורות מדויקות בעתיד, מפלס מים מדויק …. המודלים האקלימיים שאני יודע עליהם, במקרה הטוב יודעים לנבא את העבר ….
מרק-
כדאי לקרוא יותר לפני שמגבשים דעה. אותם "מעברים" שפתוחים "יותר" היו פתוחים יותר גם בשנות ה-30 (שהיו, כך נראה, השנים החמות ביותר במאה ה-20….). גם בעניין אותם סקרי צמחיה יש בעיות (שאני אשמח לכתוב עליהן פעם…). הבעיה העיקרית היא שהמידע שמוצג הוא תמיד חלקי, מעוות וכו' ויותר מכך – שהמדע לא באמת מבין טוב את רוב התחומים שבהם מדובר.
לעניין המודלים וכו' – על כך בדיוק אני מדבר! צריך להתייחס לטענה של מי שתומך במודלים ולטעון "אני לא סומך עליהם כי אי אפשר לומר כמה חם יהיה מחר במועצה מקומית גזר" זה לא טיעון רלוונטי; המקרה שהזכרתי של גאז אידיאלי מראה שהוא עשוי גם להיות לא נכון – מהטענה "אי אפשר לדעת מה תהיה מהירותו של חלקיק ברגע מסויים במקום מסויים" לא נובע שאי אפשר לומר מה תהייה המהירות הממוצעת של כלל החלקיקים.
יש בעצם שני טיעונים רלוונטיים. הראשון הוא לגבי המידה שבה ניתן להסיק משהו על גדלים סטטיסטיים במערכות אקלים. השני מתייחס למידת ה"שלמות" של המודלים והקרבה בין המודלים למציאות – האם מודלים שאין בהם התייחסות לעננות וכו' באמת יכולים לתת תוצאות מהימנות?
בנוסף צריך גם לזכור שלמעשה יש לאנושות מידע מטאורולוגי מהימן יחסית לגבי כל כדור הארץ ולא רק חלקים נבחרים רק מאז שהתחילו להשתמש בלוויני מזג אויר – כלומר שנות השישים. אני לא בטוח שיש מספיק מידע בשביל לבנות מודל נכון שעל בסיסו ניתן יהיה לנסות לבצע קורלציה מול שינויים בהרכב הגזים באטמוספירה, רמות זיהום ופעילות השמש….
אני אגיב בצורה קצת יותר כללית על ענייני ההתחממות, ברשותך.
קודם כל, ברור לי שאני לא יכול להביע דעה ממש מעמיקה בנושאי אקלים, מכיוון שאין לי את הידע ואין לי את הזמן להתעמק. גם אם היו לי כמה שעות להתעמק, אני לא חושב שהייתי יכול לבסס דעה באמת מבוססת בתחום.
מה שאנחנו צריכים לעשות כאן, בסופו של דבר, זה לא לקבל החלטה מושכלת – אלא להחליט על איזה מהמדענים אנחנו סומכים (כמובן, בהסתמך על עובדות).
שני דברים גורמים לי להישאר בצד של המאמינים בהתחממות:
הראשון, טיעוני הקונספירציה מאוד חלשים בעיני. לא שיש לי בעיה עקרונית עם טיעוני קונספירציה או עם שיקולים זרים שמתערבים במדע – זה קורה, וזה קורה הרבה. אבל כאן, אני לא רואה את הכוח שמשמר את הדעה הקודמת, למרות שהיא אבסורדית (לטענת המתנגדים). הטיעון המקובל הוא 'הם רוצים פרסומים' – אבל זה טיעון שתקף לכל תיאוריה מדעית, וכמו שקון הראה לנו, תיאוריות מדעיות נופלות בסופו של דבר (גם אם זה לוקח זמן). התהליך שמתרחש לנגד עינינו הוא מאוד לא קוניאני. כדי לבסס תיאוריית קונספירציה אמינה, הייתי מצפה לראות בצד של תומכי ההתחממות עוד כמה גורמים חברתיים חזקים.
שנית, יש כאן שאלה של העלויות של ההימורים בתנאי אי-ודאות. אם אנחנו מהמרים על הצד של 'האדם גורם התחממות', ומגבילים את הפליטה, וטועים – אנחנו מכסחים את הכלכלה העולמית בצורה די חמורה. אם אנחנו מהמרים על הצד של 'האדם לא גורם התחממות', וטועים – אנחנו מביאים על עצמנו שואה. כך שגם אם אני אשתכנע שהתסריט שלפיו האדם לא אשם בהתחממות יותר אמין, אני עדיין אחשוב שכדאי לצמצם פליטות.
טוב, גם אני לא באמת יודע. במקרה הטוב קראתי יותר טיעונים של אנשים שמתנגדים מאשר רוב האנשים האחרים. זה לא אומר שאני חושב שאין התחממות או שהיא לא נגרמת על ידי בני אדם, אני רק חושב שכרגע נורא קשה להפריד בין הספין (ולא משנה מי מעודד אותו) ולבין המדע באופן שמאפשר להתיחס באופן שקול לכל הענין.
הענין הוא שגזי "חממה" אינם בהכרח גזים שמזיקים לבריאות. דו תחמוצת הפחמן להבנתי לא מזיק לבריאות וגם לא מתאן ובטח שלא אדי מים, ואלו הם גזי החממה העיקריים. ההשקעה בטיפול בגזים האלו תבוא סביר להניח של חשבון פיתרון בעיות זיהום המזיקות יותר לבריאות. למשל כל העיתונים עסקו בימים האחרונים בביקורת של מבקר המדינה על העהרכות של הממשלה לטיפול בהתחממות הגלובלית, אבל אף אחד כנראה (לא קראתי יותר מהכותרת) לא עסק בבעיות זיהום האויר של גוש דן, שהן משפיעות וישפיעו הרבה יותר על האזרח הישראלי הממוצע מעליה של מעלה בטמפרטורה הממוצעת בארץ, והבעיות האלו נגרמות מגזים אחרים לחלוטין.
ברור שטיפול בגזי חממה יבוא על חשבון דברים אחרים.
אני התמקדתי בעלות הכלכלית, אפשר גם להתמקד בהזנחת תחומי סביבה אחרים (שמניחה שאין עלות כלכלית – הכסף שילך לצמצום פליטת גזי חממה יבוא מאי-השקעה בצמצום זיהום אוויר). אתה רק מציב משוואה אחרת – האם אנחנו מוכנים להעלות, או לא להוריד, את שיעור מחלות הנשימה באוכלוסיה – תמורת מניעת הסיכוי של שואה אקלימית?
זה הימור, אבל גם בהימור הזה ההרגשה שלי היא שהתשובה צריכה להיות 'כן'.
אז הספין ניצח אצלך. בהנחה שאכן גובה פני הים יעלה בשני מטר, כל מה שזה אומר זה שאנשים יצטרכו לפנות חלק מהערים ששוכנות לחופי ים או להקים סכרים עבורן. לעומת זאת יהיו שטחים בצפון אירופה ואמריקה שיהפכו להרבה יותר נוחים לבני אדם. אז כל מה שמדובר פה הוא העלות הכלכלית של העברת אנשים ממקום למקום, לא שואה ולא משהו שמתקרב לשואה.
לא, הספין לא ניצח אצלי.
אמרתי במפורש שאני מכריע בין הנחות היסוד של שני הצדדים. צד אחד אומר שלא תהיה שואה אקלימית, צד שני אומר שכן (עליית פני הים+מדבור+שטפונות+הוריקנים=שואה)
יכול להיות שאתה צודק. אני לא רוצה להיות פה ולבדוק.
והטענה הזו היא ספין רציני. התכוונתי לצטט מהערך על הקשר בין התחממות גלובלית להוריקנים, אבל החלטתי לתמצת – המדע היום כנראה לא מכיר קשר ישר או הפוך בין התחממות המים להוריקנים.
גרוע מזה, אותם המודלים האקלימיים שעל בסיסם מבשרים את השואה נכשלים בהסבר של מספר ועוצמת ההוריקנים.
מידבור זו נדמה לי אחת מתופעות האקלים היותר נחקרות ויותר מובנות. מדבר יהודה הוא מדבר "צל הרים" שנוצר על ידי הרי ירושלים. הן קשר בין טמפרטורה למדבור. יש מדבריות חמים כמו מדבר יהודה ומדבריות קרים כמו גובי. אם אני זוכר נכון אז יש גם מדבריות קרח ומדבריות באוקיאנוסים. אני אשמח לקרוא את המחקר המדעי שטוען שיש קשר בין טמפרטורה למדבור.
למעשה עם עליית פני הים יגדל שטח הפנים של האוקיאנוסים ולכן גם העיבוי וכמות אדי המים באויר. ולכן סביר להניח שגם כמות המשקעים. אפילו אם המשקעים לא ירדו באופן ישיר במדבריות, יהיה לכולם יותר מים טריים שניתן להסיט אותם אליהם.
שטפונות הם ענין שתלוי בסוג הקרקע לא פחות מעוצמת הגשם. בכל מקרה שיטפון שחוזר על עצמו יחצוב לעצמו ערוץ או ירחיב קיים ותוך מספר הוא כבר לא יהיה שיטפון. הדבר היחידי שעלול לקרות הוא במקומות שבהם תהיה עליה ניכרת של מפלס מי נהר יהיה צריך להוסיף ביטון, או לפנות בתים – שוב, רחוק מאוד מלהיות שואה.
בקשר לנקודה הראשונה: אתה כנראה לא חי במקום הנכון. כלומר, לא חי במקום בו קל לראות את ההשפעות. בגרמניה כל החבר'ה מדברים על ערימות השלג שנפלו על עירם כל שנה בילדותם. תופעה שנתית שהפכה לתוכנית-חומש בעשור האחרון.
אתה גם חכם מדי בכדי להסיק מסקנות סטטיסטיות על סמך מדגם כל כך מקרי כמו א"י, ע"י כלי כל כך לא מדויק כמו העין שלך :]
הייתי ב2001 בתערוכת cebit בהנובר (סוג של צפון גרמניה למי שלא רוצה לחפש). זה היה סוף מרץ ובמשך לפחות יום אחד ירד שלג אמיתי. אני מניח שהחברים שלך לא ממש מצפים לראות שלג בפסחא ….
וזו הסיבה שהחליפו את השם הרשמי מ"התחממות גלובלית" ל"שינוי אקלימי", מאחר שהיו מספיק עדויות מוצקות שלא כל המקומות בעולם מתחממים ושמול עדויות אנקדוטליות על חורפים קלים מהממוצע ניתן בקלות להביא עדויות אנקדוטליות על חורפים קשים מהממוצע.
דבר נוסף שכדאי לזכור כאשר מדברים על מזג אויר שזכור מהילדות, הוא שערים יוצרות מיקרו אקלים משלהן שלרוב הוא חם יותר מהסביבה ה"טבעית". כאשר הערים גדלות השטח של המיקרו האקלים הזה גדל יחד איתן.
זה אחד מהטיעונים נגד ההתחממות. תחנות מדידה (במיוחד בארצות הברית) שפעם היו מחוץ למרכזים העירוניים ומדדו טמפרטורה "אמיתית" נמצאות היום סמוך, או בתוך מרכזים עירוניים ועליה בטמפרטורה הנמדדת היא כתוצאה מכך שהיום הן פשוט קרובות יותר לחום שמפיקה עיר.
