בבורסה כנראה שפראירים לא מתים ולא מתחלפים, הם רק מחליפים מסלולי השקעה. היום בבוקר קראתי בגלובס שברבעון הראשון של השנה אנשים השקיעו מליארד שקל בקרנות נאמנות המשקיעות באגרות חוב ממשלתיות והחלטתי שבכל זאת אולי כדאי לפרסם את המאמר הזה, שהוא מאין המשך הגיוני של המאמר על הרס מסלולי ההשקעה הסולידיים, בגירסא פחות מושקעת ממה שהתכוונתי כשזנחתי אותו ביום שישי.

הבעיה העקרונית בצורה שבה אנשים מחליטים על השקעות היא שהם מסתכלים על התשואה של העבר במקום על התשואה העתידית, למרות שלפעמים יש בדיוק יחס הפוך בין התשואה בעבר לתשואה העתידית ואגרות חוב הן אחד מסוגי ההשקאות האתו. מאחר שבאגרת חוב ידוע מראש סכום הכסף שיקבלו האנשים שמחזיקים אותה בנקודת זמן כלשהי בעתיד, הרי ככל שהערך (מחיר) שלה עולה ככה כדאיות ההשקעה (קניה) יורדת.

אני מניח שברבעון הזה אנשים נכנסו לבנקים ושאלו את יועצת ההשקעות איפה כדאי להשקיע את הכסף הפנוי שלהם וכמובן כדאי שזה יהיה משהו סולידי. היועצת (שאם היתה באמת מבינה בהשקעות לא היתה עובדת בסניף של בנק) הזינה את הפרופיל המתאים למחשב, הסתכלה על הפלט ואמרה – נראה לי שיש שתי אפשרויות – האחת מקמ בריבית לא ממש אטרקטיבית של 0.75% והשניה קרן נאמנות המתמחה באגרות חוב ממשלתיות שעלתה בשנה 5% בזמן שכל השוק נפל. כשמציגים את הדברים ככהברור לחלוטין למה אנשים משקיעים בקרן נאמנות ולא במקמ.

הבעיה היא שאסור לצפות לתשואות גבוהות על אפיקי השקעה סולידיים. כשאתה משקיע באפיק סולידי סימן שאתה מוכן לוותר על רווחים בשביל להמנע מהפסדים, לכן אם מסלול סולידי מראה רווח גדול סימן שכנראה הוא לא כל כך סולידי. הרווחים שקרנות הנאמנות השקליות הראו ברבעון הראשון של השנה נבעו מכך שכל מי שיכל ברח מההשקעות שלו במניות ואגרות חוב קונצרניות לשקט היחסי של אגרות החוב הממשלתיות, והרווחים שהם מראות היום קשורים לכסף שהזרימו כל האנשים שפקידי הבנק המצליצו להם להשקיע בקרנות נאמנות ממשלתיות. השאלה שאנשים צריכים לשאול את עצמם היום היא האם זה ימשך?

הגרף הבא מספר את הסיפור של מה שהיה ומה שיהיה, הוא מתאר את הערך משוקלל של כל אגרות החוב הממשלתיות בחמש השנים האחרונות.

קל לראות שבמשך רוב חמש השנים האחרונות שבהן לא היו שינויים מיוחדים בכלכלה הישראלית הגרף עלה בשיעור די יציב כמו שהיינו מצפים מהשקעה סולידית, אבל בסוף 2008 הוא סבל מירידה חדה שבעקבותיה באה עליה עוד יותר חדה שהביאו אותו לרמות שהן הרבה מעבר למה שמצופה. מאחר שבסיסן אגרות חוב ממשלתיות הן כן השקעה סולידית צפוי שתהיה התכנסות של הערך למה שמצופה מאינטרפולציה פשוטה של הגרף ולמעשה כבר רואים את תחילת ההתכנסות הזו.

ואפשר להסביר אחרת. אחרי שכל האנשים ברחו לאגרות החוב הממשלתיות התשואה שלהן ירדה לרמות מטופשות וברגע שהבורסה ואגרות החוב הקונצרניות הראו התיצבות המשקיעים הגדולים התחילו להוציא את הכסף מאגרות החוב הממשלתיות להשקעה במניות ואגרות חוב קונצרניות ולכן הערך של אגרות החוב הממשלתיות צפוי לרדת.

במהלך התיקון שעומד לבוא (למעשה כבר התחיל כנראה ביום חמישי) האנשים שקנו עכשיו אגרות חוב ממשלתיות לא ירוויחו כסף השנה ואולי אפילו יפסידו, בתלות בסוג אגרות החוב בהן הם השקיעו.

דרך אגב, הבליטה בגרף בשנת 2007 מצביעה במדויק על הנקודה בא למדתי שאגרות חוב ממשלתיות הן לא כל כך סולידיות וקניה שלהן דרך קרנות נאמנות זה ענין מיותר אבל זה כבר נושא למאמר אחר….