לא ידעתי האם לצחוק או לבכות כאשר קראתי את הטקסט של יובל דרור בעין השביעית על מלחמת המעמדות של העיתונאים כנגד יאיר לפיד. הנה מספר משפטי מפתח:
- האם ייתכן שהעיתונאים, שמרגישים כיצד הם משלמים על טעויותיהם של המוציאים לאור ובכמה מהמקרים נדרשים לקצץ בשכרם רק כדי שהמו"ל יוכל לשמור על מתח הרווחים שאליו הורגל עד כה
- האומנם עיתונאים מתחילים להרגיש מנוכרים (מושג מרקסיסטי קלאסי) לפרי עבודתם, לעצמם וגם לזולתם
אני קורא טקסטים מהסוג הזה ושואל את עצמי על איזה עיתונאים הכותב מדבר לכל הרוחות? האם מי שכותב דברים כאלו טורח לעיין מדי פעם בYNET?, בוואלה? מסתכן בנפשו ומסתכל על הפשע נגד האנושות הנקרא "24 דקות"? האם אחרי דפדוף קצר בזוועיתונים האלו מישהו יהיה מוכן לשלם עבור משהו שאחד מה"עיתונאים" שעובדים בהם כתב*? אולי לפני שהם מבקשים השוואת תנאים עם לפיד כדאי שהם ינסו טיפה להיות עיתונאים – כלומר ללמוד לכתוב בצורה מענינת ולדווח על עובדות, כי אני נשבע שהיתה תקופה שבה הטור של יאיר לפיד היה הדבר הראשון שהייתי קורא במוסף של שבת ולא מעט פעמים גם הדבר היחידי שהייתי זוכר מהעיתון ביום ראשון בבוקר.
אני לא יודע, אולי אני מחמיר מדי. אולי אין לי את הכלים לשפוט את איכות התוכן של כתבי האקטואליה, ביטחון, תרבות, ותחומים אחרים שלא מענינים אותי מספיק בשביל שאוכל להבדיל בהם בין התבן למוץ. מצד שני בהחלט יש לי את הכלים לשפוט כתבים טכנולוגיים והמסקנה שלי היא שבלי לדעת מה השכר שלהם, רובם מרוויחים יותר ממה שמגיע להם.
ניקח את גיא גרימלנד כדוגמא אקטואלית. בעקבות התקלה בשרתי גימייל הוא כתב היום טור בדה-מרקר שכותרתו היתה הבעיה האמיתית של ג'ימייל: חוסר בגרות. בטור הזה מקשקש גרימלנד על כך שהתקלה בגימייל מתביעה על כישלון מודל מחשוב הענן ותוכנה כשירות. העובדה הבסיסית ששרתי מייל בדיוק כמו שרתי אחסון אתרים חייבים להיות ב"ענן" ולא יכולים להתנהל על מחשב מקומי בגלל שצריכה להיות להם כתובת DNS, ואולי אפילו כתובת IP קבועה, ורצוי שהם יהיו כל הזמן זמינים (כלומר לא תלויים בהפסקות חשמל, בעיות של הISP, או בחתול שמנתק כבלים) למרות שבעיקרון לפי פרוטוקול המייל שרתים צריכים לבצע מספר נסיונות בזמנים שונים לפני שהם מתיאשים. אבל יש לי חשד שגרימלנד משוכנע שאם מותקן על המחשב שלו אאוטלוק אז הוא יכול לקבל מייל בלי להשתמש בשירותים של שרת שנמצא בענן.
מעבר לכך, האם כתב בעיתון כלכלי פטור מלהבין את הצדדים הכלכליים של הטכנולוגיה? האם באמת אפשר לכתוב משפט כמו
איך אפשר לבוא למיקרוסופט בטענות ולטעון שמודל התוכנה המסורתי (בתשלום) גוסס, כשזה החינמי של גוגל בעצמו מקרטע? אי אפשר. ולכן המקרים האחרונים מוכיחים ששירות Google Apps עדיין לא בשל …
כאשר למיטב ידיעתי שירותי Google Apps בכל הנוגע לדואל הם בתשלום? ולטעון שפתרון הexchange של מיקרוסופט יותר טוב כי…. ככה? כאשר למעשה אני לא מאמין שיש ארגון בארץ שבו מערכת הדואל מושבתת לפחות משעתיים בשנה גם אם הם משתמשים בexchange עם שרת שנמצא בארגון.
