את הדיון בחוק ההסדרים אפשר להתחיל מכל מיני מקומות, אבל בא לי להתחיל מחוק הפאבים של רוחמה אברהם.
רוחמה אברהם רוצה שהפאבים יסגרו בשעה 2 בלילה בכדי להקטין את הסיכוי שנהגים יסעו שיכורים בלילה ובכך להקטין את מספר התאונות. אין ספק שזו מטרה נעלה (ובואו לא נכנס לדיון האם זה באמת מה שיקרה). בהנחה שהחוק יעבור ויחתם על ידי כל האנשים שצריכים לחתום על חוקים חדשים, הוא יגיע למשטרה שתצטרך לאכוף אותו, כי הרי חוק שלא נאכף כאילו לא חוקק בכלל. המשטרה כבר עובדת במאה אחוז מהיכולת שלה ובשביל לאכוף את החוק החדש היא תצטרך לגייס שוטרים חדשים ולהרצות ניידות נוספות. מאחר שזה חוק די קטן נראה לי בטוח להניח שהעלות שלו היא פחות ממאה אלף שקל בשנה ועדיין יש לו עלות שצריכה להיות מתוקצבת בתקציב המדינה.
מאה אלף שקל לא מרשימים אתכם? מה דעתכם על החוק שמחייב את הממשלה לבנות נמל חלל בית חולים באשדוד? העלות היא כנראה של מליארדים עם עלויות של מיליונים עבור כל שנה בה בית החולים עובד. חברי הכנסת שחוקקו את החוק כמובן השאירו את הפרט ה"שולי" של התיקצוב שלו לאנשים אחרים.
כנסת ישראל היא אחד ממוסדות המחוקקים הפעילים ביותר בעולם. נראה שהדרך היחידה של חברי כנסת שלא מחזיקים בתפקיד של שר או במושב בועדה חשובה להתבלט בתקשורת הוא על ידי חקיקה, חקיקה ועוד חקיקה. מאחר שכמות נמצאת בדרך כלל ביחס הפוך לאיכות, אין פלא שהחוקים נעים בין "גם אם לא יועיל הוא לא כל כך יזיק" (חוק הפאבים), מטופש, או ממש ממש מזיק. המשותף לכל החוקים הוא שהם דורשים במישרין או בעקיפין תיקצוב של המדינה.
הישום והאכיפה של כל מאות (אלפי?) החוקים שנחקקו מאז קום המדינה צריכים להיות ממומנים מהכנסות המדינה באותה שנה, כלומר תקציב המדינה. נכון שגם מדינה יכולה להכנס מדי פעם לאובר, אבל מי שנמצא כל הזמן באובר סופו לאבד את הבית. אם בשנה מסוימת אין מספיק כסף לישום של כל החוקים מישהו צריך להחליט איזה חוק לישם ואיזה לא.
במדינה אידאלית, בהיווצר מצב בו אין מספיק כסף לישם את כל החוקים היו מתאספים חברי הכנסת, יושבים על המדוכה ומחליטים אילו חוקים נמצאים בעדיפות נמוכה וניתן לא לישם אותם באותה שנה. לצערינו במבנה הפוליטי והתקשורתי של המדינה חברי הכנסת לא יכולים להציא קיצוץ בתקציב או בזכויות בלי לפגוע בצורה חמורה בעתיד הפוליטי שלהם, לכן אנו מגיעים למצב בו הממשלה צריכה להציע לכנסת אילו חוקים לבטל למעשה. האם זה מצב תקין? לא! מי אשם במצב? קודם כל חברי הכנסת עצמם שרוצים ללכת עם ולהרגיש בלי, גם לחוקק בלי הכרה וגם להתעלם מההשלכות התקציביות. גם ממנים את הממשלה ומצביעים בעד כל החוקים שלה וגם מקבלים קרדיט כאשר הם מתבכינים עליהם בתקשורת. מגיע ציון לגנאי גם לממשלה שיש לה את כל הקואליציה מאחוריה והכח לטפל בהקטנת החוקים בצורה מסודרת במהלך השנה אבל גם השרים כנראה מפחדים מהתקשורת שתענה אותם בשאלות על קיצוצים ותתאר אותם בדמותו של השטן עלי אדמות.
הפיתרון למצב הזה יבוא רק כאשר חברי הכנסת והשרים יפנימו שהם מנהלים את המדינה ויבינו שאם צריך לקצץ – מקצצים ומוכיחים ביצים ולא מחפשים שכיר לעזאזל להתחבא מאחוריו מהתקשורת. עד אז נמשיך לראות תרגילים חוקתיים שמטרתם לחבר את המחוקקים לאדמה.
הרבה דברים לא חכמים נכתבו מסביב לנושא
- אותם חברי כנסת שהיו אימפוטנטים במהלך כל השנה, וחלקם כבר יותר משנה אחת, פתאום מגלים פיתרון לנושא – חוק שיאסור על חוקים, כאילו שאין כבר יותר מדי חוקים קשקשנים חסרי משמעות. הקטע המצחיק ביותר בחוק הזה הוא ההסבר שהממשלה מצליחה "לכפות את רצונה על הכנסת ". מישהו שנפל מהמאדים עשוי לחשוב שחוק ההסדרים מגיע בליווי כיתת חיילים שמתיצבים מאחורי חברי הכנסת ומאלצים אותם להצביע באיומי רובה. זה היה פחות מצחיק אם להצעת החוק לא היו שותפים חברי קואליציה שאין להם מספיק ביצים להמרות את המשמעת הקואליציונית.
- אנשים מתלוננים שהחוק מאוד תמציתי ולא ברור. לפי הדוגמא של הצעות החוק שכנגד חוק ההסדרים מתברר שככה מציעים חוקים בכנסת.
- נטען כאילו לחברי הכנסת אין זמן לעיין בהצעת חוק ההסדרים לפני ההצבעה. אבל מה שהדיון מסביב מוכיח זה שאנשים "פשוטים" מצליחים לקרוא ולנתח את עיקרי השינויים המוצאים. אם אנשים פשוטים מסוגלים, למה שחברי כנסת עם העוזרים הפרלמנטריים שלהם והמון לוביסטים (מרכז אדוה למשל) לא יצליחו?
- במקום להעמיד טיעונים משמעותיים, אנשים שמתנגדים למדיניות הכלכלית-חברתית של הממשלה תוקפים את חוק ההסדרים. אפשר לחשוב שאם הקיצוצים היו נעשים בחקיקה מסודרת הכל היה בסדר מבחינתם. אין לי מושג למה מעמידים את מסך השקרים הזה ומה הוא אמור לשרת.
"מה דעתכם על החוק שמחייב את הממשלה לבנות בית חולים באשדוד" – אם כבר שאלת. דעתנו היא שלא הגיוני שכל יושביה של העיר החמישית בגודלה בארץ יצטרכו לנסוע עד לבית החולים קפלן ברחובות שנמצא במרחק של כחצי שעה עד שעה.
אני לא מבין איך אתה יכול להגדיר חוק להקמת בית חולים "מיותר". החוק נחקק לפני 5 שנים ועמלו עליו רבות (אם היית בודק) – לא דוגמא מוצלחת במיוחד לכמות על חשבון איכות.
משרד הבריאות בדק בקדפנות ומצא שיש להקים בית חולים כזה. יש הוצאות? כנראה שמישהו החליט שחייהם של אזרחיה של אשדוד כן שווים את הכסף.
בעצם כל מה שנשארת לך זו הטענה ש"מחוקקים יותר מדיי חוקים" שמתבססת על זה שמחוקקים חוק לסגירת פאבים ב2 בלילה. בקושי מוכיח משהו.
"אם בשנה מסוימת אין מספיק כסף" – שזה לדעתך כל השנים מאז 1986?
"הממשלה צריכה להציע לכנסת אילו חוקים לבטל" – ממשלה? ממשלה מורכבת מפקידים של האוצר? זה חדש…
חוק שיאסור על מקבץ של חוקים שיעברו בתור חוק אחד הוא הגיוני מאוד. איך אפשר להעביר כל כך הרבה חוקים ורפורמות דרך חוק אחד? האם גם החוק למניעת חוקים מסוג זה הוא חוק "בזבזני"?
הממשלה מצליחה "לכפות את רצונה על הכנסת " – בהחלט. אבל פעם אחרונה שבדקתי לא חייבים לכוון למישהו רובה לראש בבשביל לכפות עליו דברים. בטח ובטח חבר כנסת.
ובמקרה הזה אם הח"כים מצביעים נגד הממשלה נופלת.
"במקום להעמיד טיעונים משמעותיים" – עכשיו אני בספק אם קראת משהו שהם כתבו בכלל…
ירדן,
1. כמו שוודאי שמת לב לא הבאתי את חוק בית החולים באשדוד כדוגמא לחוק מיותר, אלא דרך להעיר הערה סרקסטית על כך שהכנסת יכולה גם לחוקק חוק שהשמש צריכה לזרוח במערב או שיוקם נמל חלל. לחוקק זה קל, לבצע זה קשה. במדינה בה יש הפרדת רשויות זה בדרך כלל תפקיד הרשות המבצעת, ולא המחוקקת, להחליט היכן מקימים בתי חולים ובאילו תנאים.
ונניח שהיו מקימים בית חולים באשדוד. הרי ההוצאה התקציבית הזו היתה באה על חשבון תוכניות חברתיות או בטחוניות או חינוכיות ואז החברתים היו צועקים על זה. את החברתיים אף פעם אי אפשר לספק.
2. אם הח"כים חושבים שמדיניות הממשלה מוטעת הם צריכים להצביע נגדה, הם הרי נבחרו לשרת את הציבור ולא את הכסא. מה כל כך מסובך פה?
3. חוק ההסדרים קיבל את אישור שר האוצר, את אישור הממשלה ואת אישור ועדת הכלכלה. מה יש לכם מאנשי האוצר. ואם זה חוק רק של אנשי האוצר איך הם בדיוק יכולים לאיים על הח"כים?
אם שר האוצר חושב שהחוק להקמת בית חולים באשדוד הוא בעייתי מסיבה כלשהי, פתוחה בפניו הדרך להגיש הצעת חוק, דרך ועדת השרים לחקיקה, שתבטל את החוק הזה. ואז יתקיים דיון רציני בחוק בועדת הרווחה, העבודה והבריאות של הכנסת, יובאו מומחים לעניין שישמיעו דיעות בעד ונגד, ותתקיים הצבעה במליאה.
הסיבה שהוא לא עושה את זה אלא בוחר בדרך של חוק ההסדרים היא שזה הרבה יותר קל ופשוט – יש לו אקדח על הרקה של 78 ח"כים, שיודעים שאם הם מצביעים נגד בית החולים באשדוד הממשלה נופלת.
עכשיו, אולי אתה צריך תזכורת למבנה המשטר בישראל – יש דברים שהם בסמכות הכנסת להחליט. זה אחד מהם (כי אם לא, משרד האוצר לא היה מתבחבש עם חוק חדש אלא פשוט פונה ליועץ המשפטי לממשלה שיכריז, יחד עם היועצת המשפטית של הכנסת, שהחוק הזה נוגד את חוק יסוד:הממשלה ולכן בטל, או משהו דומה).
העובדה שהאוצר בטוח שהוא צריך לעבור דרך הכנסת כדי לבטל את החוק הזה מראה שהוא מכיר בשתי העובדות שאתה מנסה להתכחש אליהן:
א. החוק הזה לגיטימי לחלוטין
ב. מי שסוברני להחליט החלטות חוקתיות במדינת ישראל הם חברי הכנסת, אפילו אם אתה בטוח שהם אידיוטים אחד אחד. מה לעשות, לזה קוראים דמוקרטיה.
דרומי, אני לא מבין איפה יש הבדל בין מה שאתה אומר למה שאני אומר.
החוק לא ראוי, ובמשטר אחר שבו לחברי הפרלמנט יש טיפה כבוד עצמי הם לא היו מוכנים להעביר אותו. מצד שני אם סעיפי החוק השונים היו מוגשים לועדות המתאימות, גם אז הם היו מתקבלים בכח הרוב הקואליציוני, עם דיון או בלי דיון. בסופו של יום יש הבדל בין הראוי למצוי, אבל האם זה הבדל שיכול לענין מישהו מעבר לחוג המשפטנים התיאורתיים?
אם אנשים הם בקטע של להתעצבן על חוקים האם אין חוקים פחות ראויים שאפשר להתעצבן עליהם? אם אני לא טועה הכנסת באופן אוטומטי מאריכה את ההוראה שקובעת שישראל נמצאת במצב חירום. ההוראה הזו יכולה לשמש/משמשת לשלילת זכויות אזרח בידי כל איש כוחות הביטחון.
נו, גם השופט בדימוס יצחק זמיר "תוקף את חוק ההסדרים במקום להעמיד טיעונים משמעותיים"?
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3322000,00.html
וטענתך שיש מספיק זמן לח"כים לעבור על הכל – אם כן, אז למה קובי הבר, מכולם, מודה שזמן הדיון בחקיקה קצר? נכון ש'אנשים פשוטים' קראו וחיוו דעה על כמה סעיפים בולטים בחוק, אבל ספק אם אפילו יואב ויאיר מהבלוג "לחץ חברתי", שממש התגייסו למשימה, התעמקו מספיק בכל הסעיפים ותתי הסעיפים.
הערה טכנית – החוק מובא לאישור ועדת הכספים, לא ועדת הכלכלה.
פעם אחרונה שבדקתי זמיר וחשין היו שופטים ולא מומחים למדעי המדינה. אולי כדאי שהם יכנסו פעם לויקיפדיה ללמוד מה ההגדרה של דמוקרטיה, כי עושה רושם שהם לא ממש יודעים.
אתה לא מצטת את הבר נכון, הוא אמר "אני מסכים שהדיון בחלק מהחקיקה קצר אבל במקום לתלות את האשם בחוק ההסדרים, הכנסת צריכה לבדוק מדוע נולד הצורך בחוק ואיך הגענו למצב הזה". בחוק ההסדרים 2007 יש בדיוק שלושה סעיפים שדורשים דיון מעמיק ואף אחד מהם אינו קשור בשום צורה לענינים "חברתיים".
לי לקח 4 שעות לקרוא ולהבין את מה שיש לי מספיק ידע בכדי להבין, ולזהות מה אני לא יודע ואני אצטרך עזרה בשביל להבין (שלושת הסעיפים שהזכרתי קודם). האם באמת יתכן שאני מבריק באופן מיוחד? אני לא מאמין בכך.
סליחה על הטון התוקפני. עיפות, זמן לישון.
באמת? מה המשמעות של שינוי הקריטריונים לקבלת סמל מעון? למה הקציבו לעניין 10 מליון ש"ח, ואחר כך ביטלו אותם? אילו השפעות יהיו לעניין על מערכת המעונות בישראל?
(סתם, לקחתי סעיף שולי לחלוטין)
דרומי,
מה לעשות ואני לא ממש מחזיק מחברי הכנסת שלנו. אכן יתכן ואם היה דיון רציני בועדות הכנסת היו משתנים סעיפים, בהנחה שהח"כים לא היו משמשים חותמת גומי. אבל דוקא בסעיפים שכולם מדברים עליהם, סעיפי התקצוב למיניהם, לא מספיק להגיד שלא צריך לקצץ ב-X אלא גם להגיד איפה כן לקצץ.
וזו הרי הבעיה, אם אתה מעביר את הדיון לכל אחת מהועדות הרלבנטיות יתכן שכולן יחליטו שאסור לקצץ ואז מה יקרה? האם אצלך במשפחה כל אדם שמצליח להסביר בקול רוטט (וכולם גם משתכנעים) שהוא צריך כסף גם מקבל אותו?