סכנין
בשנה שעברה, סכנין היתה קבוצת הכדורגל הישראלית האהודה עלי ביותר (השנה הכדורגל היה כל כך בררה שלא היה את מי לאהוד :(). אנדרדוגים מהמגזר , שלרגע אחד לא בכו שמקפחים אותם, שבאו לשחק כדורגל עם שיטה (מלאת כאסח, אבל שיטה) הרבה נשמה, והרבה רצון לשחק כדורגל ולהצליח. ללא ספק, סכנין היתה המרענן הרשמי של הכדורגל הישראלי היבש שבו שחקנים מקבלים שכר ברמות אירופאיות ומשחקים ברמה של שכונה (אני בטוח שיש כמה שכונות שנעלבות מההשוואה).
השנה הלהט כבר לא הספיק, ואולי הרגליים של השחקנים כבר כאבו כל כך שלא נשאר להם כח לכאסח כמו בשנה שעברה, וסכנין עושה את דרכה לליגה השניה. אני בכל אופן מקווה שהם יחזרו במהרה.
אוחנה
איך הבן אדם הראה לכולם הא?. מה לא אמרו עליו? שאין לו שיטה, שהשחקנים שלו משחקים שכונתי, שהוא לא מבין ולא יודע וכדאי שיתרכז בקרירה של פרסום שמפו ופרשנויות בערוץ הספורט. אבל אוחנה אחרי שנבעט מביתר, לקח קבוצה שאיש לא נתן לה סיכוי להישאר בליגה והצליח.
אין לי מושג איך הוא עשה את זה, אולי בעזרת שמפו סודי ואולי בעזרת סיפורים מחכימים מהקרירה שלו, אבל עם העובדות עכשיו קשה להתווכח. אולי למאמנים האחרים יש שיטה אבל היא לא שווה יותר מה"אין שיטה" של אוחנה, ולכן אוחנה גם אם הוא לא, ולא יהיה, מאמן דגול הוא מאמן יותר מראוי לליגת העל הישראלית.
הי מרק,
למרות שאין לי צל של מושג בכדורגל נהניתי מאד מן הרשימה ומן התובנות שלך. בלוג חכם, שנון ומצחיק והתמונות של רמה"ש בפוסט הקודם יפייפיות.
רותי
תודה (איפה לכל הרוחות הsmiley של ההסמקה כשצריך אותו)
אני מניח שמעכשיו הכיוון היחידי הוא למטה 😉