גימייל, וכל השירותים האחרים מסוגו, בסך הכל מספק גישה לשרת המייל שבו אתה מנהל חשבון דרך פרוטוקולים אחרים מהפרוטוקולים הסטנדרטיים – POP3, SMTP וIMAP שבעזרתם אנשים אמורים לקבל ולשלוח מייל. בתמונה שלמטה הם פשוט מאפשרים שימוש גם בפרוטוקול HTTP במקום SMTP בשביל לשלוח דואל דרך שרת smtp.a.org ולקרוא דואל משרת pop3.b.org דרך HTTP במקום דרך POP3
התמונה מתוך הערך על דואל בויקיפדיה.
ולא רק כתבי טכנולוגיה לא בטוח שראויים לתשלום על העבודה שלהם, כדאי לקרוא את מה שאורן צור כתב על הדיווח בידיעות לגבי השביט לולין.
*כמובן שלכל כלל יש יוצאי דופן
נדמה לי שבעניין אמת הכתיבה והידע לעומת המשכורת יש כאן ביצה ותרנגולת. דווקא הדוגמא של לפיד* היא המקוממת – כאן מדובר בעיתונאי (?!) שמקבל הרבה מאוד כסף ולמרות זאת הוא כותב בבורות ושיטחיות ובעיקר מתלקק על עמישראל.
וזה לא רק לפיד, כמובן אלא גם בן כספית, ארי שביט ועוד רבים ורעים מ"בכירי" העיתונות.
לכאורה הפיתרון הוא פשוט. לקצץ בשכרם/להעיף את הטאלנטים שמושכים משכורות עתק ולהעלות את המשכורת של הכתבים האמיתיים. משום מה אף אחד לא מאמץ את הפיתרון הזה. אולי כי אין קהל מספיק גדול לכתיבה רצינית ואיכותית ואולי כי למושכי המשכורת יש קשרי הון-שילטון-עיתון כך שאי אפשר להרע את תנאיהם. לאלוהים פתרונים.
באופן אישי פשוט הפסקתי לקנות עיתונים מנייר, גם לא בסופי שבוע.
[*אני אף פעם לא סבלתי את הבלון הנפוח הזה, עוד כשהיה שייך לפרולטריון הכתבים (פרולטריון? פחחחח, תמיד היה 'הבן של') לא ממש סבלתי את ההצגה שלו.]
יפה שמצאת דרך להתנגח ביובל דרור. המרקסיסטים האלה, לא, באמת, תאמין לי.
לא משנה שלא התייחסת לדבריו לעניין בכלל. מה שחשוב זה שכתבת "נגדו".
שקלת פעם לפתח יושר אינטלקטואלי? או שזה יפריע לך בליברטריות?
אורן, אני לא מסכים איתך. אחד מהדברים שכדאי שיהיה לאנשים שכותבים בעיתון זה כושר ביטוי ויכולת כתיבה. לפיד גם אם מעולם לא היה עיתונאי במובן הסטנדרטי של המילה תמיד היה לו את הכישרון לבטא את עצמו בצורה מענינת (על התוכן כמובן שאפשר ורצוי להתוכח). בן כספית לעומת זאת הוא עיתונאי אמיתי שגם יודע לכתוב ואני עוד מתגעגע לימים שהוא ועופר שלח היו כתבים במוסף הספורט של מעריב.
הענין הוא שאנשים קונים עיתון בשביל לקרוא את האנשים האלו ולא בשביל לקרוא את דודי גולדמן או גיא גרימלנד. בלעדיהם גם האנשים שקונים היום עיתון יתכן שלא היו קונים אותו. כמה כסף מגיע להם? זה לא שהם גונבים כסף מאלמנות ויתומים אז ממש לא אכפת לי.