דרומי-
אני חושב שאתה לא מנסח נכון את ה"קונספירציה" (וזו, אגב, לא קונספירציה. זו סתם התנהגות רציונלית….): אין ספק שהמדענים רצו לפרסם. צריך גם כסף לפרסם. עד כאן אין הבדל בין אקלים לפיזיקת חלקיקים. אלא מהרגע שבו נוצר הקשר הישיר בין מדענים לסויימים מהתחום הזה לבין ממשלות, כאשר יש סינכרון בין התועלת של הפוליטיקאים לזו של מדענים הרי שכדי לקבל כסף צריך לפרסם את התוצאות ה"נכונות" פוליטית, קרי – לתמוך בהתחממות. המצב הזה לא קיים בפיזיקת חלקיקים – אף פוליטיקאי לא מתעניין בשאלות היסוד שם ואף אחד לא צפוי להרוויח מכך שיש חלקיק כזה או אחר.
לעניין החלטה בתנאי אי ודאות – אתה שוב חוזר על ההימור של פסקל. זו טענה מופרכת, בעיקר מהצד ההסתברותי כיוון שמרחב ההסתברויות שם לא מוגדר היטב. הנה קישור להסבר פשוט יחסית לסיבה לכך:
http://dugmanegdit.wordpress.com/2008/06/10/%d7%94%d7%94%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%9c-%d7%a4%d7%a1%d7%a7%d7%9c-%d7%95%d7%94%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%9e%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%92%d7%9c%d7%95%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%aa/
יכול להיות שתמשיך לחשוב שצריך לקצץ פליטות דתפ"ח אבל אתה לא עושה זאת משיקולים רציונליים של קבלת החלטות בתנאי אי ודאות.
ולעניין האמיתי – מה שחשוב הוא האם א. אנחנו יודעים שיש התחממות? ב. מי הגורם להתחממות? ג. מה תהיה המגמה במאה השנים הקרובות במצב של "עסקים כרגיל"? אני חשבתי עד לפני שלושה שבועות שהתשובה ל-א' היא כן. הסתבר לי בינתיים שהתשובה היא "לא ממש". התשובה שלי ל-ב' לא ממש תלויה ב-א'; אם א' שקרי ממילא לא צריך את ב'. אם א' אמיתי גם ככה יש די ראיות בכדי לדחות את התיאוריה שגורסת שההתחממות היא תוצאה של פליטות דתפ"ח.
כתוצאה חלקית של ב' מקבלים את דעתי על ג' – התחזיות הן תוצר של מודלים שהם פאר היצירה מצד המתמטיקה והאלגוריתמים אבל אני לא הייתי חוצה כביש על סמך תחזיות שלהם – המודלים הללו מסתמכים על הנחות שלא ברורה נכונותן והם חסרים מערכות אקלימיות רבות שידוע לנו שתורמות למצב האקלים ובעיקר לרגישותו (וליתר דיוק – חוסר רגישותו). רובנו לא היינו טסים במטוס שנבנה על סמך הבנה חלקית של הפיזיקה הקשורה בטיסה. אז מדוע אנחנו מוכנים לקבל החלטות הרות גורל על סמך תחזיות של מודלי האקלים הללו?
מה התועלת של פוליטיקאים ממלחמה בהתחממות?
איך זה שמרכז המחקר העולמי הוא בארה"ב, והפוליטיקאים בארה"ב התנגדו באופן תקיף ואקטיבי לכל מה שקשור להתנגדות עד לפני שנה?
האם אתה טוען שמדענים פרסמו דברים שקשורים להתחממות כי הם רצו לקבל עוד תקציבים מממשל בוש?
ולגבי התפלגות האפשרויות: הפואנטה נמצאת בשורה האחרונה בפוסט שלך. אני לא עושה בחירה בין שתי אפשרויות תיאורטיות, אלא בין אפשרות אחת שתומכים בה בכירי המדענים בעולם, ושתביא לתוצאות קטסטרופליות, לבין אפשרות שניה, שהתמיכה של המדענים בה מצומצמת ושתביא לתוצאות לא נעימות, אבל לא נוראיות.
בהינתן מערך האפשרויות – והסבירויות – הזה, אני מעדיף את אופציה א', למרות שאני מודע לזה שיכול להיות שאופציה ב' נכונה. מתוך זה שאין לי כלים להעריך עד כמה משמעותית השפעת תנועת כדוה"א בחלל על הקרינה הקוסמית ולכן על ההתחממות, אני צריך להמר על אחת מקבוצות המדענים.
תשאל את אל גור,
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3799638,00.html
מעבר לתאגידים שמתמחים ב"אנרגיה ירוקה" שתורמים כספים רבים לפוליטיקאים,
המלחמה בפליטות הגז שצמחים חייבים כדי לחיות, הולכת להתבטא בארה"ב במדיניות שנקראת "Cap and trade".
לכל תאגיד וחברה ינתנו "מכסות פליטה". הטריק הוא שאפשר יהיה לסחור במכסות האלה. חברות הפיננסים (אלה שבאמת מושכים בחוטים של רוב הממשלות, ובמפלגות הרפובליקניות והדמוקרטיות ביחד) – יהנו מזה הכי הרבה.
כל פעילות הסחר הזו תעבור דרכם, ובבורסה מיוחדת שתוקם רק למטרת מסחר במכסות פליטה. בנוסף – גם הם תאגיד, וגם הם מקבלים מכסת פליטה – שהם יוכלו לסחור בו ברווחים עצומים.
תחשוב על "מכסת גפילטע פיש סחירה". מדינת ישראל מחלקת לכל אזרח מכסת את הזכות לאכול חתיכת גפיטלע פיש אחת בשנה.
אשכנזים כמובן צריכים לאכול לפחות פעמיים (פסח וראש השנה), ואלה יקנו כמובן את המכסות מהמזרחים.
המזרחים ירוויחו מאוד מהמצב הזה, יצביעו לפולטיקאים שתומכים במכסה, ואף יתרמו הרבה מאוד כסף לקמפיינים שלהם.
בפועל – יש כאן העברת עושר כפויה בין האשכנזים למזרחים – במסווה של "צמצום צריכת גפילטע פיש". ולפוליטיקאים יש המון מה להרוויח ממנו.
אני רוצה,אני רוצה! (סוף סוף אוכל לצאת מהארון ולהתודות על כך שאני אשכנזי שלא אוכל גפילטע, ועוד להרויח מזה)
לשאול את אל גור מה? איך להיות סלב, אבל נטול כל כוח פוליטי?
אני מעדיף לשאול את בוש. פוליטיקאי שהלך עם גוש הנפט, והרוויח הרבה יותר מגור. בכמה סדרי גודל.
בעיקרון, באופן מסורתי, חברות הנפט הן מהתורמות הכי גדולות בהיסטוריה האמריקאית – וגם (שלא לומר במיוחד) לבוש וצ'ייני. לידן, חברות האנרגיה המתחדשת זה פינאטס. לא השתכנעתי, סליחה.
אל תדאג. לא חסרה לי הביקורת גם כלפי בוש.
רק שבמקרה של חברות הנפט – השלמונים הם לא כדי שהממשל האמריקאי יכפה את הנפט על העם האמריקאי, אלא כדי שהצבא האמריקאי יגן על תעשיות הנפט מפני ממשלות זרות.
ושוב – אם אתה מחפש מי מושך בחוטים, אל תחפש את חברות הנפט, חפש את חברות הפיננסים.
איך אומרים בויקיפדיה? נדרש מקור.
הפוליטיקאים התנגדו להסכמי קיוטו שזה די שונה מלהתנגד לעצם קיום ההתחממות הגלובלית. הסכמי קיוטו בפני עצמם לא תרמו ולא התכוונו לתרום אפילו להפחתה של פליטה של גרם אחד של פחמן דו חמצני. כמו שדניאל מציין הדבר היחידי שההסכם עשה הוא להעשיר את המדינות המתפתחות על ידי אילוץ תאגידים מערביים לשלם למדינות האלו בעזרת יצירת מחסור מלאכותי.
אני לא זוכר איך לחפש, אבל לפני שנתיים או פחות היה מחקר של האיחוד האירופאי שגילה שכל מדינות אירופה פרט לשבדיה לא עומדות ביעדים שלהם לפי הסכמי קיוטו וההסכמים הפנים אירופאים. לחתום על הסכם זה הדבר הכי קל, לבצע זה טיפונת יותר קשה.
אין לי זמן למקורות, מצטער. אבל חצי ממסע הבחירות האחרון עסק בזה שהרפובליקנים השמיצו את אובמה שהוא הולך לשנות את מדיניות האנרגיה של ארה"ב בנושאי פליטות.
דרומי,
קריאה מעניינת בנושא המונופול הדו-מפלגתי שנקרא "רפובליקנים" ו"דמוקרטים".
http://www.democracyisnotfreedom.com/monopoly.asp
האמת היא שהם רק יוצרים תרמית של בחירה.
ניימן-
אני מסכים איתך לעניין א"י. אך איך קשורה תופעה מקומית כמו זו שקורית במקומות מסויימים ובזמנים מסויימים בגרמניה לעניין הנוכחי? האם מכך שבשנה שעברה וכנראה גם השנה יש חורף קר ומושלג יותר שם צריך להסיק משהו? ואולי היתה פלקטואציה בטמפרטורות כך שלפני 40 שנה היה קר יותר וכעת פשוט חם יותר מאשר לפני 40 שנה אבל הטמפרטורות דומות לאלה שהיו לפני 80 שנה? ואפילו אם יש התחממות האם היא נובעת מפליטות דתפ"ח או שמא מהתחממות האוקיינוסים בכמה מאות השנים האחרונות? כל אלה שאלות שראוי לענות עליהן ותשובות כמו "אני יודע ש…." או "המקומיים אומרים ש…" לא ממש משנות הרבה לעניין!
דרומי-
מרכז המחקר העולמי הוא לא בארה"ב. חלק גדול מהחוקרים המובילים מגיע מאירופה, וחלקם האחר מארה"ב. גם האמירה שהפוליטיקאים בארה"ב "התנגדו באופן תקיף ואקטיבי לכל מה שקשור להתנגדות עד לפני שנה" לא מאוד מבוססת. אילו זה היה נכון ארה"ב לא היתה מעבירה את סכומי הכסף שהעבירה למחקר אקלים. העובדה היא שיש פוליטיקאים שמתנגדים מסיבות שונות ודי ברורות ויש כאלה שתומכים מסיבות שונות ודי ברורות. הבעיה מתחילה כאשר התועלת של המדענים מתלכדת עם זו של פוליטיקאים שגם יכולים לדאוג לכך שיעברו תקציבים, וזה אכן המצב בארה"ב ובאיחוד האירופאי ביתר שאת (האיחוד הוא, אגב, הגוף שמעביר הכי הרבה תקציבים למען המטרה הזו). כדאי שתתחיל להתמודד עם הטענות שנטענו ולא עם טענות קש.
לעניין השורה אצלי בפוסט – אז אני מבין מדבריך שאילו היית חי בזמנו של גלילאו היית מאמין שהשמש סובבת סביב הארץ? הבעיה כאן היא בדיוק זו שהמחקר בתחום הזה הוא בחיתוליו. מדע האקלים נמצא במצב שבו התחזיות שלו כל כך לא מדוייקות שאנחנו עדיין לא מסוגלים להגיע למצב של הערכת סיכויים למאורעות בצורה מושכלת. כך שהשורה האחרונה שלי בפוסט לא תקפה כאן. בעוד 50 שנה של מחקר זהיר עם ביקורת עמיתים ראויה (קרי – לא יהיה מצב שבו "אלפי מחקרים בלתי תלויים" ישתמשו כולם באותו DATA שמסתבר כעת שהוא פגום (CRU), או ב-DATA שחושב על סמך נתוני תחנות קרקעיות בעייתיות (GISS), נדע להעריך בצורה מעט יותר טובה כמה זמן נשארים חלקיקי CO2 באטמוספירה במקום לתת טווח של 10-500 שנה, לא נסתמך על תוצאות "מהונדסות" וכו'), אולי נוכל לבנות התפלגויות לתסריטים שונים. כרגע אנחנו לא נמצאים שם, ואפילו לא קרובים לכך.
אם יש פוליטיקאים שתומכים וכאלה שמתנגדים, למה רק אלה שתומכים דואגים לממן מחקרים?
ושוב, מה האינטרס של הפוליטיקאים שתומכים? ההסבר הסביר היחיד ששמעתי בינתיים זה האינטרסים של תעשיית הדלקים המתחדשים. מצטער, לא משכנע – לא תעשייה מספיק גדולה כדי להפעיל לוביזם שיגרום לעולם להסתובב ב-180 מעלות.
ולחלק השני של דבריך – קודם כל, ברור שאם הייתי חי בזמנו של גלילאו הייתי מאמין לתיאורייה שלו, לפחות עד שהיא לא הייתה הופכת למבוססת. באותה המידה שבה לא הייתי מאמין לגלקטוצנטריזם. יש הרבה תיאוריות חדשניות שיוצאות נגד הפרדיגמה השלטת, רובן המכריע מתאדה בלי שנשים לב. צריך עדויות מאוד משכנעות כדי לקבל תיאוריה שסותרת את המיינסטרים.
שנית – נניח שאתה צודק, וצריך לחכות עוד 50 שנה כדי להשתכנע. ונניח שעוד 50 שנה, נגלה שבעצם אל גור צדק, יש התחממות גלובלית – ועברנו את הקו של הקטסטרופה. מה נעשה אז?
פוליטיקאים יכולים להחליט על העברת סכומי כסף לתחום מחקר מסויים או לא. זה מה שקורה בכל מקום – מחליטים אם לממן מחקר על אמצעי בטיחות בכבישים ומעבירים תקציב והתקציב מחולק בין החוקרים על ידי ועדות שונות. אלא שבמקרה הזה מי שתומך בטענת ההתחממות יודע שיש סיכוי רב מאוד שהתקציב יגיע לידי מי שמנסה להוכיח שיש התחממות כזו (תנסה פעם לבדוק את הרכב הועדות שמחלקות תקציבים בתחומים האלה…). אילו הם היו יודעים שהכסף יגיע בחלקו הגדול למי שלא תומך בכך הם לא היו מצביעים בעד. גם המדענים יודעים שאם הם לא יצעקו "יש התחממות" לא יעברו תקציבים וכך נוצר קשר סימביוטי.
לעניין גלילאו – מקריאת המשך דבריך אני ממש לא מופתע. השאלה הראשונה שצריך לשאול היא תמיד "מדוע יש קונצנזוס?". גם במתמטיקה יש "קונצנזוס" על נושאים רבים. למשל – יהיה לך קשה מאוד לשכנע אותי שמשפט ערך הביניים לא נכון (או בכל משפט שממנו נובע שמשפט ערך הביניים לא נכון). הסיבה לכך היא שזה משפט שהוכח באופן בלתי תלוי לאורך הדורות על ידי מאות אנשים (אם לא אלפים), והוכחתו הקצרה והפשוטה שוחזרה עשרות אלפי אם לא מאות אלפי פעמים על ידי תלמידים ומורים במקומות שונים ברחבי העולם. חזרה כזו על "ניסויים" בלתי תלויים שבהם התקבלה אותה תוצאה (=המשפט נכון) משכנעת אותי שהסיכוי לכך שהוא שגוי היא לכל דבר ועניין אפס. כך הוא הדבר גם בעניינים אחרים במדע – עצם החזרה על הניסוי על ידי גורמים בלתי תלויים וקבלת תוצאות זהות (עד כדי שגיאת המדידה בניסוי) היא זו שהופכת תיאוריה ל"קונצנזוס". מה שקרה כאן וגם בתקופתו של גלילאו הוא שה"קונצנזוס" היה מלכתחילה פוליטי. בתקופת גלילאו המודל הגיאוצנטרי היה שלי כי הכנסיה אמרה כך וכל מי שהיה מתנגד היה צפוי לסנקציות השמורות לכופרים. כך גם כאן – זה ה"קונצנזוס" לא כי יש אלפי תוצאות בלתי תלויות שמאוששות זאת (יש אלפי מחקרים, אבל רובם תלויים מאוד כי קבוצת ה-Data sets בהם משתמשים מאוד מאוד מאוד מצומצמת….), אלא משום ש"בעלי המאה" ששולטים על דו"חות ה-IPCC אמרו שיש קונצנזוס והם גם בחרו לדו"ח את חבריהם שמסכימים לדעתם ומסתבר שהם אף השפיעו על קבלת (או אי קבלת) מאמרים לעיתונים בתחום וכו'. אם קונצנזוס הושג בדרך זו אז מצווה מן המובחר היא לערער על ה"קונצנזוס" הזה.
ולעניין ה"מה נעשה אם" – ואם זה לא יקרה ובגלל הצמצומים וכו' ימותו ברעב מאות מליונים? מה זה לא תסריט הגיוני? ובוא נשאל עוד שאלה – הרי גם אם יתברר לנו בסופו של דבר שצריך לדחות את השערת ההתחממות בידי אדם שתוביל להפשרה מוחלטת של הקרחונים ולקבל את השערתו של ניר שביב, למשל (או להיפך). עדיין יש סיכוי לכך שקיבלנו השערה שגויה ודחינו את הנכונה. מה מידת הוודאות שבה ההשערה נדחית בה אתה תהיה מוכן לזנוח את תמיכתך בתוכנית לקצץ פליטות דתפ"ח? האם 1% יספיקו לך? ואולי 0.1%? האם אתה מבין שתמיד במדע יש מידה מסויימת של אי ודאות שדרכה אפשר להשחיל כל טיעון מהסוג של "ההימור של פסקל" (כולל הטיעון שימותו מאות מליונים כי "לך תדע")? העמדה שאתה מציג כאן היא מאוד משונה!
א. ברור שלפוליטיקאים יש השפעה על תוצאות ניסויים. על זה לא חלקתי. אתה טוען שהפוליטיקאים מעדיפים באופן עקבי ניסויים שתומכים בתיאוריית הדפ"ח – ואני שואל למה להם? מה זה נותן להם?
ב. לגבי גלילאו – אני מקבל את מה שאתה אומר. התייחסתי אל הדוגמא שלך כאל 'יש תיאוריה חדשה, מרעננת וטובה מאוד. האם תזנח את הישנה לטובתה'. כמו שאתה מציג את זה, ברור שאזנח את התיאוריה הפוליטית לטובת המדעית (כמובן שאז לא הייתי עושה את זה, כי יש להניח שהייתי שבוי בתפיסות כנסייתיות, אבל זו כבר התחכמות).
ג. אל תהפוך את העמדה שלי לקריקטורה. לא ביקשתי להשקיע מיליארדים במערכת להגנה נגד חייזרים, just in case. אמרתי במפורש שלאור העובדה שרוב המדענים תומכים בתיאוריית הדפ"ח, ושלי מצד אחד אין סיבה לפקפק באינטרגריטי שלהם ומצד שני אין לי יכולת לבחון באמת את הטיעונים – אני מודע לזה שיכול להיות שזו טעות, אבל לאור יחסי הסיכויים, כמו שאני מעריך אותם, אומר שעדיף להמר על צמצום הפליטות.
דרומי-
א. פוליטיקאים אוהבים כל דבר שמאפשר להם להגדיל את היקף השליטה שלהם בתקציבים, משרות ובאוכלוסייה בכלל. כל תיאוריה מדעית שזועקת "סוף העולם קרב ובא" מועילה לכך. גם תיאוריה שתגרוס שבגלל פליטות מתאן מעכוזן של כבשים אנחנו מתקרבים לעידן קרח חדש תועיל כאן. אמנם, יש בהחלט פוליטיקאים שתיאוריות מסויימות מהזן הנ"ל עלולות להתנגש עם אינטרסים אחרים שלהם בזמנים מסויימים אולם הרוב קופצים על העגלה כמוצאי שלל רב.
ב. בוודאי שזו התחכמות. וכן, אני יכול לדמיין אותך בתמונה שלך עם הילה מסביב לראש מחזיק את ישו הקטן, לאחר שעברת ניתוח לשינוי מין…. 😉
ג. אני לא הופך את דבריך לקריקטורה. אני מבהיר יפה מאוד שאפשר תמיד לדחוף איזה "הימור פסקלי" דרך כל מרווח שגיאה ולדאוג שהוא יהיה מספיק גדול רק כדי שנוכל להצדיק אותו. השאלה שלי היא על סמך מה בדיוק אתה מעריך את הסיכויים, ומה הם הסיכויים לדעתך? אני לא מצליח כרגע אפילו להתחיל להבין כיצד מעריכים אותם לאור חולשת הראיות וההבנה שלנו את המדע שבבסיס העניין, ולכן אני קצת תמה – אולי לך יש איזה "טריק" שיכול לעזור?
א. כחוקר של מדיניות רווחה, אני חייב לדווח לך בצער שהמקרה שלי מפריך בצורה חד משמעית את התיאוריה. התקציבים לא ממש זורמים לכאן – חפש אותן במחלקות הנאו ליברליות לכלכלה, שם צועקים כל היום 'פרקו את המדינה'.
או במילים אחרות – התיזה שלך דורשת קצת ביסוס. אני מסכים איתה על הבסיס האינדיבידואלי – שר הרווחה יעודד מחקרים שיגרמו להעברת תקציבים וסמכויות למשרד הרווחה – אבל ההיסטוריה של השלושים שנה האחרונות מראות שפוליטיקאים לא תמיד פועלים להרחבת מנגנון המדינה, ובטח לא מעודדים רק תיאוריות כלכליות שתומכות בהרחבת מגננון המדינה.
ג. זה הופך להיות קצת מעגלי. בהיעדר אופציות אחרות, הטיעון המרכזי שלי כאן הוא ספירת ראשים – רוב המדענים החשובים בצד הזה, סיכוי גבוה שהצד הזה צודק, כדאי להתגונן ממה שהם אומרים (שוב, למרות שאני מודע לאפשרות שהם טועים)
דרומי-
א. במחלקות לכלכלה לא ממש צועקים "פרקו את המדינה". חלק ניכר מהדרישה לרגולציה וכו' מגיע מהמחלקות הללו ומאותם " ניאו-ליברלים". הסיבה לכך היא פשוטה – ללא המדינה חלק גדול מהכלכלנים שמוכשרים על ידי המחלקות הללו יהיו חסרי תעסוקה. בנוסף – גם הכסף לא ממש "זורם" לשם. אמנם מגיע אליהם מעט יותר כסף מאשר נאמר למחלקה לסוציולוגיה, אבל לא מדובר במשהו שמתחיל להתקרב לסכומים שמגיעים לחוקרי אקלים. אז הטיעון הזה שלך ממש לא מהווה דוגמא נגדית (…). לעניין אותם מחקרים שמדברים על הנחיצות של משרדי רווחה – הביטוח הלאומי, למשל, מחזיק מחלקת מחקר שלמה שזה כל מה שהיא עושה. אתה רוצה עוד דוגמאות?
ג. אתה שוב חוזר לטיעון הבסיסי שלך, שכפי שהבהרתי לך הוא מופרך. ליתר ביטחון, אני אחזור על כך שוב. ראשית, לא ברור כלל ש"רוב המדענים" נמצאים בצד כלשהו. וגם אם כן – מדענים רבים "מאמינים" בתיאוריה האנתרופוגנית לא משום שבדקו את הנתונים והחישובים וכו' אלא משום שהם שמעו ש"מאות חוקרים כתבו אלפי מאמרים" וכיוון שפיזיקאים/מתמטיקאים/כימאים/ביולוגים רגילים לכך שהדבר הזה הוא סימן לחוסר תלות ולשחזור תוצאות אז הם מאמינים. מה נעשה וזה לא המצב ויש לפנינו איתות חזק מאוד שזה ממש לא המצב – שהנתונים כן תלויים ולמעשה מקורם משני מקורות שעל אחד מהם אי אפשר כרגע לסמוך; שאף אחד מאותם "אלפי מאמרים בלתי תלויים" לא שחזר את החישובים של נתוני הטמפ' המעובדים מהנתונים הגולמיים ולכן כל "ספירת הראשים" הזו שלך זו עוד איזו מן שיטה לא מדעית שלא אומרת לנו כלום. באותה מידה אתה יכול להחליט לפי כל כלל שרירותי אחר כמו צבע עיניים ומספר שערות על הראש; בניגוד לאסכולות "רכות" יותר, במדע אין משמעות ל"ספירת ראשים" ועוד כל מיני שיטות "הוכחה" כגון אלה. יש משמעות רק לחזרה בלתי תלויה על ניסויים. זו המשמעות של ביקורת עמיתים וזה לא ממש קיים כאן.
הי, גם אני עדיין פה….
ואני מסכים איתך אפילו בלי להיות אי פעם חלק מהאקדמיה…. ברור שיש אופנות והפוליטיקאים פועלים לפי האופנות. האופנה הנוכחית היא דברים שקשורים לירוק וזה מאוד סקסי להתנגד לכל דבר שקשור לזיהום שנוצר על ידי מפעלים ומכוניות.
באופן שהוא אולי אירוני, אני לא חושב שהאנשים שבוחרים בפוליטיקאים מבינים את ההשלחות הפרקטיות של "מלחמה בהתחממות" ואני מאמין שכשדברים יגיעו לכיסו של האדם הפשוט, הוא יתנגד להם…..
אחד הדברים המרכזיים שנראה לי שחסר בקמפיין ההתחממות הגלובלית, הוא הצעת תחליפים שלא עולים יותר ממה נמצא בשימוש היום. אתה לא יכול לתקוע את הודו בשנות החמישים בשביל להציל כמה איים באוקיאנוס – ההודים לא יקבלו את זה….
דרומי,
כמה מימון ממשלתי הולך למחלקות אוסטריות לכלכלה?
נאו ליברלים לא קוראים "פרקו את המדינה".
הם דווקא שואפים להשאיר כוח מאוד מאוד חשוב בידי הבנק המרכזי – הכוח להדפיס כסף, הכוח לערוב להלוואות הבנקים, והכוח לקבוע את שערי הריבית.
שני הכוחות האלו התבררו כרווחים מאוד מאוד מאוד לבנקאים ולמגזר הפיננסיים.
הפיננסים מזרימים כסף למפלגות (שתיהן), והמפלגות בתמורה מעודדות כל סוג של חשיבה כלכלית שתומכת בקונספט של הבנק המרכזי.
הנה בדיקה מעניינת ששווה לעשות אם יצא לך פעם במחלקות לכלכלה:
שאל את הפרופסורים כמה מהם מכירים את המחזור העסקי של מיזס, וכמה מהם קראו את האייק, מיזס, רות'בארד או קארל מנגר.
כמה מהם בכלל שמעו על השמות האלה?
אחרי זה תשווה לכמה מהם קראו את קיינס, וכמה קראו את פרידמן.
דניאל, אם יתחשק לך, אני מזמין פוסט אורח בנושא "בנק מרכזי הוא רק טיפה פחות נורא מהשטן" אני בכלל לא בטוח שאני מסכים, אבל זה די קשה לנסות להבין את הענין לעומק מכל מיני קטעי תגובות….
אתה צודק. הבעיה היא שכרגע אני מוצא זמן רק לקטעי תגובות.
אני אנסה להסביר בקצרה, תגיד לי על מה היית רוצה שאני ארחיב.
חטא ראשון: אינפלציה
בנק מרכזי יכול להדפיס כסף. הדפסת כסף היא למעשה מס על כל מי שמחזיק בכסף. וההשפעה שלו גדולה יותר ככל שאתה תלוי בכסף.
אינפלציה היא בעיקר מס רגרסיבי. עניים שהשכר שלהם קבוע, רואים ואפילו לא מבינים למה הכסף שלהם שווה פחות כל פעם שהם הולכים לסופר.
אנשי מעמד הביניים שאינם בעלי השכלה כלכלית חוסכים את רוב הערך שלהם בבנק בצורה של שקלים גם. לכל היותר בפק"מ.
העשירים – הם שמושקעים בנכסים, וגם כך רוב העושר שלהם הוא "על הנייר". עליהם האינפלציה משפיעה הכי פחות.
