בגלוב מפנים למייקל אריגטון המבכה את הפיכת עמק הסיליקון למקום של יזמים רודפי exit (כלומר הנפקה בבורסה או מכירה של החברה במיליארדי דולרים) בצורה המזכירה את טרום התפוצצות הבועה של שנת 2000. לצערי אני לא נמצא בעמק הסיליקון ולא זוכה להתחכך ביזמים של הyou-tube הבא, אבל בשבוע שעבר בבית קפה באיזור הבורסה ברמת גן זכיתי לחוות את ריחה של הבועה.
נפגשתי עם מספר אנשים ממקום העבודה האחרון שלי ואחד מהם רצה לדעת את דעתי על מיזם מדליק שחבר שלו מפתח. המיזם כרוך בתוכנה שאנשים יתקינו על המחשב שלהם ושרת שישלח פרסומות לתוכנה הזאת. את הכסף יעשו כמובן ממכירת שטחי הפרסום למפרסמים.
אני כבר מדמין אותכם נדים עם הראש ואכן גם אני מיד צעקתי שהדבר הזה נעשה כבר ב300,000 אופנים שונים. אבל אותו בחור המשיך להתעקש שהקונספט שלו חדשני ויקסום בצורה יוצאת דופן למפרסמים, ואז שאלתי "ומה השירות שהתוכנה שלך תציע לאותו אדם מסכן שיתקין אותה על המחשב שלו? האם הוא בכלל צריך אותו?" והוא אמר, "זה לא ממש חשוב אם האדם צריך את השירות עכשיו כי אנחנו נחנך אותו להזדקק לשירות".
כאשר הרעיון מבוסס על יצירת צורך שלא קיים, הסיכוי להצלחה שלו שואף חזק לאפס, והאדם שאיתו דיברתי שיודע עד כמה קשה למכור תוכנה לאדם שממש צריך אותה היה צריך לדעת את זה לבד, אבל ריח הכסף כנראה משבש את חוש השיפוט של האנשים. שלא לדבר על זה שתוכנה לא גדולה במיוחד שהיתה צריכה להיות מפותחת בPHP פותחה בJAVA בשביל לענות על הצרכים שיהיו כאשר יהיו לה מליוני משתמשים, ויהיה צורך לבצע חלוקת עומס בין שרתים.
לא מסכים איתך. העולם מלא חפצים שאין בהם צורך מיוחד ושאפשר בקלות להסתדר בלעדיהם. נשים רוכשות מדי שנה רבבות עותקים של ספרי בישול ששוכבים לאחר מכן על המדפים כאבן שאין לה הופכין. מישהו הסביר להן לפני עשרות שנים שעדיף שיהיה להם דבר כזה למקרה הצורך. הבעייה היא שבדרך כלל הן לא צריכות. אנימציות בסלולר הן חסרות ערך של ממש. הן לא עוזרות לכלום ביומיום, ובכל זאת מצליחים לתמחר אותן ולהכניס לחבילות הסלולר שאנחנו קונים. למה? כי לימדו אותנו שזה נחמד ועל דברים נחמדים צריך לשלם, אפילו אם זה כמה גרושים בלבד.
העולם גם מלא במוצרים שמיחזרו הצלחה של מוצרים מקוריים. פפסי קולה מצליחה היום אפילו יותר מקוקה קולה, למרותש אנחנו יודעים בדיוק מי המקור ומי החיקוי. בורגר קינג אינה מוכרת פחות ממקדונלד'ס למרות שהיא לא המציאה את קציץ הבשר עם הקטשופ והמלפפון החמוץ בתוך הלחמניה. אתרי הימורים קמים מדי יום ברשת ומנסים לחקות את הצלחת קודמיהם. ויש עוד אלפי דוגמאות. התפיסה שרק מוצר מקורי תופס בשוק היא תפיסה שגויה. מוצר מקורי הוא אולי תקוותם של המפתחים לשכנע את המשקיעים להניח עליו את כספם.
החבר שלך צדק. הפקפוק צריך להתעורר במקום אחר: השאלה היא האם יש לו מספיק משאבים כדי לחנך את הציבור להזדקק למוצר שלו; וכן האם יש סיכוי שהצורך הזה יהווה המשכיות של צורך עכשווי קיים (כמו האנימציה, ה-SMS והורדת קבצי הקול והווידיאו, שמתלבשים על מהפכת הסלולר).
אורי, הרעיון שמאחורי המוצר הוא שאתה תתקין אצלך תוכנה בסגנון adware על המחשב … היזמים יחנכו אותך למה זה טוב לך.
שוק הפרסום באינטרנט רווי לחלוטין, בכל נישה אפשרית שלו, אז איך מישהו יכול בכלל להעלות על דעתו שהוא יוכל לפרוץ לשוק בלי רעיון חדש או זוית ראיה מהפכנית.