איך ניתן להבדיל במהירות בין מדינות חופשיות לפחות חופשיות? לפי עובי ספר החוקים שלהן. לדעתי עדיף שלמפלגה יהיה מצע קצר וברור אחרת יש סיכוי סביר שאפילו המועמדים שלה לא יכירו אותו, בטח ובטח כאשר מדובר במפלגות נישה. האם זה באמת כל כך נורא להגיד שיש למפלגות נושאים שלמים שבהן אין להן דיעה מגובשת? הרי ממילא במשא ומתן הקואליציוני הן יוותרו על לפחות 50% מהמצע שלהן?
אבל מסתבר שמפלגות לפני בחירות מרגישות צורך לכתוב תנ"ך חדש משלהן, ומפלגת התנועה הירוקה-מימד החליטה שהספר האחרון בתנך שלה יעסוק בטכנולוגיה. למה בדיוק למפלגה צריכה להיות דעה לגבי טכנולוגיה? האם למפלגות יש דעה לגבי בישול? או אולי לגבי הגיינה אישית?, או אולי סוגי מוזיקה?. זה לא שאי אפשר לגבש דעה בכל אחד מהתחומים האלו, זה פשוט משהו שמאז שבן גוריון מנע מהביטלס להופיע בארץ* איש לא חושב שלמדינה צריך להיות מה להגיד בנושאים האלו.
אם בתנועה הירוקה-מימד ממש מתיחסים ברצינות למצע הטכנולוגי שלהם אז אני מאוד מקווה שהם לא יעברו את אחוז החסימה. ומה יש במצע?
חינוך טכנולוגי. מאחורי העדיפות הטכנולוגית של ישראל עומד ההון האנושי שלה. כדי לטפח אותו תקדם התנועה הירוקה-מימד חינוך טכנולוגי איכותי, שיאפשר חשיפה לטכנולוגיה מגיל הגן ועד ללימודים האקדמיים. חשוב, עם זאת, להדגיש כי התי"מ מתנגדת להשקעה בנ"ל על חשבון קיפוח מדעי החברה והרוח, כפי שנעשה היום בחלק ממוסדות האקדמיה בישראל.
התנועה הירוקה-מימד תפעל ליצירת תשתית טכנולוגית שתשמש בסיס לתוכניות לימודים גמישות ודינמיות, שיעודדו שיתוף של מורים, הורים ותלמידים.
נדמה לי שאת הסעיף הזה ניתן לסכם כסתם בלה בלה לא ברור ולא מחייב. אולי היה כדי להגדיר בכלל למה הם מתכוונים פה במילה טכנולוגיה כי גם לוח וגיר הם טכנולוגיה.
צמצום הפער הדיגיטלי. התנועה הירוקה-מימד תפעל לצמצום הפער הדיגיטלי, בשאיפה להעניק לכל אזרח בישראל את האפשרות להשתמש בטכנולוגיה לרכישת דעת, התפתחות מקצועית, והיחלצות ממעגל העוני. התי"מ תפעל כדי להסרת מגבלות שמחייבות שימוש בטכנולוגיה ספציפית או הוצאה כספית מיוחדת, לצורך גישה חופשית ונגישות מלאה למידע ציבורי.
התנועה הירוקה-מימד תפעל כדי להבטיח שמחשבים ישנים ימוחזרו/יחודשו, ויועמדו חינם או במחיר סמלי לשימושם של מי שאינם יכולים לרכוש מחשבים חדשים.
אני מבין שהתנועה הירוקה-מימד תחייב בחוק את כל החרדים לקנות מחשבים ולהתחבר לאינטרנט. אני טועה? הרי אם באמת היה אכפת להם מ"להעניק לכל אזרח בישראל את האפשרות … לרכישת דעת, התפתחות מקצועית, והיחלצות ממעגל העוני" הם לא היו מתנים את זה בשימוש בטכנולוגיה אלא פותחים מרכזי ידע והעשרה, ואולי אפילו היו קוראים למרכזים האלו "ספריות".
מזל שהם יעמידו מחשבים חינם לכל דורש, כי ידוע ש1500 השקל הדרושים לקנית מחשב חדש עם מסך הם מעל ומעבר ליכולתן של המשפחות העניות שיש להן טלפון וחיבור לכבלים. הבעיה כמובן היא שללא הדרכה מתאימה המחשב הוא לא יותר מעוד אביזר מעלה אבק בבית. האם התי"מ יספקו עם כל מחשב גם מדריך בחינם? ואם כן אני אשמח לדעת על חשבון אילו הוצאות תקציביות אחרות הם חושבים לממן את זה.
נגישות לבעלי מוגבלויות. התנועה הירוקה-מימד רואה בהנגשת טכנולוגיה לבעלי מוגבלויות (מוטוריות, סנסוריות, מוגבלויות בתקשורת וכו') אתגר חינוכי, כלכלי ואנושי חשוב. כדי לקדם את הנושא, נפעל בשיתוף עם ארגון W3C העולמי, איגוד האינטרנט הישראלי, עמותת נגישות ישראל, וכל גורם רלוונטי אחר שיוכל לסייע – כמובן, עם עדיפות לארגונים וולנטריים ומלכ"רים.
יוסי ורדי הוא מצורע וביל גייטס חולה בדבר, ללארי אריסון יש איידס ולטום ציימברס יש ריח גוף נורא, וזו הסיבה היחידה למה אנחנו נעדיף לא להעזר בהם בשביל לפתור בעיות של אנשים משולי החברה הישראלית. בכלל כל הסעיף הזה מנוסח כאילו בעיות הנגישות היחידות שקיימות הן של אתרים ברשת וכל התוכנות שרצות על המחשב שלנו הן מופת של נגישות.
תשתיות תקשורת כמשאב ציבורי. מתוך אמונה כי הרשת היא משאב ציבורי וראוי לאפשר גישה לכל אזרחי ישראל למשאב זה, התנועה הירוקה-מימד תפעל להקמת תשתיות תקשורת ציבוריות, פתוחות וחינמיות ולרתימה של תשתיות קיימות לשירות הציבור. התי"מ תיזום הקמת רשתות-אלחוט ציבוריות מתקדמות, כדי לאפשר תקשורת חינמית, מהירה וזמינה לכל אדם, ובאותה עת לצמצם את צריכת החשמל ואת רמות הקרינה הסלולרית אליה כולנו נחשפים.
וזה הסעיף של המצע. בואו נחשוב ביחד – אם הממשלה תעמיד רשת אלחוטית חינמית באזור המגורים שלכם, מה יהיה הדבר הראשון שתעשו כשתשמעו על כך? כמובן שתתנתקו מספק האינטרנט שלכם. בסופו של דבר יהיה רק ספק אינטרנט אחד בארץ – הממשלה. מאחר שניתן להעביר גם שיחות על גבי האינטרנט ומאחר והרשת תהיה זמינה בכל מקום, גם ספקי שירותי הטלפוניה יצטרכו לסגור את הבאסטה. כמעט כל תעבורת הנתונים והשיחות תתבצע דרך הרשת הממשלתית והנה פתאום כבר לא צריך את חוק האח הגדול כי לממשלה ממילא יש את כל הנתונים שהיא היתה רוצה לדעת עליכם בלי צורך בביצוע הליך שיפוטי כל שהוא.
חופש המידע. ברוח חוק חופש המידע, בכוונתנו להילחם על זכותם של אזרחי ישראל ליהנות משקיפות מקסימלית של מערכות השלטון, כשהתשתית הטכנולוגית משמשת להפצת המידע.
התנועה הירוקה-מימד תפעל לפתיחת מאגרי מידע ושירותים טכנולוגיים שונים השייכים למדינה לשימוש הציבור בחינם, בפורמטי מידע מבוססי תקנים פתוחים (HTML, XML, Unicode וכו'). בכלל זה: מאגרים כמו ארכיון הצילומים הלאומי, מערכות GIS, מרכזי מידע עירוניים, מאגרי המידע של משרדי ממשלה והרשויות – לרבות אלו של בנק ישראל, מערכת בתי-המשפט, הרשות לניירות ערך וכו'.
ושוב האנאליות הטכנולוגית. אם יש מידע שהממשלה צריכה לספק לציבור אין שום הגיון לספק אותו דווקא בפורמט מסוים. מה שחשוב פה הוא הנגישות ורשיון ההפצה ולא הפורמט. אם המידע יהיה נגיש ומעניםן כבר יהיה מי שידאג להסב אותו לפרוטוקול המתאים.
נייטרליות הרשת (Net Neutrality). התנועה הירוקה-מימד מאמינה שיש לשמר את האופי החופשי של רשת האינטרנט, וכי התערבות בתכניה צריכה להיות אמצעי אחרון ששמור למקרים נדירים וקיצוניים. לא ניתן יד ליוזמות חקיקה פופוליסטיות שמטרתן הגבלה, סינון, צנזורה, פיקוח, ניטור או העדפה של תכנים מסוג מסוים ברשת.
כלומר הם יעבירו חוק שאוסר על חברות הפלאפון לשלוט במה שהמנויים שלהן מקבלים? בעצם, מה זה בכלל רשת האינטרנט שעליה הם מדברים? גם שני המחשבים שמחוברים ביניהם אצלי בבית הם "רשת אינטרנט".
פרטיות. הפרטיות היא זכות יסודית של כל אדם במדינה דמוקרטית, המעוגנת בחוק הגנת הפרטיות ובחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. התנועה הירוקה-מימד תפעל לאכיפת החוקים הקיימים ולתיקונם ככל שיידרש, כדי להבטיח את זכותם של אזרחי ישראל לפרטיות.
התנועה הירוקה-מימד חושבת כי על מדינה נאורה לכבד את האופי האנונימי של האינטרנט, ולא לחבל בו. אנו דוחים מכל וכל את היוזמות החוקיות למעקב אחר אזרחים וזיהוי שלהם. אנו מתנגדים לחוק נתוני תקשורת המאפשר לבלוש אחרי אזרחים ללא צו בית-משפט; ליוזמה הידועה כ"חוק המאגר הביומטרי"; ולכל שימוש בטכנולוגיה באופן שפוגע בפרטיות. לתפיסתנו, חוקים כגון אלו מסכנים את הדמוקרטיה בישראל ופוגעים בזכויות האזרחיות של תושבי המדינה.
כן פרטיות זה אחלה, אבל לכמה פרטיות כבר באמת אפשר לצפות כשכל הפעילות שלך ברשת עוברת דרך השרתים של הממשלה.
חוק החתימה האלקטרונית. התנועה הירוקה-מימד תאפשר לאזרחי ישראל נגישות לשירותי הממשלה באמצעות יישום של חוק חתימה אלקטרונית. נתמוך בפרוייקטים שיאפשרו לאזרח לבצע פעולות פשוטות כמו הגשת פניות למשרדי הממשלה וקבלת שירותים מהם, ללא צורך לצאת מביתו, כמו גם להתקשר בעסקאות מרחוק על-ידי חתימה אלקטרונית שתזהה אותו ותצפין את מסמכיו. ההנפקה והניהול של מפתחות הצפנה ייפתחו לתחרות ויתבצעו באמצעות צדדים שלישיים, כך שהמדינה לא תחזיק במידע או במפתחות ההצפנה.
מדי פעם צריך גם סעיף הגיוני במצע.
קוד פתוח ותקנים פתוחים. התנועה הירוקה-מימד תפעל לקידום התוכנה החופשית והשימוש בתקנים פתוחים (Open Standards), במוסדות המדינה ובמגזר העסקי. זאת, תוך שימת דגש על שימוש בטכנולוגיות החופשיות לשם סיוע לאוכלוסיות מוחלשות, ליצירת משרות מקומיות, להבטחת השקיפות והחשיפה של פתרונות טכנולוגיים לביקורת הציבור, ולהגדלת נגישות הציבור לרשת (מחיר התוכנות מהווה כיום מרכיב משמעותי במחיר המחשב).
כאשר בתחשיב ארוך טווח יימצא יתרון כלכלי ו/או חברתי להשקעה בפיתוח מבוסס תוכנה חופשית, תינתן לו עדיפות על-פני פתרונות קנייניים. במערכת החינוך, תינתן עדיפות לחומרי לימוד ברישיון פתוח, ותוכנות שיפותחו לצרכים לימודיים ישוחררו אף הן בקוד פתוח ללא הגבלת שימוש.
אחרי הסעיף הזה ברורה המטרה של החינוך הטכנולוגי מהסעיף הראשון. המטרה שלו היא לייצר צבא של מתכנתים שיעבדו בחינם לטובת הממשלה והמגזר העסקי. מי שיעז לחלום על מכירת תוכנה כמוצר סגור ודאי ישלח לקבל אישורים מ50 מחלקות שונות במשרדים השונים.
בהתאם לסעיף הזה על כל המחשבים אותם יחלקו חינם, לפי הסעיף השני במצע, תהיה מותקנת מערכת ההפעלה "לינוקס-ישראל" שפותחה ביוזמת המדינה. מאחר ולא ניתן יהיה למצוא מוצר תוכנה שירוץ על מערכת ההפעלה הזו, מי שירצה לעשות במחשב משהוא שמעבר למה שהממשלה הקצתה מראש ידרש לשכור מתכנת שיכתוב תוכנה מיוחדת בשבילו. טטריס יהפוך למשחק לעשירים.
תקינה. התנועה הירוקה-מימד תפעל לאימוץ מערכות סטנדרטיזציה שמוכרות על-ידי רגולטורים במדינות המערב (כגון CE, FCC וכדומה), ושסמכויות מקצועיות בלתי-תלויות ימצאו כמתאימות לישראל.
נדמה לי שאי אפשר לכנות את הסעיף הזה אפילו כ"בלה בלה"
שיתוף קבצים (File Sharing). התנועה הירוקה-מימד חושבת שמציאות שבה רוב תושבי המדינה הם עבריינים היא אנומליה. נפעל לשינוי חוק זכויות היוצרים כך שיכיר בשימוש ביתי וחינוכי, ויפריד אותם משימוש מסחרי ביצירות. זאת, תוך דאגה לפיצוי הולם לאמנים וליוצרים.
ובאותה הזדמנות ומאותה סיבה יבוטלו כל דוחות החניה וכל המנגנונים האוכפים אותם – והא , גם חוק העישון לסוגיו.
ואו נחשוב לרגע ביחד – למי שייכות זכויות היוצרים שאותן מפירים כל מורידי הקבצים, לישראלים או לאמריקאים? כנראה שלאמריקאים. ואיך בדיוק ממשלת ישראל תפצה את היוצרים האמריקאים? כנראה שבכלל לא תפצה. המסקנה הברורה היא שתוך זמן קצר מרגע מימוש הסעיף הזה נהיה במלחמת סחר עם ארצות הברית. איזה כיף.
טכנולוגיה וסביבה. לאורך מחזור החיים של טכנולוגיה יש לשימוש בה השפעות סביבתיות מרחיקות לכת. ציוד אלקטרוני בכלל, וציוד מחשב והתקנים סלולריים בפרט, עשויים לגרום מידה משתנה של נזק סביבתי – החל מכזה שנובע מצריכת חשמל, דרך פליטה של קרינה וחומרים רעילים במהלך השימוש, וכלה בזיהום קרקע ומקורות מים כשחלקיהם אינם ממוחזרים.
התנועה הירוקה-מימד תפעל למזעור הנזקים הסביבתיים של הטכנולוגיה באמצעות מתן עדיפות למוצרים ולטכנולוגיות ידידותיים לסביבה, עידוד של מחזור ושימוש מחדש (Reuse). היא תדחוף לכך באמצעות תקינה, מתן פתרונות נגישים לאזרח, דירוג המיסוי והגדרת נהלי רכש ושימוש "נקיים" עבור משרדי הממשלה והרשויות.
