ניסיתי לקרוא את המאמר של אורית קמיר שנחשבת לפמניסטית. פרט לפיסקה האחרונה המאמר סובל מ
- פסקאות ארוכות מדי
- עודף קלישאות
- עירבוב בין אלף ואחד נושאים
אולי כדאי לחדד את המסר ולנסח אותו ברמה שגם סימונה מדימונה תבין ושבשביל להסכים איתו לא צריך להרגיש כאילו מסכימים גם עם מאה דברים אחרים.
בלי קשר שוקי גלילי מתלונן על כמות האנשים שהגיעו להפגנה נגד הסחר בנשים. האם יתכן שהרבה פמיניסטים/יות לא מוכנים להגיע להפגנות שמפלות בין נשים לגברים?
היא משפטנית, נראה לי שזה חלק מהקטע שלהם לכתוב מסורבל
(וברצינות: מסכים עם כל מילה שלך – למרות שלא צלחתי את כל המאמר. קריאה מסורבלת יש לי מספיק באקדמיה..)