בין מציאת פריט אחד למישנהו נזכרתי שבעצם ביום חמישי חשבתי לנצל את השבת הזו לטיול באזורי הקרבות, ואפילו אמרתי את זה בקול רם לאנשים שמיד התנדבו לאשפז אותי במוסד הקרוב. כמובן שבאותו יום נהרגו אנשים בעכו ומע'ר והאומץ הרגעי עזב אותי. מענין איך הודעה של פקידה אנונימית מחדירה אומץ למקום שבו הוא לא היה קיים רק לפני מספר מועט של שעות.
בדרך לאוטו בחיפוש אחר התיק האבוד גיליתי בחדר המדרגות ערמה של קרטונים. הקרטונים של ההובלה שהיו אמורים בהתחלה להגיע ביום חמישי ואחר כך ביום שישי, הגיעו רק אחרי 22:00 בשבת. משום מה יש לי הרגשה שאני לא עומד להשתמש בהם השבוע. ובעצם יש פה עוד משימה לוגיסטית, להתקשר למוביל.