אין לי מושג האם קריקט משעמם יותר מבייסבול, או ההפך. שני המשחקים גורמים לי לזפזף מידית אם נקלתי בטעות לערוץ שמשדר אותם.

אולי יש משהו שאני לא מבין בקשר לשני ענפי הספורט האלו כי הרי הבייסבול הוא ספורט פופולארי בארצות הברית קובה ויפן (טריוויה: האם ידעתם שהחל מהקיץ תהיה ליגת בייסבול מקצוענית בארץ?) ואנשים משתגעים אחרי קריקט לא רק באנגליה מולדתו, אלא גם בפאקיסטאן והודו.

כמו בכל ספורט המכבד את עצמו פעם בארבע שנים נערך הגביע העולמי. השנה הוא נערך באיים הקריביאים וכבר במשחקים הראשונים ארעה הפתעה ענקית כאשר אירלנד הקטנה ניצחה את פאקיסטאן. יום מאוחר יותר, עוד לפני שאנשים הספיקו להתאושש מההפתעה זומנה להם הפתעה נוספת כאשר התגלתה גופתו של מאמן  פאקסיטאן בוב וולמר בחדר המקלחת בחדר המלון שלו.

בהתחלה הספקולציה היתה שהמוות נגרם כתוצאה מהתקף לב שנגרם בגלל ההפסד, אבל תוך יום החלו לצוץ שמועות שמשטרת ג'מייקה לא מסוות את המוות כאירוע טבעי וביום שישי בערב יצאה הודעה רשמית על כך שהמוות נגרם כתוצאה מחניקה (על הפופולאריות של הספורט תעיד העובדה שBBC הבינלאומי קטע את השידורים למבזק מיוחד).

האירוע הזכיר לי את הרצח של אנדרס אסקובר שאחד המניעים לו יוחס לשער העצמי שהוא כבש בגביע העולמי הכדורגל, אבל השמועות שמסתובבות כרגע בערוצי החדשות הבריטים מדברות על רצח לא בגלל עצם ההפסד לאירלנד אלא בגלל שוולמר גילה שהתבצעה "מכירה" של המשחק.

לא משנה מה תהיה תוצאת החקירה, אני כבר לא אוכל לחשוב על קריקט כמשחק של ג'נטלמנים אנגליים.

במשך שעות חיפשתי אחר הפואנטה שאני רוצה להעביר בסיפור הזה. יש בו התערבות ממשלתית שכופה תקנים טכנולוגיים,  יש בו פיתוח תוכנה שמסתמך באופן טוטאלי על תוכנות בהן למפתחים אין שום שליטה, ואולי סתם ציתנות דרום קוראנית שלא מוכנה לשנות דבר למרות שכולם יודעים שסוף העולם מתקרב.

הסיפור עצמו מאוד פשוט. בשנת 1998, לפני שפורסם תקן הSSL להצפנת מידע הנשלח ברשת בין דפדפנים ושרתים, בתקופה בה ארצות הברית עדיין אסרה על יצוא טכנולוגיות המאפשרות הצפנה חזקה (128 במקום 40 bit), דרום קוריאה החליטה ליצור תקן הצפנה חזקה משל עצמה. עבור הגולשים פותחו שתי תוכנות המישמות את התקן הזה. אחת מהן היתה activex המיועד עבור דפדפני IE והשניה רכיב דומה עבור דפדפני נטסקייפ.

מאז 1998 הרבה מאוד ביטים עברו באינטרנט, נטסקייפ מת, לינוקס הפכה למערכת הפעלה שאנשים ממש משתמשים בה וטכנולוגית activex הוכרזה באופן רשמי כדבר הגרוע ביותר שקרה ברשת. אפילו מיקרוסופט הבינה בסופו של דבר שהactivex לא תוכנן נכון וב IE7 החליטה לשנות את צורת העבודה של רכיבי הactivex.

במערכת ההפעלה ויסטה של מיקורוסופט, שתתחיל להמכר לאנשים פרטיים בשבועות הקרובים, IE7 הוא הדפדפן שמותקן מראש כחלק ממערכת ההפעלה. המשמעות היא שדרום קוריאני שיקנה ויסטה יתקל בקשיים לעבוד מול אתרים הדורשים הצפנה. אל תשכחו, אותן תוכנות הצפנה פותח רק עבור IE, אז אפילו שימוש בשועל האש לא יפתור את הבעיה.

איפה היו הדרום קוריאנים בכל השנים שחלפו מאז 1998 (ב1999 אושר תקן הSSL שתומך בהצפנה של 128 bit? הרי כבר בגירסת SP2 של IE6 הוחמרו ההגבלות על שימוש בactivex, לי אין מושג. אולי זה ענין של אופי לאומי (הכללה גסה המבוססת על מתן טרמפ לתיר דרום קוריאני בניו זינלנד).

בוואלה דיווחו (כלומר העתיקו מרויטרס) שבעקבות בחירות 2006 הדמוקרטים הצליחו להשתלט על הסנאט האמריקאי. אולי זו רק הבורות שלי אבל אני ממש לא מצליח להבין איך מגיעים למסקנה כזו.

התוצאות של הבחירות הביאו לכך שכרגע מכהנים בסנאט 49 רפובליקנים, 49 דמוקרטים ושני עצמאיים, ג'ו ליברמן וברנרד סנדרס. בגלל שבהצבעות בהן יש שיוויון סגן הנשיא (נכון לעכשיו רפובליקני, אבל עשוי להשתנו אחרי הבחירות הבאות) יכול להכריע (הוא לא משתתף בהצבעות בעצמו), הדמוקרטים זקוקים ללפחות 50 סנאטורים בשביל להעביר החלטות. אומנם ברנרד סנדרס התמודד לסנאט תחת תמיכה של המפלגה הדמוקרטית בורמונט, אבל הוא לא מחויב לה בשום אופן אחר, וליברמן נבחר בקונטיקט אחרי שהעיפו אותו מהמפלגה הדמוקרטית בגלל התמיכה במלחמה בעירק והוא נבחר בעיקר בזכות קולות הרפובליקנים.

בשביל לשלוט בסנאט הדמוקרטים יצטרכו להגיע להסכמה, סוג של קואליציה, עם שני העצמאיים, כי מספיק שאחד מהם יחליט להצביע עם הרפובליקנים בשביל להשאיר בידיהם את השליטה בסנאט. וקואליציה, כמו שכל הישראלים יודעים, לפעמים קשה לתחזק.