האם פקיד ההשקעות בבנק שלכם ביקש ממכם סליחה? (סיפור אמיתי ל"חג")

יש לי חבר שמתפרנס כעצמאי. מאחר שבתחום העיסוק שלו רוב הפרויקטים הם בסדרי גודל יחסית קטנים והתחום גם סובל מעונתיות ומאחר שבסופר הקרוב אליו לא מוכנים למכור לו בהקפה בעונות החלשות והוא בכל זאת צריך להכיל מספר פיות נוספות, הוא שומר סכום כסף יחסית גדול בחשבון העו"ש שלו לעת צרה.

יום אחד ביושבנו באחד מבתי הקפה הפחות אופנתיים של תל אביב הוא שאל אותי "תגיד מרק, בתור אדם שמבין בכל כלי ההשקעות מה לדעתך אני יכול לעשות עם הכסף כך שהוא גם ישא רווח כלשהו וגם ישאר נזיל"* לא יודע איך הצלחתי להתאפק ולא שלחתי אותו להשקיע באופציות "פוט" על המעוף דבר שהיה גורם להפסד של הכסף תוך מספר ימים והעלמת הבעיה, אבל מאחר שאני כמו כל אדם שפוי לא מוכן להתחייב יותר מדי בעצות שאני נותן לחברים שלי בתחומים שאני לא באמת מבין בהם, שלחתי אותו להתיעץ עם פקיד הבנק חמוש במילים הכלליות – קרן נאמנות סולידית עם אגרות חוב של הממשלה או אולי מק"מ.

היועץ, כמו שעשו כל יועצי הבנקים לפני שנה, שמע שהבחור רוצה משהו סולידי ולכן שיכנע אותו לקנות בכסף הזה קרן נאמנות מהסוג של 90% אגרות חוב ו10% מניות. הוא בטח אמר לו משהו בסגנון "ב10% האלו אתה נותן לעצמך סיכוי להרויח יותר וה90% מעגנים את הכסף שלך בביטחון"**. אני מניח שבאותו רגע החבר שלי פינטז על איך שהוא מחזיר את המשכנתא שלושה ימים לפני הזמן ובמקום לשאול על הסיכון שמכניסים אותם 10% מניתיים הוא הסתער על הטופס וחתם לפני שהפקיד יוכל להתחרט.

דבר בסיסי שצריך להבין על קרנות ה10-90 וה20-80 עוד לפני שדנים בסיכונים שלהן, הוא שקרנות המתמחות באגרות חוב ממשלתיות לוקחות עמלה של פחות מאחוז וקרנות שמתמחות במניות לוקחות כ3% עמלה. הקרנות המעורבות לוקחות בערך 2.5% עמלה דבר שהופך את כל הענין מבחינה חשבונאית נטו לבלתי משתלם מאחר שאם מתעקשים על 10% מניות עדיף פשוט לקחת 90% ולהשקיע בקרן סולידית ו10% בקרן מניתית ובצורה הזו לשלם במצטבר רק טיפה יותר מאחוז כעמלה.

ביום שלישי הוא התקשר אלי לספר לי שבינתיים הוא הפסיד 5% מהכסף שלו. 5% זה הפסד שערוריתי כאשר מדובר בהשקעה סולידית, במיוחד מאחר שבשנה האחרונה היתה אינפלציה של יותר מ4% דבר שאומר שריאלית הוא הפסיד כמעט 10%***. לפחות הצלחתי למנוע ממנו לעשות את הטעות הקלאסית של המשקיע הישראלי שהיא לצאת מהשקעה כאשר היא בתחתית. כאשר ההשקעה שלך בתחתית הכיוון היחידי (לפחות בהסתברות גבוהה) הוא למעלה והחלפת השקעות ברגע זה לא מבטיחה לך כלל שההשקעה החדשה תהיה משתלמת יותר בעתיד ויתכן שסתם תשלם עוד עמלה לבנק.

הסיפור הזה לא התרחש בסניף של הבנק למסחר עם דרום קירגיזיה אלא בסניף של בנק הפועלים באחד הפרברים הטובים של גוש דן, והניסיון שלי מראה שגם בסניפי הבינלאומי לא נותנים יעוץ טוב יותר.

אני מקווה שזה מספק לגיא תשובה טובה למה ועדת בכר היתה דבר טוב (או לפחות לא רע) כי אם עכשיו, כאשר הם בלתי תלויים, יועצי ההשקעות של הבנקים מספקים יעוץ גרוע תארו לעצמכם איזה יעוץ הם נתנו כאשר היה להם אינטרס לקדם את המוצרים של הבנק עצמו (והתנסתי בזה).

* למעשה סביר להניח שהנושא עלה בגלל שהערתי לו שזה לא הכי חכם לשמור סכומי כסף גדולים זרוקים בחשבון העו"ש :(

** אני אפילו לא רציתי לשאול איזה אחוז מהאגרות חוב הן אגרות חוב ממשלתיות ואיזה הוא של גופים יציבים כמו "אפריקה-ישראל"…..

*** המממ, עכשיו כשאני חושב על זה הוא אולי יוכל לקבל זיכוי מס על ההפסד הזה….

4 תגובות “האם פקיד ההשקעות בבנק שלכם ביקש ממכם סליחה? (סיפור אמיתי ל"חג")”

  1. מרק, אתה צודק לגבי זה שיש בעיה בייעוץ בבנקים. הבעיה היא, שבחברות הביטוח המצב עוד יותר גרוע. בסיפור שנתת, יש אכן אבסורד מסויים בכך שבבנקים מייעצים לקנות אגרות חוב של "אפריקה-ישראל" בתור משהו סולידי. ועדיין – זה ההרבה יותר סולידי ממה שקורה בחברות הביטוח. בבנקים, לפחות, יש אינטרס לומר ללקוח שאתה יכול לקבל ריבית טובה אפילו על הפקדונות השקליים כרגע. לחברות הביטוח אין גם את זה! הרי מה תרוויח חברת הביטוח, אם הפנסיה שלך תושקע באפיק שקלי סולידי (ואני מתכוון לאפיק סולידי אמיתי)? כלום! אז כן – אני עדיין מעדיף את הבנקים עשרת מונים על חברות הביטוח, שוועדת בכר אילצה אותי לעבוד איתן. כך שלא רק שלא שכנעת אותי, אלא נתת לי עוד הוכחה לצדקת דבריי.

    אתה יודע מה? תן לי את האפשרות לבחור, אוקיי? תן לי לפחות את האפשרות להחליט אם מתאים לי שחברת ביטוח תנהל לי את החסכונות וקרנות הפנסיה, או הבנק.

    אני חושב שכרגע כולנו חיים תחת שמים עכורים, תחת סימן שאלה גדול מאוד. אבל בוא ניפגש עוד 20 שנה ונראה לאן דברים יוליכו. לדעתי, הסיכוי שאני אאבד את חסכונותיי לבנק, קטנים משמעותיים מאלה שאאבד את חסכונותיי בגלל השקעות לא זהירות של חברות הביטוח.

    (תגובה זו הועתקה מתוך הבלוג שלי)

  2. גיא אתה יוצא מנקודת הנחה שאנשים שניהלו את החסכון הפנסיוני שלך בבנק הם שונים מאלו שמנהלים אותו בחברת הביטוח.

    1. רוב החיסכון הפנסיוני לפני 10 שנים לא התנהל בבנק אלא בחברות פנסיה שרובן נוהלו על ידי ההסתדרות. פשיטת הרגל החשבונאית של אותן קרנות פנסיה הביאה להלאמה שלהן ומכירה לגופים אחרים. כל זה לא קשור כלל לועדת בכר.

    2. ועדת בכר לא אילצה אותך לעבוד עם אף חברת ביטוח. אתה יכול לבקש שאת חשבון ההשקעות שלך תנהל חברת ביטוח, ברוקר , או חברת יעוץ השקעות. בשלב הזה של הרפורמה רוב החטיבות שניהלו את ההשקעות של הבנקים נמכרו לגופים החדשים וכיום סביר להניח שבדיוק אותם אנשים שניהלו את הכסף שלך במסגרת הבנק מנהלים אותו תחת שם מותג חדש. האם אתה באמת חושב שבגלל שקוראים לחברה בה הם עובדים א' במקום ב' הם איבדו את הידע שלהם בניהול השקעות?

    3. מה שאתה אומר זה שפעם דפקו אותך אבל לא היתה ברירה אחרת אז התרגלת, אבל עכשיו כשיש ברירה אתה מפחד שידפקו אותך… התשובה שלי לחשש הזה היא שלא צריך להיות להיות גאון בשביל להכניס כסף לחשבון חיסכון צמוד מדד ל10 שנים 😉

  3. שאלה בתור מי שלא מבינה שום דבר בדברים האלה: אם אותו חבר היה משאיר את הכסף בעו"ש או מכניס לפר"י, ייתכן שהיה מרוויח יותר או לפחות לא מפסיד?

  4. סתם בעו"ש הוא היה מפסיד רק את האינפלציה. בפק"מ (אני מניח שלזה את מתכוונת) הריבית לפק"מ יומי מאוד נמוכה ופקמים לטווח ארוך יותר אינם נזילים (כלומר או שאי אפשר למשוך אותם מתי שרוצים או שמאבדים את הרווח).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים