רן הופמן, שהוא להבנתי אחד ממיסדי אתר שיתוף הוידאו 5min.com, מוציא הרבה קיטור על שינויי הממשק שגוגל עושים במנוע החיפוש שלהם במטרה לאחד את התצוגה של התוצאות הרלבנטיות מכל מנועי החיפוש השונים שלהם.
לא הייתי מתיחס לזה אם היה מדובר בעובד זוטר, אבל הופמן הוא אדם שלפי כל הסימנים רוצה להוליך את החברה להצלחה כלכלית גדולה, ולכן מענין אותי להתיחס לקיטורים שלו על גוגל כי אם הייתי משקיע שקורא אותם, הייתי חושב 1000 פעם לפני שהייתי משקיע את הכסף שלי בחברה שלו.
הטענה הבסיסית שלו היא שגוגל נותן עדיפות ויזואלית לYouTube (שהיא חברה בת של גוגל היום) בתוצאות החיפוש למעשה על חשבון אתרי שיתוף וידאו אחרים. YouTube זוכה להפניה ישירה וגם תמונה מהוידיאו בעוד ש 5min לא זוכה לכך.
עד פה הוצאת קיטור לגיטימית ביותר, אבל התחנות שבהן עוברים הטיעונים שלו כנגד גוגל הן מוזרות בעיני
- Google הוא החומה הצינית. כן גוגל שומרת על החוק בסין ולא מציגה את כל תוצאות החיפוש הרלבנטיות. בדיוק כמו שבצרפת היא לא מציגה תוצאות שיובילו לאתרים ניאו נאציים וכמו שבעקבות התביעות נגד קאזה היא לא הציגה קישורים לאתרים שמהם ניתן להוריד אותה התוכנה. כן גוגל היא חברה שמעדיפה את החוק על המוסר, ומה עם 5min? אני מניח שבתור חברה 5min כבר עכשיו מוותרת על השוק הסיני כי הרי עם יבקשו מהם לצנזר סרטון הדרכה על הפאלון-גונג, הם יסרבו (התנהגות נעלה מוסרית אבל בעיתית כאשר החברה צריכה להציג רווחים למשקיעים בה).
- התיחסות לYouTube כאל GooTube. מי שלא מכיר goo זו מילה המתאר חומר דוחה. ההתיחסות למתחרים (הגדולים בעשר סדרי גודל) כאל חתיכת חרא אולי טובה להוצאת קיטור במזדרונות ולשיחות מוטיבציה, אבל תמיד יש סכנה שבסופו של דבר היא תשתלט על המחשבה ותשכח שכנראה המתחרים יודעים לעשות כמה דברים נכון ולא תעתיק/תלמד מהם רק בגלל שבמחשבה שלך הם גוש חרא ומי רוצה ללמוד משהו מחרא. (לדעתי אחד הגורמים העיקריים להצלחה של שועל האש היא היכולת של המפתחים לא להתיחס לIE כמוצר שאין מה ללמוד ממנו והנכונות שלהם לעבוד עם השטן הגדול מיקרוסופט ולאמץ הרחבות לא תקניות שמיקרוסופט המציאו)
- כשיגיע מתחרה ראוי (בכל תחום שירותים שגוגל מספק), אני עובר דירה. החלטה רציונלית ביותר. במקום למקסם את העושר שלך, תמיד תפנה את האנרגיה שלך לפכיעה ביריב. הרי גם אם אתה חי בקרטון ברחוב אתה תהיה מאושר כל עוד היריב שלך יחיה גם ברחוב אבל בלי קרטון.
- ומה עשית למזעור הנזק?. לדעתי מאמר כזה דורש לפחות שעתיים של כתיבה ועריכה. האם חלק מהזמן הזה נוצל בשביל ניסוח מכתב לגוגל החוקר בנימוס מירבי איך ניתן לגרום לכך שגם תוצאות החיפוש מתוך 5min יכילו תמונה וקישור ישיר לוידאו? אם נשלח מכתב כזה אין לזה אזכור במאמר.
אני החלטתי ללכת צעד הלאה ולנסות להבין מה הסיבות שהובילו למצב הזה. על פניו המצב הנוכחי הוא תולדה ישירה של המצב הקודם ולא נובע משינוי מדיניות בגוגל. חיפוש הוידאו של גוגל מוגבל לחיפוש באתרים של החברות של גוגל – YouTube ו אתר העלת הוידאו של גוגל, כלומר זה כבר מספר חודשים שגוגל לא מציג תוכן מ5min או כל אתר וידאו אחר בחיפוש הוידאו שלו, אבל רק עכשיו, בעקבות שינויי הממשק של מנוע החיפוש העובדה הזו גלויה לעין (למען ההוגנות, גם אני לא מתעצבן כאשר אני לא יודע שמקפחים אותי).
ואז הלכתי עוד צעד קטנטן קדימה ושאלתי את עצמי אם הייתי כותב היום מנוע חיפוש וידאו, האם הייתי מוצא את הוידאו באתר של 5min?. מבט חטוף (ויש סיכוי שמוטעה) מגלה שהוידאו אינו מהווה חלק מקוד הHTML של דפי האתר אלא נוסף כנראה באופן דינמי ומה לעשות ומנועי החיפוש קוראים רק את הHTML. כלומר גם אם שושנה פורבס היתה קוראת את המאמר הנרגש של רן ומחליטה להפעיל את השפעתה בגוגלפלקס בשביל לשנות את רוע הגזרה, טכנית זה היה בלתי אפשרי.
כמובן שיתכן שהמסקנה המתבקש מכל הדברים שכתבתי היא שאנשים שרוצים לקדם דברים מסוימים כדאי שיפעילו צנזורה עצמית כאשר הם כותבים בלוג.
ושתי מילים על החופש באינטרנט.
בתגובות לאותו מאמר של הופמן, אפי פוקס הפנה למאמר שהוא כתב על התאגידים והבטחת החופש באינטרנט בין היתר על ידי רגולציה. לא קראתי הכל כי המילה רגולציה עצבנה אותי והפסקתי לקרוא כשראיתי אותה.
בשבילי, אתר האינטרנט שלי הוא קודם כל שלי. האנלוגיה שעולה לי כרגע בראש היא הדירה הפרטית שלי. כמו שבדירה יש סלון שאני מכניס אליו אנשים, חלקם כאלו שאני לא ממש מכיר (ועד בית), יש באתר חלק שאליו כל אחד יכול להכנס, אבל באתר כמו בדירה יש חלקים שאיש לא נכנס מלבדי או בלי קבלת אישור ממני כי אני לא מעונין שיראו את כל הטיוטות (תחתונים מלוכלכים) המפוזרות בממשק הניהול (חדר השינה). רגולציה של אתרים בשבילי היא התערבות במה שאני עושה בחדר השינה שלי ומפחיתה את החופש שלי.
מי שלא מתאים לו הענין הזה שיש אצלי בדירה מצלמת אבטחה שמצלמת את כל מי שנכנס (עוקבת אחרי הכניסות לאתר) בבקשה שלא יכנס. מי שלא מבין שיש מעקב אחרי כל תנועה שלו באינטרנט (וכל הדיון בחוק הטוקבקים סבל מכך), זקוק לחינוך מתאים, כי את התשתית הבסיסית של האינטרנט הגורמת לכך אי אפשר יהיה לשנות בעשורים הקרובים.
נו טוב, ציפיתי לתגובה אחת לפחות כמו שלך. אני שמח שאתה רוצה להעניק לי חינוך מתאים. איפה נרשמים?
כמה הערות, בכל זאת:
1) המונח GooTube לקוח מהשילוב בין המילים Google ל-YouTube. אין לי מושג מאיפה האינטרפרטציה הנחרצת והמקושקשת שהעלית על הדף. אבל אל תכניס לי מילים לפה. השימוש הבוטה שלך במילה "חרא" מעוות את הטקסט שלי. וזה מקומם לאללה, כי זאת חרא של פרשנות למה שכתבתי.
2) אני מבין שאין לך שום בעיה עם אופן הכניסה של גוגל לסין. יפה, באמת. כח השוק יותר גדול מכל עיקרון. זכותך לחשוב ככה. אני מניח שאם האיראנים יתנו את כניסת גוגל למדינה בכך שליד המילה "ישראל" תופיע המילה "החזירה האימפריאליסטית", זה גם לא יפריע לך. השוק, כבר אמרנו…
3)כתבתי מכתב מנומס לגוגל, אגב. לא ענו. הם גורמים נזק לכל אתר וידאו, לא רק לי. אבל תודה על העצה המלומדת…
4) לעבור למתחרים זאת צרכנות נבונה, כזאת שמבדילה בין עדרי עיזים לבני אדם. הכי קל ללכת לסופרמרקט הכי קרוב לבית. אבל אם אתה יודע שהם עושים דברים לא יפים, שווה להרחיק עוד 100 מטר ולקנות במכולת השכונתית. קוראים לזה קפיטליזם מרוסן. עם חינוך מתאים זה יכול למצוא חן בעיניך.
לצערי, אתה מבקש ממני לכתוב אחרת בגלל שיש לי חברה ומכאן שחלים עלי "חוקים" אחרים – חוקי השוק. ואתה לא היחיד, אגב, שחושב ככה. יש לא מעט אנשים שמאמינים בקודים שנכתבו באיזה בית ספר אמריקאי ליזמות.
אבל הבלוג שלי הוא הבית שלי, המקום שבו אני כותב בלי לנסות להתנחמד, ואת הפוליטיקלי קורקט אני משאיר לך ולפרות קדושות אחרות. אם פעולה דורסנית של תאגיד לא ראוייה לביקורת בשם חופש התחרות, אז על הכיפאק. אבל לקרוא למה שכתבתי "קיטור" זה יותר נמוך מים המלח. בכל מקרה, הפרובוקציה שלך הצליחה.
המילה "רגולציה" הרגיזה אותך. זכותך. אני חושב שהיא המפתח הכי חשוב במשק הקפיטלזים. אני מבין שהגנה על החלש לא מעניינת אותך ושאתה סוגד ל"כוחות השוק", אבל אני חושב אחרת. הרגולציה היא זאת שמונעת היווצרות של קרטלים, מונופולים – היא בלם חיוני בכל חברה שרוצה להיות הוגנת. אם אתה משווה חברה של מיליארדי דולרים לחדר השינה שלך או לחברה בת חצי שנה, אז אולי אתה לא מבין את הסכנות שבצבירת כח מופרז. תרים טלפון לאיזה עיתונאי במוסקבה, הוא יספר לך קצת.
בשורה התחתונה, ההשתלחות שלך פופוליסטית. אם היית משקיע, הייתי חושב אלף פעם אם לקחת ממך אגורה. אפשר לעשות כסף ולהישאר הגונים. צריך בשביל זה קצת ריסון, רגולציה עצמית. אתה קורא לזה קיטורים. אשריך…
מה שיפה בפוסטים של אפי שהוא יכול לומר דבר והיפוכו מבלי להתבלבל.
מצד אחד הוא מבקש רגולציה;
אבל כאשר היא מופיע הוא מתנגד.
הופמן
1. אני? פוליטיקלי קורקט? אתה בטוח שאתה לא מנסה לענות למישהו אחר? (אולי כמו הgootube עולם האסוציאציות שלי שונה משלך ומביא לפרשנות שונה של אותו מושג)
2. אני מת על אוהבי החופש, מתנגדי הצנזורה, שנכון לרגע כתיבת התגובה הזו לא מאשרים את התגובה שלי באתר שלהם.
3. לעבור למתחרים זו צרכנות נבונה רק אם המתחרים מציעים שירות יותר טוב, אחרת זו שטות. (אני יודע שהשתמשת במילה ראוי שמשמעה בפועל היא שאתה יכול לא לעבור לעולם מהשירותים של גוגל).
4. מצטער, אני לא בקשתי ממך כלום. אתה בן אדם מבוגר ויודע להחליט לבד מתי זה חכם לכתוב על התנוחה החדשה שניסית אתמול בלילה בבלוג שלך.
5. שכנעת אותי. אתה פה בשביל האידיאלים ולא בשביל הכסף. אם היה לי כסף פנוי לסוג כזה של השקעה ודאי שלא הייתי משקיע בך.
6. יש לך באג באתר. נתתי לך עצה טכנית חינם. תודה לא הצלחת לכתוב. לא ציפיתי ליותר (בעצם כן, אבל לא ממש התאכזבתי).
דב. אתה גם נודניק וגם תרנגול קופץ בראש. הגבתי לך כבר בעיניין הזה אצלי ואתה סתם נהנה לקטר על כל פיפס שמישהו עושה. אני בעד רגולציה חכמה, ונגד רגולטורים שפוגעים בזכויות אדם. האמן לי שיש דבר כזה.
באותו ההקשר- מארק. אני רוצה רגולציה של המדינה נגד התאגידים שפועלים בתוכה. ולא נגד האזרחים שלה. הדרך היחידה למנוע מגוגל לפשוע נגד האזרחים של אותה מדינה היא אם המדינה תטיל מגבלות על גוגל!.
יש כבר את זה ברשות להגבלים עסקיים, אצל רשם החברות, רשות המיסים ובעוד המון מקומות תופסים חברות בביצים כדי שלא יפגעו בצרכנים. מה הבעיה לעשות את זה כאן?
אין בעיה, במקום זה המחוקק נהנה להתעמר באזרחים הקטנים ולהחיל את הרגולציה הזו עליהם.
זאת כל המהות של המאמר שכתבתי לפני חצי שנה.
דב, יש לך עוד משהו להגיד או שתמשיך להשמיץ אותי בכל תגובה בכל בלוג שאתה קורא?
אפי, נראה לי שאנחנו פשוט ניגשים לרגולציה מקצוות מנוגדים. אני רואה ברגולציה דבר רע. כמו שלכל כלל יש יוצא מהכלל יש מצבים בחיים שבה למרות שרגולציה היא דבר רע, היא גם הרוע המינימלי לעומת המצב בו היא אינה קיימת.
מאחר שזו נקודת המוצא שלי אני אתנגד בכל מצב בכל כוחי להטלת מיגבלות חדשות על מה שאנשים יכולים לעשות מתחת למסווה של רגולציה, במיוחד אם על פניו זה נראה שהדרישה לרגולציה (ואני לא מתיחס ספציפית אליך) היא בגלל של-X יש הרבה כסף ולכן אנחנו רוצים להגביל אותו. אם יש דרישות רגולציה על גוגל הן צריכות להיות מוטלות באותה מידה על מנועי החיפוש של וואלה ותפוז (שבקושי מצליחה לשלם משכורות לפי המאזן האחרון שלה). אם רגולציה היא לא שיוויונית, אז אנחנו נכנסים לתחום של חוסר שיוויון בפני החוק, דבר שעליו אני לא חושב שיש שום סיבה להתפשר.
אני רוצה להדגיש את ההבדל שאני רואה בין רגולציה לבין חוק. חוק מיצג סוג של הסכמה בין אזרחי המדינה להגבלת החופש של עצמם בשביל ליצור חברה יותר טובה. רגולציה משמעה שיושב פקיד שלא נותן דין וחשבון לאזרחי המדינה ומחליט החלטות שמגבילות חופש. אולי ההבחנה הזו קצת מלאכותית, אבל ככה אני חושב על זה.
ואני אפילו לא רוצה להכנס לכל הדוגמאות בהן רגולציה פגעה באזרחים. אבל בכל זאת – האם לדעתך אמנון כהן היה בכלל מעלה את ההצעה לרישום עבור גישה לתוכן מיני, אם הרגולטור הנקרא "מועצת הכבלים" לא היה מצליח כבר להגביל גישה לתוכן כזה בערוצי הכבלים?
ובעצם אני ממליץ לך לשאול את רוגל על דעתו על הFCC – רגולטור שקם בשביל לחלק תדרי רדיו בארצות הברית והיום הוא משמש כצנזור של תוכן ברשתות השידור הציבוריות בארצות הברית.
אין חוק בלי מישהו שאוכף אותו. ואין מישהו שאוכף בלי חוק. לכל התהליך מרגע הישיבה הראשונה בכנסת ועד לשלב שבו אתה מקבל דוח משוטר, או שיש נציב על רשות השידור- קוראים רגולציה.
הדוגמאות שהבאת הם של חוקים שרצו לעשות משהו טוב (אולי) ונעטפו בפקידי אכיפה מחורבנים.
זה הכל.
בסופו של דבר שנינו מסכימים- צריך חוקים טובים יותר.
אפי, התגובות שלך מעידות עליך הרבה יותר משהן מעידות עלי.
לגופו של עניין, במידה שתועיל לקרוא את החוק תראה כי הרגולציה על ה"תאגידים" קרי ספקי האינטרנט ולא על האזרחים.
אתה רוצה פורנו בלי פיקוח, תתחבר דרך לווין או קו T1 או אפילו מודם סלולארי זר לספק בחו"ל ותגלוש להנאתך בלי כל פיקוח.