בתוך דירה קטנה חיים 6 סינים לא ממש קטנים (על אבסורד ההתנגדות לחלוקת דירות)

הסיפור על האדם שחילק דירת 60 מטר לשלוש תת דירות בגודל של 9,11 ו30 מטר, הסעיר את המגיבים אצל אלעד ובכל רחבי הרשת. אנשים מכל שכבות הציבור שאלו הכיצד יתכן שאדם, בדעה צלולה, ישכיר דירות שאינן ראויות למגורים של אנשים במאה ה21 (כמובן שבהרבה מקומות בעזה הן היו נחשבות לדירות סבירות, אבל לא זה הנושא) ולמה לא מוציאים אותו להורג, וגם העיריות אצו רצו להוציא בבית משפט צווים שמכריחים בעלי דירות כאלו להחזיר אותן לקדמותן.

אני לא ראיתי הרבה אנשים ששאלו באיזו זכות אנשים מעיזים להגיד לאנשים אחרים מה לעשות בצנעת ביתם. לכאורה הציבור החילוני בישראל (ולא רק הוא) הוא ציבור ליברלי שמבקש להסדיר כללים וחוקים להתנהגות הולמת במרחב הציבורי אבל מתרחק לחלוטין מעיסוק במה שמתרחש בין אזרחים בוגרים בהסכמה בצנעת ביתם. יתר על כן, במקרים של חוק העישון וחוק החמץ, הרבה אנשים ביקשו למעשה להפוך לפרטיים, אזורים שלפי החוק נחשבים לציבוריים כמו חנויות ומסעדות וטענו שזה ענינו של בעל הנכס ולא של המדינה האם מותר לעשן או למכור חמץ במקום. אז לאן בדיוק נעלמה התנועה הזו להקטנת השטחים הציבוריים והקטנת התערבות המדינה בשטחים הפרטיים?

כלומר, האם זה יעלה על הדעת שב2008 יבוא פקח של העירייה אלי הביתה ויבדוק האם התמונות שתליתי הן איכותיות ותלויות ישר? האם אני מקפיד לנקות את הדירה פעם בשבועיים ובכל רגע נתון אין יותר משני תחתונים בסלון? ואיפה אני מעמיד את הארונות?. האם זה באמת ענינה של העירייה אם החלטתי להקים מחיצות גבס בשביל ליצור מזווה, ארון קיר, או חדר עבודה? כמה חדרי שירותים יש בדירה? או סוג הדלתות שבהן משתמשים בתוך הדירה?. לדעתי התשובה צריכה להיות שלילית, אבל עובדתית אם קנית יותר מדלת פלדלת אחת, צפה ביקור של הפקח.

אפשר לחשוב שחלוקת דירות זה משהוא שהתחיל היום, כאשר למעשה זה מנהג הרווח כנראה מאז הקמת הוילה הראשונה בארץ. זה הרי סיפור פשוט, זוג קונה וילה או דירה דו מפלסית וכאשר הילדים מתבגרים נמאס לו מהרעש שלהם ושל החברים שלהם והם מארגנים דירה במרתף, או בקומה העליונה, עם כניסה נפרדת לחלוטין כאשר רק התשתית נשארת משותפת לדירות שנוצרות. וגם אם לא לכך נועדה ההפרדה במקור, הרי כאשר הילדים עוזבים זהו הדבר הכי טבעי שבעולם לסגור את המעברים בין הדירות (אם נותרו כאלו) ולהשכיר את החלק ששימש את הילדים. אבל האם מישהו שמע אי פעם על עירייה שבקשה מבעל וילה להחזיר את המצב לקדמותו?

גם בבית משותף אין שום סיבה להתערבות של המדינה/עירייה אם מה שמתרחש בדירה לא פוגע בתשתיות הבנין. האם זה באמת מפריע שהדירה שבה אני כרגע גר היתה במקור דירת שני חדרים עם מטבח סגור ומרפסת ענקית ועכשיו יש בה מטבח פתוח, והמרפסת נאטמה בחלקה בקירות גבס וקיר של החדר נשבר והוקם קיר גבס, כך שכעת זו דירת שלושה חדרים?

ומה הקשר לסינים? למרבה הצער מסתבר שעלי לחפש דירה אחרת ולו בכדי להפגין לבעל הבית שלי שאני לא לקוח שבוי, ובמסגרת החיפוש ראיתי דירה זהה לזו שאני גר בא, רק נאמנה יותר למקור, ובתוך הדירה התגוררו שלושה זוגות של סינים. כן, בתוך הששים מטר המרובעים חיים שישה אנשים מבוגרים. אז הם בנו קירות גבס ויצרו מהסלון חדר נוסף, הפכו גם את המטבח לחדר, ושמו דלתות עם מנעולים, אבל מאחר שאלו דלתות רגילות ואין שירותים בכל חדר אז הכל סבאבי באבי מבחינת החוק. לדעתי זה אבסורד שמה שמפריד בין חוקי ללא חוקי הוא סוג המנעול על הדלת.

2 תגובות “בתוך דירה קטנה חיים 6 סינים לא ממש קטנים (על אבסורד ההתנגדות לחלוקת דירות)”

  1. מרק,

    אתה צודק לעניין הוילות, אבל יש לפחות 2 שיקולים שבגללם צריך לעניין את "הציבור" כאשר מישהו מחלק את הדירה שלו:

    1. יותר דיירים בבית משותף זה דבר שגורם לשימוש יתר במשאבי כלל הבניין. בין אם המדובר בסתימות תכופות יותר של הביוב, או בצורך לנקות יותר פעמים את חדר המדרגות, או אפילו זבל שמתחיל להיערם בחדר האשפה בגלל יותר דיירים. זה מהצד האחד, כאשר מהצד השני בעל הבית משלם דמי וועד כאילו יש לו דירה אחת.

    2. יותר דיירים, משמעו עומס על התשתיות הציבוריות. אפשר לאהוב או לא לאהוב את הרשויות המקומיות, אבל העובדה הבסיסית עומדת בעינה: יותר דירות מחולקות, משמעו יותר תושבים שצורכים יותר שירותים, אבל משלמים עליהם פחות כסף.

    בנוגע לדיירים המסכנים, זה כבר דבר אחר לגמרי. אבל כאן מדובר בכוחות שוק אטומים ואכזריים.

    בהצלחה עם חיפוש הדירה. אני מאחל לך שבמהלך חיפושי הדמה שלך, תמצא דירה טובה יותר. מי יודע, אולי השינוי הזה יעשה לך טוב.

    דותן

  2. דותן,

    1. כלומר יש לאסור על מגורים של משפחות מרובות ילדים בבית משותף?

    2. ראה 1… אם כך למה עיריית תל אביב לא גובה ארנונה לפי מספר הנפשות? עיריית תל אביב נותנת גם המון שירותים לאנשים שבאים לבקר בעיר ואני לא זוכר ראיתי עמדת תשלום בכניסות לתל אביב (עדיין)

    3. תודה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים