השכן שמשתן

זהו פוסט שמוקדש לכל מי שחושב שהשכנים שלו נוראיים…..

הוא כבר לא ממש צעיר – 65+, הוא ואישתו גרים חצי קומה מעלי ויש להם כלב לבן גדול. כמעט כל יום כאשר אני יוצא לטיול הבוקר היומי שלי אני פוגש אותו יושב על כיסא בכניסה לבנין כאשר הכלב למרגלותיו ומדי פעם אנחנו אפילו מנהלים שיחת חולין זעירה. כמובן שהוא לא נמצא שם רק בבוקר, וניתן למצוא אותו יושב בכניסה באופן אקראי במשך רוב שעות היום.

בגדול אפשר להגיד שמדובר בעוד פנסיונר שיש לו יותר זמן פנוי ממה שהגיל ויכולת ההמצאה מאפשרים לו לנצל, אבל זהו פנסיונר עם טויסט כי כנראה שקשה לו לעלות שתי קומות לשירותים וכל פעם שהוא צריך "לתת את מימיו" הוא עושה זאת בחצר הבנין – למעשה ממש ליד הכניסה (אל תשאלו אותי למה הוא לא הולך לחצר האחורית…).

כמובן שהשכנים, בעיקר השכנה שמתחת לחלונה (קומת קרקע) הוא מתרוקן, לא אוהבים את זה. הם כבר לקחו את הכיסא שלו וזרקו אותו ליד גוש החנויות שבסביבה (והוא מצא אותו ועכשיו הוא קשור בשרשרת ברזל), הוציאו לכיסא את כל הספוג ואפילו קראו למשטרה. אבל כלום לא עוזר ואתמול בבוקר, כשחזרתי עם שתי סופגניות מהמאפיה, תפסתי אותו בתנוחה שלא משתמעת לשתי פנים במרחק של חצי מטר מהכניסה לבנין.

ליד זה, העובדה שאין לנו ועד כי שכנים לא רוצים לשלם היא ענין נורמטיבי לחלוטין….

2 תגובות “השכן שמשתן”

  1. תלוי איך מגדירים מסתדרים. אפשר לחיות עם גינה מטופחת יחסית שהופכת לאזור קוצים וחדר מדרגות לא נקי במיוחד, אבל זה לא תענוג גדול.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים