(בעצם) בישראל בכי וקיטורים היא שיטה לא רעה לניהול עסקים

מי שחי בתחושה שפקידי האוצר עושים יד אחת עם עשירי הארץ בשביל לכפות עלינו את השוק החופשי הקפיטליסטי-גלובלי טועה. אין אנשים שמתנגדים יותר לשוק חופשי מבעלי ההון הישראלים. מבחינתם תפקידה של המדינה הוא להגן על הרווחים שלהם, והם כבר ידאגו להפריש מספיק כסף לראשי וועדי העובדים בשביל שישכנעו את הפרולטריון לשמור על שקט תעשייתי. אין דבר שמפחיד יותר את אילי ההון הישראלים מהצורך לגלות תושיה ניהולית מול תחרות אכזרית בשביל להבטיח את תשלום הארנונה על הוילות שלהם. למה להם לחץ הדם והתקפי הלב? החיים הרבה יותר פשוטים כאשר הממשלה דואגת למיעוט מתחרים או לשמירה על רמת הרווחים.

אז מה העשירים עושים כאשר הם עומדים בפני מצב בו הם עלולים להפסיד כסף? הם לא ינסו להסיק מסקנות וליעל את העסקים שלהם – זה מסובך והם עלולים להסתכסך עם העובדים ושביתות ופשוט לא נעים. לא, הרבה יותר פשוט לעלות לירושלים ולבכות על מר גורלם לחברי הכנסת בעלי הלב ההומניסטי הרך.

דוגמאות? (סליחה על חוסר הקישורים)

  • ועדת הכלכלה (עם שלי יחימוביץ הנלחמת בעשירים וגלעד ארדן ממפלגת הליכוד הנושאת את נס השוק החופשי) האריכה ללא מכרז וללא כל תשלום ולו סמלי ביותר את רישיון שידור הרדיו לתחנות הרדיו האזוריות. (ח"כ לב-רך הסביר שהיתה מלחמה ולא היו פרסומות בתחנות הצפון ולכן הן הפסידו, ולח"כים לא היה נעים להפלות לרעה את יתר התחנות שעשו ימי שידורים מיוחדים לטובת פליטי הצפון)
  • משרד התקשורת על הגופים הרגולטוריים שלו מתעלמים פעם אחרי פעם מהפרות תוכניות וכספיות של ערוץ 2 וערוץ 10 ולא שולל מהם את הרשיון (זכיין ערוץ שתיים נשמע אומר שפסטיבל מספרי סיפורים שמשודר בארבע בבוקר הוא הפקה שבכל העולם מקנאים בה, ורק בגלל עומס האקטואליה, פיגועים מלחמה וכו, הוא לא משודר בזמן צפיית השיא, ואין לו מושג למה טוענים שאין הפקות מקור בערוץ 2)
  • חברי הכנסת התגיסו לטובת מפעלי ההיי-טק וחברות הליסינג בשביל שהעובדים לא יצטרכו לשלם מס אמת על הרכבים הצמודים שלהם – הרי עם יאולצו לשלם מס הם יתבעו שכר גבוה יותר והרוחים של הבעלים יצתמצמו בפרומיל (שלי יחימוביץ' המאמי, כל כך כיף לעבוד איתה – רק צריך להסתיר ממנה שהעובדים יכולים לדרוש ההעלאה בשכר והיא לבד תחשוב שהאוצר רוצה לקחת מהעניים המרויחים מליונים כסף)

(הכאילו ציטוטים מומצאים כמובן)

מאחר שהניסיון מראה שהפרה (הכנסת והממשלה) רוצה להניק לא פחות ממה שהעגל (בעלי החברות) רוצה לינוק, בעלי החברות מחפשים כל סיבה, חסרת הגיון ככל שתהיה לגרום לכנסת ולממשלה לעזור להם להרויח יותר. הסיבה שהם מצאו בימים האחרונים היא הירידה בשער הדולר מול השקל.

אדם רויטר פירסם בדה-מרקר מאמר (שנראה פשוט כמו מאמר מוזמן) שהוא בעצם דרישה מבנק ישראל לרכוש דולרים מכספי המיסים של כולנו בכדי שהרווחים של היצואנים לא יקטנו ולא יאלצו לפטר עובדים. המאמר ברוח כל המאמרים שמנסים למכור שטויות במיץ עגבניות מלא במילים וטבלאות שמטרתן לבלבל אותנו ולמנוע באיתנו לחקור בעצמנו אחר הפרטים הקטנים ולשאול את השאלות שיהיה קשה לענות להן.

נקודת המוצא של היצואנים היא שבגלל הירידה של יותר מ10% בשער הדולר גם הרווחים שלהם נשחקו ב10% והם תיכף יורדים לצמתים להתחיל בקיבוץ נדבות לצורך תשלום המשכורות. מה שהיצואנים לא ששים לספר לנו הוא שכ35% מהיצוא הישראלי הוא לאירופה (מהמסמך הזה), ומאחר שהיורו הוא מטבע גדול וחזק אני לא רואה שום סיבה למה שעיסקאות היצוא האלו יעשו בדולרים. 54% מהיצוא הוא לצפון אמריקה (סביר להניח שלא רק לארה"ב) ו21% לאסיה. מה האחוז הכולל של עסקאות שנעשות בדולרים אני לא יודע, אבל נראה לי שזה די ודאי שיש הרבה יצואנים שלא מפסידים מירידת הדולר. (פה אולי צריכה לבוא השאלה למה היצואנים סוחרים בדולרים עם מדינות פרט לארצות הברית)

בעצם זה עוד יותר מורכב. בישראל כמעט ולא מיצרים שום דבר מאפס והיצוא מישראל נשען על חומרי גלם שמיובאים אליה (וגם עלויות התובלה בים ובאויר שהרבה פעמים נקובות בדולרים). כלומר ירידה בדולר מקטינה את התקבולים, אבל גם את העלויות ולכן לא בהכרך מקטינה את הרווחים בצורה יוצאת דופן.

עוד סיבוך קטן זו ההשפעה של ירידת הדולר על האינפלציה בישראל. הדולר יורד ולכן האינפלציה בישראל אפסית ולכן יש פחות דרישה להעלאת שכר מצד העובדים. פחות העלאות שכר – יותר רווח.

מסובך? אולי לי זה נראה מסובך, אבל אני משוכנע שבעלי ההון יצליחו להסביר לשלי יחימוביץ' שזה בעצם מאוד פשוט כי מפעלים עלולים להתמוטט (מפעלים עלולים להתמוטט גם מפגיעות הקאסמים בשדרות, אבל בשדרות לא חיים בעלי הון).

הערות שיסבירו איפה אני טועה יתקבלו בברכה.

תגובה אחת “(בעצם) בישראל בכי וקיטורים היא שיטה לא רעה לניהול עסקים”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים