ביקורות חיוביות יותר וחיוביות פחות לא שינו את העובדה הבסיסית שבהעדר יכולת לנסוע להצטנן בצפון ההררי כל מה שנשאר זה למצוא דבר חדש שקורא באיזור המרכז, והתערוכה של בצלאל ענתה על הדרישה הזו. למעשה באתי עם ציפיות כל כך נמוכות שלא ציפיתי לצלם הרבה יותר מזכרונות מהטרמינל הישן.

הופתעתי לטובה. אני מניח שאנשים שחיים את התחום ומבלים חלק מהזמן שלהם בתערוכות מסוג הזה באמת אין בתערוכה שום דבר יוצא דופן או חידוש מסעיר, אבל בשבילי כאדם חובב אסטתיקה שהיציאה לתערוכה היא בילוי בעדיפות התחתונה ביותר, התערוכה היתה מענינת ומהנה.

בתערוכה יש ייצוג לתחומים הבאים, אנימציה, וידאו, צילום, ציור, אדריכלות, עיצוב תעשייתי. עושה רושם שיש הרבה עבודות שהן בוסריות, או נוצרו על מנת לצאת ידי חובה. עדיין יש הרבה מאוד דברים טובים ומענינים. הפספוס הכי גדול של התערוכה הוא חוסר ההתחשבות של המוצגים והאירגון הפנימי בחלל שבו הם מוצגים וכל הקונוטציות שנלוות אליו אצל כל מי שיצא לו לצאת את הארץ דרך הקומה השניה בטרמינל הישן.

אצלי עורר חשיבה האפשרויות העיצוביות הטמונות בקיטון המתמיד במשקל של המסכים ובטכנולוגית הOLED

לאלבום התמונות המלא.

נ.ב.

למי שיש זמן מומלץ לפנות שעתיים ולהגיע. אם אני לא טועה התערוכה נסגרת ב8/8.