מוזר שלמרות שבהרבה תחומים ניתן היום להגיע למקור העובדתי של כל סיפור שהוא, אנשים מכובדים עדיין מעדיפים להאמין לכל עיוות של האמת שמתאים להשקפת עולמם. המקרה האחרון הוא של גיא שמרצה שלו סיפר לו שקרא בהארץ מכתב למערכת שסיפר על כך שאדם נכלא בגלל שהוא התחזה לטייס בשביל להשכיב בחורות. היום הוא כבר מקבל חיזוק מעירא שמחווה את דעתו על הטמטום של החוק הישראלי.
בשני חיפושים לא ממש מסובכים בגוגל מתברר שמדובר בערן בן אברהם שלפי התקציר של פסק הדין, כפי שהוא מובא באחד מהאתרים המשפטיים, הוא הורשע ב (הדגשות שלי)
ערעור על הכרעת דין וגז"ד. ביהמ"ש המחוזי בי-ם, קבע כי המערער קשר קשר זוגי עם המתלוננת על בסיס מצגי שווא אודות זהותו ומעמדו החברתי. המתלוננת העניקה לו טובות הנאה שונות לרבות יחסי מין, סכומי כסף וזכות לשימוש בנכסיה. משחשפה המתלוננת את פרצופו האמיתי ורצתה להיפרד ° — סוף עמוד 1 — ° ממנו, תקף אותה המערער, היכה אותה, אנס אותה שלוש פעמים, כלא אותה בדירתה ואיים עליה; המערער הורשע בעבירת אינוס; בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; בעבירה של כליאת שווא ובעבירה של איומים ונגזרו עליו עונש מאסר בפועל למשך 12 שנים; הפעלת עונש מאסר על תנאי בחופף ושלוש שנות מאסר על תנאי למשך שלוש
אופס, אז לא מדובר בסתם אחד שהבטיח לקחת בחורה לאילת בתמורה לזיון בשירותים של מועדון…. כדאי לשים לב שהופעל נגדו עונש על תנאי דבר שאומר שהוא כבר הורשע בדבר דומה בעבר.
אין לי מושג אם זה המקרה הזה ספציפית.
ניסיתי להשיג את המקרה המקורי מאותו מרצה שהקריא את מכתב התגובה מעיתון "הארץ", אך הניסיון לא צלח. לא היה בו שום ציון של אינוס ו/או הכאה, או דברים מחפירים כגון אלה. לכן, אין לי מושג אם ההנחה שזהו המקרה, נכונה.
ולכן כל הטיעון שפיתחתם לא ממש תופס… או שהוא בגדר סיפור בדיוני.