חטא שני:
כיסוי הבטחות שווא של הבנקים.
בנקים, בהגדרה, מלווים הרבה יותר כסף ממה שיש להם.
מדובר בתרמית פונזי נבזית, שכל מי שאיננו בנקאי עושה נזרק לכלא לעשרות ומאות שנים.
כשאתה מפקיד בעובר ושב כסף, הבנק לא באמת שומר את הכסף שלך בכספת.
הבנק לא נותן לך שירותי אחסון כסף, אלא מחליף את הכסף שהפקדת – כסף אמיתי לחלוטין – בהבטחה שהוא יחזיר לך את הכסף כשתבוא לדרוש אותו.
מה קורה עם הכסף שלך? חלק קטן ממנו נשאר ברזרבות של הבנק, והרוב המוחלט ניתן מייד בהלוואות לאנשים אחרים.
הם יכולים להפקיד את הכסף הזה גם הם בעובר ושב, ובתמורה הם גם יקבלו – הבטחה לכסף – כשהרוב המוחלט מהכסף שהרגע הופקד, מולווה הלאה.
כעת, על אותם שטרות מופקדים, הבנק חילק הבטחה לכסף, לכמה וכמה אנשים.
בדרך הזאת, הבנק מגיע למצב שהוא מחלק בערך פי 10 יותר "הבטחות לכסף" מאשר כסף שיש לו באמת.
קצת כמו מאדוף.
מיותר לציין שכל העסק זאת תרמית אחת גדולה, ואם מחר בעקבות משבר כלשהו (תקיפה איראנית?) כולנו נרוץ לבנק למשוך את המזומנים שלנו, הבנקים לא באמת יוכלו לספק את הסחורה – כי יש הרבה יותר "הבטחות לכסף" מאשר כסף אמיתי.
ה"הבטחה לכסף" באה לידי ביטוי מדי חודש ב"יתרת עובר ושב" שלך. הבנק אפילו טורח להזכיר לך כמה הוא מבטיח לך כל פעם שאתה מתקשר אליו, או כל פעם שהוא שולח לך דואר.
לפעמים, אם הבנק רואה שצברת הרבה מאוד "הבטחות לכסף", הוא מציע לך להמיר את ההבטחה.
מ"הבטחה לקבל את הכסף מתי שאתה רוצה", אתה יכול להפוך את זה ל"הבטחה לקבל את הכסף רק בעוד שנה", בתמורה לכמה אחוזי ריבית (אותם תקבל, איך לא – גם ב"הבטחה לכסף").
עד כאן הכל טוב ויפה. רק שכל ההבטחות שווא האלה מגובות על ידי הבנק המרכזי.
אם יום אחד בנק לא יוכל לעמוד ב"הבטחות לכסף" שלו, הבנק המרכזי פשוט ידפיס עוד כסף ויתן לו – כדי לעמוד בהבטחה.
זה מביא בעצם לכך שאין הבדל בין "הבטחה לכסף" שהבנק ייצר מהאוויר (ללא שום גיבוי), לבין כסף אמיתי.
הבנקים למעשה מסוגלים לייצר כסף, והכל הודות לבנק המרכזי.
זה עצוב ולא ברור,
אבל כשאתה מבצע הפקדה בחשבון העובר ושב שלך, אתה למעשה קונה אגרת חוב של הבנק.
הבנק משתמש בכסף הזה, כדי לקנות אגרת חוב של אזרח פרטי (הלוואות).
האזרח הפרטי מפקיד את הכסף שקיבל מהבנק לתוך החשבון שלו (או לתוך החשבון של הקבלן שבונה לו את הבית), ומקבל בתמורה – איך לא – אגרת חוב נוספת מהבנק.
כל העסק הזה מייצר חובות על גבי חובות, והבטחות על גבי הבטחות.
הבנק המרכזי ממלא תפקיד קריטי ביצירת ההבטחות הפיקטיביות האלה, כשהוא מבטיח שכל הבטחה שהבנק מקיים – הוא יערוב לה. ואם הבנק לקח את כל הכסף האמיתי שיש לו, והלווה אותו לאנשים שלא יכולים להחזיר (ע"ע משבר הסאבפריים) – הבנק המרכזי פשוט יספק את הכסף החסר.
כמה כיף להיות בנקאי בעולם כזה. אתה יכול לחלק הבטחות פיקטביות, והמדינה ערבה להבטחות שלך. בינתיים – אתה צובר עושר אמיתי ולא פיקטיבי, כשאתה מקבל ריבית על ההלוואות שלך, ומחרים רכוש ללווים שלא יכולים לעמוד בהלוואות שלהם.
מרק-
אין כאן בכלל עניין של אופנות; הפוליטיקאי המצוי יודע שאם עכשיו הוא ישפוך תקציבים על ועדות לחלוקת גרנטים, ואלה ישפכו כספים על כל מיני מחלקות במדעי החברה שיש להן אוריינטציה "חברתית" הרי שזה לא ישפיע על הלך המחשבה של כלל האוכלוסיה כמו דו"ח עוני אחד של הביטוח הלאומי. עדיף לשים את הכסף בסוכנויות ממשלתיות – זה משפיע יותר ויש שליטה ישירה על העברת התקציבים. העניין משתנה כאשר מדובר בתחום המשוייך למדעי הטבע. הציבור רוחש מידה מסויימת של אמון למדענים (בניגוד לפרופ' לסוציולויגיה, למשל) וזה מה שהפוליטיקאים קונים בעצם – גושפנקא "מדעית" להוצאת כספי ציבור. בדיוק משום כך הטענה של דרומי לא רלוונטית בעניין מדעי החברה (וחלק מהסיבות לכך שטענתו בענייני המחלקות לכלכלה לא רלוונטיות תיארתי בתגובתי הקודמת).