פעם בשביל למצוא מקום להשתרע בו בתל אביב היית צריך ללכת למשרד הפנים ולהשבע אמונים לעיר, לפחות אם היית רוצה שיהיה לך סיכוי תיאורתי למצוא חניה ליד הבית בלי לשלם לחניונים. בזכות התוכנית החדשה ל"דיור בר השגה" של עיריית תל אביב, הצהרת אמונים לעיר כבר לא תספיק ותצטרכו להצהיר אמונים גם לשותפים שלכם.
אני אדלג על כל הקטע שבו קבלנים יקבלו הטבה על בניית דיור בר השגה (מענין על חשבון מי ההטבה…) ושמאחר ש2700 שקל בחודש במשך 10 שנים לא יכסו את הוצאות בנית ותחזוקת הדירה, הדיירים האחרים בפרויקטים יצטרכו לסבסד את הדירות האלו מצד אחד ומצד שני לקבלן יהיה כדאי לבנות אותן בסטנדרט נמוך. אני אדלג כי אלו שטויות, ההברקה האמיתית של התוכנית היא היעוד שלה לעשירון השביעי. בשנת 2004 בשביל להיות בעשירון השביעי למשפחה נדרשה הכנסה שבין 13000 ל16500 שקל ברוטו וליחיד נדרשה הכנסה שבין 7500 ל9800.
מה הסיכוי שאדם בן 25 ומטה ירוויח לבדו שכר שהוא כמעט זהה לשכר הממוצא במשק? יש הרבה אנשים מבוגרים יותר שלא מגיעים לרמות שכר כאלו, ולכן אני צופה נהירה המונית למסלול ה"משפחתי". אני יכול לדמיין מודעות מסוג "לדירה חמודה בנווה חולדאי לכולנו דרוש/ה שותפ/ה שמרוויח/ה יותר מ6000 שקל". מאחר שאת אנשי עיריית תל אביב לא עשו באצבע, בטח הם ידרשו תעודת נישואים בשביל לקבל זכאות למסלול המשפחתי, ולפני שהגאים והגאות יתעצבנו הם מבטיחים שלעירייה יהיה מסלול חתונה עוקף רבנות.
מה אתם אומרים? שזה מגוחך להתחתן בשביל דירה? נו באמת, כל מי שגר עם שותפים לאורך זמן מכיר אותם לפעמים הרבה יותר טוב מבני הזוג שלהם…. וסבתא שלי היתה ודאי אומרת שאחרי החתונה תבוא האהבה…
הבעיות היותר רציניות יתגלו במיתון של 2018 כאשר הרבנות לא תוכל לעמוד בלחץ הגירושים של הזוגות שאחד מהם פוטר, למרות שכבר עכשיו יש יזמים זריזים שעובדים על שכירת שטח ברבנות לדוכן בנוסח "מתגרשים ומיד מתחתנים" שידאג למציאת פרטנר חדש לדירה בדיוק במקום האסטרטגי בו מסתובב כל קהל היעד.