בוקר אחד קם אדם ומגלה שחשבון הגימייל שלו נחסם והוא לא יכול לגשת למידע שנמצא בו. הוא מנסה לברר עם גוגל מה קרה לחשבון, אבל מאחר שהתמיכה של גוגל מאוד קשה להשגה הוא לא מקבל תשובה. במקרה הוא קורא על כך ששופט בארה"ב ציווה על גוגל לחסום חשבוון גימייל כי בנק שלח בטעות פרטים חסויים של 1300 לקוחות לחשבון הזה. הבנק טוען שהוא ניסה ליצור קשר עם בעל החשבון דרך הדואל, אבל הרי סביר מאוד להניח שדואל מבנק מגיע אצל כולנו ישירות לתיבת הספאם.

וכך התעורר לו בבוקר אדם וגילה שכל הסיסמאות לשירותים החברתיים השונים, כל התכתובות עם המאהבת, כל הפגישות שהוא תיאם בעניני עבודה נעלמו להם כאילו שמעולם לא היו. והכי גרוע? הוא בכלל לא אזרח ארצות הברית*, אז באיזו זכות שופט אמריקאי סוגר לו את החשבון?

גוגל מצידה מכוסה על ידי תנאי השירות שלה שקובעים במפורש שפתיחת חשבון מותנת העמידה בחוק האמריקאני וחוקים של מדינות אחרות. כמה מאלו שפותחים חשבון בגימייל בכלל טרחו לקרוא את ההסכם שחתמו עליו (כמה מהם מבינים אנגלית משפטית ברמה הדרושה בשביל להבין את ההסכם הזה?).

אפשר להגיד הרבה דברים על שירות הדואל של וואלה, אבל לפחות אתה יכול להבין תחת אילו חוקים השירות פועל ויש סיכוי הרבה יותר גדול שתוכל להתדיין על הנושא בבית משפט.

בעצם, חבל שאותו אדם לא הוציא צו ממדינה אחרת שמחייב את גוגל לתת לו להכנס לחשבון. יכל להיות מאוד מענין.

*לא פורסם מי הוא, אבל אם היה מדובר בשליחת דואל אקראית לכתובת אקראית, רוב הסיכויים שמדובר באזרח לא אמריקאני.