כבר אמרתי שמותר שמדי פעם יהיה סעיף הגיוני.
הקמת גוף מייעץ. התנועה הירוקה-מימד תפעל להקמת גוף ידע בלתי תלוי, שיורכב מאנשי אקדמיה ובעלי מקצוע מומחים מתחומי הטכנולוגיה, המשפט והממשל. גוף זה ישמש לבקרה של החלטות הקשורות להשקעה ציבורית בטכנולוגיה, ולחקיקה בעלת הקשר טכנולוגי. הרכב הגוף המייעץ ותוכן המלצותיו יהיו שקופים לציבור.
זה רק הגיוני שלממשלה יהיה גוף שיגיד אילו טכנולוגיות צריך לפתח ואילו לצנזר. מענין שאנשים לא התרשמו כאשר שר התקשורת הציע להקים ועדה בסגנון דומה לפיקוח על תכנים ראויים ברשת.
* יש עדויות שמדובר באגדה אורבנית.
לא שאכפת לי מהמצע שלהם, אבל מה שכתבת על נגישות מראה על אי הכרת הנושא. בנושא נגישות, התאמה לתקנים היא קריטית (והבנתי שאפילו אתר המפלגה הזו לא עומד בכך). 15 שנה של עבודה מול חברות פרטיות מראים לנו שאין להם אינטרס לבצע התאמות נגישות שיהפכו את המידע ברשת לאוניברסלי – זה פשוט לא כלכלי. פיתרון המבוסס על אחריות חברתית של גופים פרטיים יהיה נתון לסיכון של סטייה מעקרונות ה universal design (חברות פרטיות יעדיפו ליצור אתרים מיוחדים לנכים ולא להנגיש את האתרים הקיימים) רק עבודה מול גורמי ממשל (פרויקט ממשל זמין) וגופים בעלי גישה רחבה (כמו איגוד נאינטרנט הישראלי) הוכיחה את עצמה כיעילה ונכונה.
אייל, אולי לא הבנת אותי נכון, אבל הנקודה שלי היתה שלחלוטין לא בטוח שהתוכנות שאתה מריץ על המחשב שלך הן נגישות.
ומה בעצם רע אם יהיו אתרים מיוחדים לנכים?
(בעצם ההערה על הנכים מצביע על טעות קלאסית שאנשים עושים כאשר הם מדברים על נגישות – ההתיחסות כאילו נגישות לא חשובה לאנשים בריאים. גם אנשים בריאים עשויים למצוא את עצמם ללא עכבר, או אמצעי הצבעה אחר, וגם אנשים שהם רק כמעט בריאים לחלוטין, כלומר כולנו, עשויים להזדקק ליכולת לראות אתר בצבעים אחרים או גודל פונט אחר.)
על כך נהוג להשיב:
ומה רע אם יהיו אתרים נפרדים לשחורים? ואולי בתי ספר נפרדים לשחורים?
ולגבי התוכנות שאני מריץ – בניגוד למידע, שהוא מונופול (חוק זכויות יוצרים וכו') לתוכנות יש תחרות. בנושא הזה המצב לא אידיאלי אבל הרבה יותר טוב מאתרי האינטרנט – כיום ישנם אמצעי נגישות רבים ביחס לשימוש במחשב. גישה לאינטרנט זה סיפור אחר לגמרי.
ומה בדיוק רע בבית ספר לשחורים בלבד? שמעת פעם על בתי ספר "ממלכתי-דתי"? האם יש הגיון שמוסלמי ילמד בהם?
אתרים שצריכים אנימצית פלאש בשביל התוכן שלהם ממילא כנראה שאינם מתאימים לבעלי לקויות ראיה קשות.
ומי אמר שאין תחרות בין האתרים? מה יש רק YNET ואין וואלה, NRG, ובו'?
מודה שלא ממש הבנתי מה הקשר של זכויות יוצרים לנושא.
בקשר לזה:
"ושוב האנאליות הטכנולוגית. אם יש מידע שהממשלה צריכה לספק לציבור אין שום הגיון לספק אותו דווקא בפורמט מסוים. מה שחשוב פה הוא הנגישות ורשיון ההפצה ולא הפורמט. אם המידע יהיה נגיש ומעניםן כבר יהיה מי שידאג להסב אותו לפרוטוקול המתאים."
לא מסכים ולא מסכים :] הנה למה:
א. "אין שום הגיון לספק אותו דווקא בפורמט מסוים": כמובן שיש הגיון. פורמט פתוח לא דורש מהאזרח להוציא כסף כדי לקרוא את המידע. ייתכן והתכוונת לאמר ש'יש הגיון אבל אתה לא מסכים איתו?'. למה?
ב. 'אם המידע יהיה נגיש ומענין כבר יהיה מי שידאג להסב אותו לפרוטוקול המתאים': אלו המון הנחות במשפט אחד (מי זה אותו המישהו? מלבד זאת, נכון שהרבה דברים נעשים בהתנדבות, אבל גם הרבה דברים לא). ומה אם המידע יהיה נגיש אבל מעניין רק מעט אנשים? אז אף אחד לא יסב אותו לפורמט חינמי?
ניימן. ניטפוקים של בוקר :]
ראשית, ברוכים השבים מהכפור … (לא יודע אם אתה מעודכן במזג האויר בארץ אבל היום היה אביבי+)
א. "פורמט פתוח" הוא ענין אחר לגמרי מ"פורמט מסוים". ברור שהמדינה צריכה לפרסם כל דבר באופן דיגיטלי, תחת רישיון CC ובפורמט שמאפשר עיבוד של המידע על ידי כל אחד מהבחינה החוקית והטכנולוגית. פירסום PDF למשל, לא עונה על התנאי האחרון.
אבל יש דברים שיוצרים על ידי עורך טקסט, או כלי דמוי excel, אז למה לכל הרוחות צריך להמיר את הקובץ מהפורמט הפתוח ODF (הרי כמובן שהשתמשו באופן אופיס) לHTML? ומה בדיוק רע בwindows-1255 שצריך לחייב בקוד להשתמש ביוניקוד (שכחו לציין האם גירסאת ה16 או ה32 ביט)
וכמובן שאם הפלאפון שלי תומך רק בWAP אז ממילא המידע נשאר לא נגיש בשבילי, גם אם הוא HTML, ואני צריך לקנות מחשב בשביל לגשת אליו (אני יודע שזה קלוש בימינו אבל בטח יש גם דוגמאות אחרות).
ב. כמובן שלא התכוונתי שזה תמיד יעשה בהתנדבות…. אבל ההנחה היא שהפורמט יהיה חינמי, רק שאין ממש הגיון לחייב את הממשלה לפרסם אותו בפורמט הסקסי של החודש (שודאי ישתנה בחודש הבא ואז מה עושים?). גם לא תמיד להיות בפורמט פתוח זה מספק בשביל ליצר מידע נגיש – תחשוב על ספר החוקים של מדינת ישראל כדף HTML בודד….
אביבי? רבעק איתכם. אני עדיין קופא פה מקור. קשה, קשה ככה.. :]
אז נראה לי שאפשר לסכם את המחלוקת ביננו בזה: אתה טוען, אם הבנתי נכון, שהם דורשים לספק את המידע בתקן פתוח *מסוים*, בעוד שלהבנתי הם פשוט מבקשים תקן פתוח כלשהו, ונתנו בסוגריים כמה דוגמאות לכאלו. שזה נראה לי סבבה אגוזים.
טוב, אולי שפטתי את הסעיף הזה בחומרה יתרה…. אבל ממצע של מפלגה צריך להיות ברור איך יוצרים מכל סעיף חוק, ומאחר שמדובר במפלגה שבה אין אנשים עם רקע טכנולוגי מה הסיכוי שה"וכו'" יפול במהלך החקיקה ….
לאיודע. אני לא מאמין שהוא יגיע לחקיקה מלכתחילה :] (והאמת היא שזה באמת נושא שנראה לי שולי לגמרי ואני סתם מציק לך..).