ב themarker פורסם שהמדינה הסכימה לשלם פנסיה לגברים בני 65 ונשים בנות 60 שיצאו לפנסיה במסגרת הסכמי פרישה בגיל מוקדם שנחתמו עם המעסיקים שלהם שנים רבות לפני ששונה גיל פנסיה, והיו מבוטחים בקרנות הפנסיה ההסתדרותיות.
הכתב חיים ביאור (ואולי העורך שלו) מציג זאת כסדק בהחלטה לעלות את גיל הפרישה וכהישג להסתדרות, ואני תוהה, הממשלה הרי קנתה את קרנות הפנסיה מההסתדרות ולכן זה רק הגיוני שהיא תהיה מחויבת להתחיבויות הקודמות של אותן קרנות אפילו אם הן מעט עקיפות. ממתי הסכם שפשוט מעלה על נייר את התוצאה של הפעלת הגיון פשוט והגינות מינימלית הוא "סדק" או "הישג"?