אלעד כדאי שתלמד לקרוא. אם לא הצלחת להבין שהמאמר הזה הוא נגד השטויות שכתב גרימלנד אז יש לך בעיה רצינית בהבנת הנקרא.
אני חושב שיש מידה של טעם בדברים שגרימלנד אומר.
אתה מניח שהבעייתיות של הקריסה היא בזה שאנשים לא יכלו לשלוח ולקבל דואר – וזה באמת לא קשור למחשוב ענן. אבל לדעתי הבעיה העיקרית התבטאה בחוסר גישה ל'תוכנת' המייל שלך.
מי שמושך את הדואר שלו מג'ימייל לת'אנדרבירד – כמוני – קצת התבאס כשג'ימייל נפל, סימן כמה מיילים לשליחה מאוחרת והמשיך לעבוד. מי שמשתמש בממשק של ג'ימייל, לא יכול היה לגשת לדואר שלו – לא לחבר מיילים, לא לעיין בארכיון, כלום. הרבה יותר גרוע.
דרומי, אבל הנקודה היא ששרת מייל, בדיוק כמו שרת של אתר, המקום הטבעי שלו הוא ב"ענן". אף אחד לא מריץ שרת מייל על המחשב האישי שלו ולכן אי אפשר להתיחס לתוכנות מייל כתוכנות שמיצגות בצורה כלשהי מודל של תוכנה כשירות (SaS).
אם גרימלנד היה מסתפק בטענה שמיקוד חוץ של שרת המייל של החברה אינו דבר חכם לא הייתי טורח להתחיל לכתוב.
מרק, אתה לא מבדיל בין תוכנת דואר לשרת דואר.
אאוטלוק ות'אנדרבירד הן שתיהן תוכנות דואר, שיכולות לעבוד עם כל שרת דואר.
ג'ימייל הוא גם שרת דואר וגם תוכנת דואר.
הביקורת על 'מחשוב הענן' היא על ג'ימייל כתוכנת דואר. כג'ימייל קרס, משתמשי ג'ימייל-כשרת, כמוני, היו תקועים שעתיים בלי אפשרות לשלוח ולקבל דואר. משתמשי ג'ימייל-כתוכנה היו תקועים גם בלי גישה לדואר שלהם, וזה הרבה יותר גרוע.
אתה יודע מה, אני אתן לו קצת להנות מהספק שזה אכן מה שהוא התכוון, אבל יש לי הרגשה חזקה שהוא התכוון לגימייל כתחליף לשרת אקסצ'יינג' ולא לשום דבר אחר.
ג'ימייל כשרת וכתוכנה –
לאחרונה ג'ימייל הוסיפו פיצ'ר של אופ-ליין (עם גוגל-גירס) כך שאפשר לקרוא הודעות ישנות גם כשהשרת נפל ואפשר גם לחבר הודעות שישמרו באאוטבוקס עד החיבור.
לגבי הטאלנטים – כישרון הכתיבה של לפיד וגם של בן כספית הוא כישרון להתחנף לקוראים. כן, הם כותבים טוב יותר מאיזה כתב זב חוטם אבל לא טוב מספיק.
אני לא מכיר אף אחד שקונה עיתון בשביל בן כספית או בשביל אריה שביט ואפילו לא בשביל לפיד. אנשים קונים עיתון מכח האינרציה ואולי הם מדפדפים קודם כל לטור של לפיד כי אם כבר קנינו (כי צריך משהו עם הפיצוחים או הקפה) אז נקרא את הדבר המוּכַּר. הרי גם אתה יכול לכתוב טור של לפיד אם רק מספקים לך את הכותרת. הציטוט, ההתחכמות, ההתחנפות והפגיעה בלב הקונצנזוס – כמה חמים ונעים. ונוטף ג'ל. ואגו.