רק אני מרגיש שמישהו לא עשה את שיעורי הבית שלו ברגע שמתחילים לדבר על "חיפוש בזמן אמת" כסיבה להאלהת הטוויטר?

גדי להב הוא סתם קורבן נח, אבל הוא ממש לא היחיד שמדבר על כך שהייחוד של טוויטר הוא במתן אפשרות לבצע חיפוש בזמן אמת, ואני תוהה האם פספסתי משהו וטכנולוגיות שנתנו יכולות דומות נעלמו מעל פני האדמה בזמן האחרון? ואני מתכוון לפרוטוקולים שנועדו לעידכון מנועי חיפוש כשמתעדכן תוכן באתר. אתר כמו טכנוראטי מקבל הודעה שתוכן באתר שונה, מיד הולך וקורא את התוכן החדש והתוכן הזה הופך להיות נגיש באופן מיידי בתוצאות החיפוש בטכנוראטי. גוגל עובד בצורה דומה לטכנוראטי ויוצא מדי פעם שאני נתקל בתוצאת חיפוש האומרת "פורסם לפני x שעות".

אז מה בדיוק היתרון של טוויטר? האם בהנחה שהוא נותן תוצאות חיפוש "מיידיות" יש לו יתרון אמיתי על פני גוגל שנותן תוצאות חיפוש רק אחרי מספר השעות שלקח לסנכרן את בסיסי הנתונים שלו? כמה פעמים בחיים קיבלנו מידע שלא סבל דיחוי של מספר שעות, כמה פעמים ראינו מבזק חדשות שאת המידע שבו לא יכולנו לחכות ולקבל במהדורץ החדשות הרגילה?

מעבר לכך, אם אני מבין נכון את הצורה שבא עובדים מנועי החיפוש של טוייטר, אז הסיבה היחידה שזה בכלל עובד היא שטוויטר מאוד קטן יחסית. זוכרים שכשהרשת היתה קטנה לא היו למעשה מנועי חיפוש והיו רק אינדקסים שבהם אחרי ניווט היררכי קצר היה אפשר למצוא את האתרים שמתמחים בסוג המידע שחיפשתם? בשלב כלשהו כל קטגוריה באינדקסים נהיתה כל כך גדולה שזה היה לא מעשי לגלוש לכל האתרים והיה צורך למצוא דרך למצוא את האתרים הרלבנטיים ביותר למה שאנחנו מחפשים, ולנישה הזו נכנסה גוגל עם הרעיון של דירוג דפים. כאשר טוויטר יגדל ובמקום 100 תוצאות חיפוש הוא יחזיר 2000, איך המחפש יוכל להחליט לאילו מביניהן כדי להתיחס?

לדעתי טוויטר הוא כלי חמוד למנגון תקשורת בין אנשים שהמעלה העיקרית שלו היא שהוא כלל לא מסנן תוכן לפי הרשאות ונותן לך יכולת לרגל אחרי אנשים אחרים בלי הסכמתם, ואלו דברים שבכלי התקשורת המסורתיים יותר כמו דואל, IM ואתרים שיתופיים לא ניתן להשיג. מעבר לזה טוויטר הוא פיתרון שמחפש בעיה, ואני מהמר שאלא אם ימצא צורך אמיתי שלא ניתן להשיג בצורה מאובטחת יותר, ב2014 הדבר היחידי שישאר ממנו הוא ערך בויקיפדיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים