באחת בלילה הטלפון צלצל. על הקו היה אדם שסירב להזדהות, אבל נתן סימנים שהוכיחו שהוא מגוגל ישראל (הוא שלח לי תמונה עם הG המוטבע על מצחו). לשמחתי הוא התיר לי לפרסם את תוכן השיחה.
ג': האם יצא לך לקרוא את מה שנדב פרץ, הידוע גם בכינוי "דרומי כתב"?
מ': לא. מה הוא כבר כתב שמצריך את גוגל להעיר אותי ב1 בלילה?
ג': ואת הדברים של הכוסית דור שלישי קראת?
מ': ועל מה היא כתבה? לא שהייתי מבין בהכרח את הניואנסים שלה, במיוחד מאחר שהיא מדברת עלי בלשון נרמז, ואני ממש גרוע בלהבין רמזים. אבל אם אנחנו כבר מדברים על גברים ונשים יש לי בדיחה מעט שוביניסטית לספר לך. רוצה לשמוע?
ג': יש לי בררה?
מ': שמע זה סיפור אמיתי מהמילואים!
חייל א' לחייל ב': למה אלוהים ברא לנשים שני זוגות שפתיים?
חייל ב': אין לי מושג
חייל א': זוג אחד בכדי לריב וזוג אחד בכדי להתפייס.
חייל ב' וכל הסביבה ברדיוס של חצי קילומטר: חה חה חה חה חה (במשך חמש דקות)
חייל ב': אתה יודע, אני כבר נשוי 15 שנים ואני עדיין לא בטוח איזה זוג משמש למה.
ג': חה. נעשה מאמצים לא לאנדקס את הבדיחה הזו בטעות.
מ': טוב, מה בעצם רצית ממני שמצדיק את הטלפון באמצע הלילה?
ג': אם היית קורא את שני האנשים שהזכרתי קודם היית יודע שהם קוראים לכל הבלוגרים לבקש את ההסרה שלהם מאגרגטורים המאפשרים קריאה של הבלוג של אליזרין.
מ': אז מה? מה אכפת לכם ממה ששני בלוגרים חושבים? הרי כבר היו מחקרים שהראו שלבלוגרים הישראלים אין שום השפעה.
ג': אתה יודע שאנחנו מפעילים את google reader ומאז שנהינו תאגיד ענק, שיתפנו פעולה עם הצנזורה בצרפת ועם השלטונות בסין, אנשים כבר לא מאמינים שאנחנו "do no evil". בגלל זה החלטנו להתיעץ עם בלוגרים מובילים כמוך, במיוחד מאחר שאתה מפעיל אגרגטור כל כך פופולארי.
מ': אני מוביל? שמע יש מחסור בחומר טוב באזור תל אביב, אז אני אודה אם תוכל לשלוח אלי קצת ממה שאתה משתמש בו. ובקשר לפופולאריות של האגרגטור, נראה לי שיש לכם באג חמור ביותר בgoogle analytics. בכל אופן, מדובר פה באנשים שמחוברים לאליטה של האינטרנט הישראלי וממש לא כדאי לכם להתעסק איתם כי חברים טובים שלהם עלולים להשמיץ אותכם בתגובות בכל הבלוגים בישראל. מצד שני, פעם אורי ברוכין, חבר אחר באליטת הבלוגים הישראלית, אמר שהוא לא רואה את עצמו אחראי לתוכן שעולה באתר שלו – רשימות, ואני מניח שעל אחת כמה וכמה הטיעון שלו תקף כאשר לא מדובר באתר שלו. אולי תחפשו בגוגל את האיזכור המדויק ותשלחו אותו לאותם בלוגרים?
ג': ומה אתה הולך לעשות?
מ': נראה לי שאני אחכה שאתם תחליטו ואני אעשה כמוכם.
ג': טוב, בכל זאת קצת עזרת לי. לארי ובוריס כבר עלו על המטוס הפרטי שלהם והם יהיו פה לישיבת ההנהלה המיוחדת היום אחר הצהריים. אם נגיע להחלטה נודיע לך עליה. תודה ולילה טוב (מנתק).
מ': שיט, איזה אדיוט אני. במשך חצי שעה נתתי יעוץ חינם לגוגל. עם קצת יותר אסרטיביות הייתי יכול לגבות 1000 שקל על החצי שעה הזו.
סתם נסיון לסתימת פיות. מי שמפריע לו שהוא מופיע באגרגטור יחד עם מישהו אחר, שיסיר את הרסס מהאתר שלו וכל בעיותיו יפתרו.
אולי זאת הזדמנות לשאול מה זה בכלל.
לא גוגל, אותם אני מכירה מהחיפושים, אלא מה זה אגרגטור ולמה יש כזה בלגן סביבו. למי הוא חשוב ומה הערך הסמלי שלו (אלא אם כן פיקששתי משהו ויש לו גם ערך יישומי ומעשי לחיים)
אגיד לך את מה שאמרתי לחנן – כנראה שאנחנו לא מסכימים על מהי אווירה ציבורית הגיינית. אתה חושב שגזענות זו תופעה לגיטימית – שיבוסם לך. תרשה לי לא להסכים.
דרומי,
אני מצטער אבל אני לא מבין מאיפה בכלל הבאת את "אתה חושב שגזענות זו תופעה לגיטימית".
אולי אם היית מצליך להסביר איך ההסרה של אליזרין היתה תורמת לכך שהיא תפסיק לכתוב, ואנשים יפסיקו לקרוא אותה, הייתי מקדיש לזה טיפה יותר מחשבה, אבל מאחר שהחלטתם להיטפל לקטנים (כלומר בלוגיש וובסטר) במקום לפנות לדה-מרקר לישרא, ולאגרגטורים הגדולים כמו גוגל, אני רואה בצעד שלכם … סליחה על המילה ואני לא מתכוון לה בשום צורה אישית, צעד צבוע.
דרך אגב, מענין מה יקרה אם אני אנסה להוסיף את אליזרין לאשכול שלי בגרייפס.
שרה,
אגרגטור (אני מניח שבעברית ניתן לקרוא לזה "מאגד") בהקשר של הדיון הוא אתר ה"שואב" תוכן מתוך בלוגים ומציג רשימה של עידכונים אחרונים מתוך הבלוגים ה"שייכים" לאגרגטור. ניתן להשוות אגרגטור לתוכנה בישרא או בבלוגיות האחרות המיצרת את הרשימה של הבלוגים שהשתנו לאחרונה, רק שהוא פועל מעבר לגבולות של הבלוגיות.
בדרך כלל אדם יכול לפתוח חשבון באגרגטור (למשל בgoogle reader) ולהחליט איזה בלוגים הוא מעונין לאגד.
ברשת הישראלית פועלים חמישה אגרגטורים עם פילוסופיה שונה. לאותם האגרגטורים יש עורך והוא מחליט אילו בלוגים מוצגים. לכאורה זה פחות טוב מהגדרה אישית, אבל למעשה כנראה שיש הרבה אנשים שלא מעונינים לתחזק רשימה של בלוגים בעצמם ומסתפקים בכך שמישהו אחר עושה עבודת ליקוט שהיא מספיקה קרובה להעדפות הקריאה שלהם.
החשיבות של חמשת האגרגטורים האלו לרשת הישראלית (על בסיס כמות המשתמשים בהם) היא אפסית, והסערה הנוכחית היא סערה בכוסית מאוד קטנה של מים.
לפעמים בכוסית קטנה של מים יש מספיק כדי להשפריץ מסביב (אחרת לא היה על זה דיון כל כך סוער)
אני מודה שלא הבנתי עד הסוף, אבל ממה שהסברת, נראה שזה לא כל כך רלוונטי לחיים הוירטואליים שלי
ואם כבר שאלות נודניקיות: איך עושים מנוי אצלך? יש כזאת פונקציה בפלטפורמה הזאת?
לא יודע מה היה בדה מארקר, אני מניח שהתכוונת לנרג' – אליהם לא נטפלתי כי אני ממילא לא קורא אותם, ובטח שלא כותב אצלהם, כך שאין לי שום ממשק איתם. כתבתי שם, בתגובות, שזו כתבה מיותרת ומסריחה – וזה כל מה שאני יכול לעשות.
ההבדל בינך לבין גוגל וישראבלוג הוא פשוט – הם אוספים את כולם. כל מי שמפרסם ברשת, ומספיק אנשים מקשרים אליו, מופיע בגוגל. כל מי שרוצה יכול לפתוח בלוג בישרא. אתה מתיימר לעשות איזושהי סלקציה בתכנים שלך, ולהציג את האיכותיים יותר. אם זרובבלה עוברת את הסלקציה הזו, אני מעדיף לא לעבור אותה.
שרה, זה בטיפול.
דרומי,
יש לאליזרין בלוג בדה-מרקר. כמו שאתה ודאי יודע, לא לכל אחד יש בלוג בדה-מרקר. מבחינה זו לאליזרין יש מעמד זהה לזה של וולווט ויהונתן קלינגר.
לא נטפלת לNRG כי אתה לא קורא שם? אם ככה פשוט אל תקרא את וובסטר 😉
אני התכוונתי לקורא הרסס של גוגל. זה לא קורא הרסס היחיד שקיים וסביר להניח שהוא גם לא הכי פופולארי. לא ממש הצלחתי להבין את מה שאתה חותר אליו ב"הוא אוסף את כולם", הוא אוסף רק מה שמבקשים ממנו לאסוף, ואם יגידו לו לא לאסוף תוכן גזעני הוא לא יאסוף.
ואת ישרא נורא קל לצנזר. לא יודע איפה היית לפני מעט פחות משנה כאשר התברר שיריב חבוט מוריד בלוגים לפי כל בקשה שיש בה חתימה של עורך דין, ולא משנה כלל הבסיס לבקשה הזו, ובלי לתת לבעל הבלוג סיכוי סביר להתגונן.
אני כבר לא זוכר איפה הערתי על השימוש במילה איכות. הבלוגים שאני מצרף לוובסטר עומדים בשני קריטריונים פשוטים. הראשון והכי חשוב הוא שהכותב יודע להתנסח, השני הוא שהבלוג מספיק לא אישי בכדי שהדברים יענינו אנשים אחרים. כמובן שמשיקולים של מגבלות טכנולוגיות אני לא יכול לצרף כל בלוג שעומד בשני הקריטריונים הראשונים, ולכן אני משתדל לא לצרף בלוגים שעוסקים בנושאים כמו טכנולוגיה ואקטואליה שהרבה אנשים אחרים גם עוסקים בהם, אלא אם יש בהם כתיבה מאוד איכותית.
מאחר שיש לי שאיפה ליצור סביבה פלורליסטית, אני מגמיש קריטריונים כאשר מדוברים בתכנים שאין הרבה בלוגים שעוסקים בהם.
כמו שאתה רואה אני לעולם לא מוסיף או מוריד בלוג לפי הדעות המובאות בו. אם הייתי עושה זאת סביר להניח שהייתי מעיף 50% מהבלוגים.
כמעט שכנעת אותי שהשיחה באמת התקיימה. עד השורה הלפני-אחרונה.
סרגיי. לא בוריס, סרגיי.
ואני ביליתי את 18 השעות האחרונות בתהייה איך זה שאף אחד לא מעיר לי על זה