כתבת שאת עוסקת באינטרנט, אבל כתבת גם שאסטרולוגיה ונומרולוגיה הם תחביבים שלך. סביר להניח שאם לא היית מצרפת מספר טלפון לפניה עם הזמנה מפורשת להתקשר, הייתי נותן לאינסטינקטים שלי לפעול ולא הייתי חוזר אליך, אבל מאחר שהיום יום יפה החלטתי להעמיד פנים כאילו שאני אדם ספונטני ולהציע שבלי הרבה רעש וצלצולים פשוט ניפגש לקפה של בוקר. את הרי עוסקת באינטרנט ואני גם לפעמים עושה דבר או שניים ברשת, אז גם אם לא תהיה התלהבות הדדית סביר להניח שאפשר יהיה להעביר חצי שעה נעימה.
אז התקשרתי. את סיפרת לי שבעצם את כרגע מורה והעיסוק באינטרנט הוא חלק מהתואר השני במידענות שעשית ושאין לך שום שימוש בו. ואני רק שמעתי את המילה מורה* ומיד התחלתי לחפש דרכי מילוט מהענין, אך מאחר שלא היה לי נעים המשכתי את השיחה עוד מספר דקות. אבל בסופו של דבר הגיע זמן התכלס ואמרתי את האמת על כך שאני לא יוצא עם מורות ואת סגרת את הטלפון בצורה די כעוסה. האם באמת השקר השתלם לך? האם הוא לא היה צף במוקדם או במאוחר? האם שקר זו דרך הגיונית להתחיל מערכת יחסים ארוכת טווח?
*לכל אדם יש מום פוסל הגיוני או לא הגיוני אצלי הוראה זה מום פוסל כזה, כי מי שלא יכול לעשות מלמד ואני אוהב אנשים שעושים.
אוי מרק מרק…
"מי שלא יכול לעשות – מלמד"
חשוב שנייה, עד כמה המשפט הזה מעליב כל מורה שנותן מהחיים שלו עבור אנשים אחרים. עזוב אותך מכסף. חשוב על האנשים שמאחורי המילה "מורה".
גם אם אתה חושב כך, האם אתה באמת חושב שזה המקום לרשום משפט כל-כך פוגע?
התחשבות היא לא מילה גסה, מרק.
דותן
דותן, באופן עקרוני אני בהחלט חושב שזה המקום לכתוב משפט כזה שמבטא את מה שאני חושב בבלוג האישי שלי. באמת שלא צריך לתת לו יותר משמעות קיומית מאם הייתי אומר שאני לא סובל צנון.
בכל אופן למרבה הצער אני לא ממש מכיר את המורים האלו שאתה מדבר עליהם שנותנים מהחיים שלהם…. זה מקצוע נוח שלא דורש יצירתיות מיוחדת. לא שאני מחזיק בדעה שכל האנשים בעולם צריכים להיות יצירתיים, אני רק אומר שאני מעדיף לבנות מערכת יחסים עם אנשים כאלו.