לאומניות ברשת, לא ענין טיפה חסר הגיון?

מוזר לי שגם באינטרנט, שבו הגבולות היחידים שקיימים נובעים רק בגלל החלטה אדמיניסטרטיבית על חלוקת גושי כתובות IP לכל ספק שירות, עדיין אנשים דנים על ה"רשת הישראלית", ו"טגנולוגיה ישראלית". למה זה בכלל חשוב אם ישראל היא מעצמת מובייל, או העתיד של האינטרנט הישראלי, או מצבם של האתרים הישראלים (שכמובן אף אתר בשפה הערבית או הרוסית לא מוזכר בהם)?

טכנולוגיה מודרנית היא לא ענין לאנשים בודדים. בעוד כמה דקות, כאשר אלחץ על כפתור ה"פרסם", יתבצע תהליך קטן, אבל הוא נשען על גבי (לפחות) מאות אלפי שנות עבודה מצטברות של אנשים בכל רחבי העולם, וגם היכולת שלכם לקרוא את מה שפורסם נשענת על לא פחות שנות עבודה של בני אדם. אם האנשים המפתחים טכנולוגיות בארץ לא עובדים ישירות בחברות רב לאומיות, אז הם ודאי משתתפים בכנסים רב לאומיים, או משתתפים בקבוצות דיון רלוונטיות, או בוחנים מדי פעם האם כדאי להוסיף למוצר טכנולוגיה שפותחה ביפן או גרמניה.

במיוחד בתחום המובייל, אבל גם ברוב התחומים הטכנולוגיים האחרים, ישראל היא שוק קטן מכדי שמישהו יפתח מוצרים במיוחד עבורו. המוצרים שמפותחים בחברות הטכנולוגיה בארץ מיועדים בראש ובראשונה עבור חברות אמריקאיות וארופאיות ודברים שקשורים לישראל לא מובאים בכלל בסך השיקולים. באופן עקרוני, האנשים האלו יכלו מחר לעבור להתגורר בוולטה עילית ואיש לא היה מרגיש בהבדל בטכנולוגיה שהם היו יוצרים.
אז נכון שהיו צ'ק פוינט וICQ שיצרו תחומים טכנולוגיים חדשים, אבל מה כבר היה ישראלי בהן? כל אחת מהן אתה יצירה אישית של האנשים שהקימו אותה שלא היתה קשורה לעובדה שהם למדו על דנה קמה בכיתה אלף או שהם אוכלים מצות בפסח.

באינטרנט המצב הוא מגוחך עוד יותר. האתר הזה רץ על שרתים של חברה שממוקמים בארצות הברית, אבל לפחות אחד מהמקימים והמנהלים שלה הוא בריטי, מערכת ההפעלה היא פינית, שרת ווב אחד הוא פיתוח אמריקאי והשני הוא פיתוח רוסי, בסיס הנתונים הוא שבדי ושפת התכנות שעליה עובד האתר היא ישראלית, הדומיין של האתר הוא אמריקאי והתוכן באתר נכתב בעברית על ידי ישראלי, ואף אחד לא יודע דרך כמה מדינות עבר הדף הזה בשביל להגיע למחשב שלכם. אז מה לכל הרוחות הלאום של האתר הזה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים